כל כדורגלן שואף להשאיר לאוהדי קבוצתו רגע אחד יחיד ומיוחד שייחרט בזיכרונם גם לאחר פרישתו. סביר מאוד להניח שאוהדי דורטמונד יזכרו עד יומם האחרון את לארס ריקן. החלוץ כבש את השער החשוב ביותר בתולדות המועדון אי פעם בגיל 20 והעניק לקבוצתו את גביע האלופות, אך ייזכר לעד כהחמצה הגדולה ביותר של הכדורגל הגרמני.

רוצים להגשים לעצמכם חלום ולטוס עם חבר/ה לגמר ליגת האלופות? לחצו כאן להשתתף פעילות ואולי תזכו בחבילה מפנקת לגמר בוומבלי מתנת לאומי קארד

בתור אוהד יובנטוס, לא פשוט לי להיזכר באותו גמר מעונת 1996/7 באיצטדיון האולימפי במינכן. למרות שאותו משחק נערך על אדמת גרמניה, הגברת הזקנה הייתה צריכה לנצח בקלות את דורטמונד המפתיעה ולהניף בפעם השלישית בתולדותיה את הגביע הנחשק.

הביאנקונרים שלטו באותה תקופה ללא עוררין באירופה, עם זכייה אדירה רק עונה אחת לפני כן, לאחר ניצחון מוחץ 2:6 על אייאקס בחצי הגמר וסגל שכלל כוכבים כמו דידייה דשאן, זינאדין זידאן, "בובו" ויירי וכמובן הנסיך אלסנדרו דל פיירו.

לתומי הייתי בטוח שאותו יום, ה-28 למאי 1997, יהיה יום חג עבור הקבוצה האיטלקית.

ואז הגיעה הדקה ה-70: העלייה המטאורית בגמר במינכן
לצערי באותו משחק הגרמנים לימדו אותי בדיוק את משמעות המשפט המפורסם של גארי ליניקר: "כדורגל משחקים 90 דקות ולבסוף הגרמנים מנצחים". יובה שיחקה מצוין למשך 90 דקות, שטפה את כר הדשא אך בסיום הגרמנים ניצחו 1:3 והניפו את הגביע הנחשק.

לארס ריקן. פציעות גרמו לדכאונות (רויטרס)
לארס ריקן. פציעות גרמו לדכאונות (רויטרס)
 

כבר במחצית הראשונה קארל היינץ רידלה הרשית פעמיים והוליך את הצהובים שחורים ל-0:2 מבטיח לאחר 45 דקות. אלסנדרו דל פיירו, שנכנס במחצית, הבקיע שער אדיר עם העקב בדקה ה-64 והיה נראה כי השוויון והמהפך הקרב הם רק עניין של זמן.

בדיוק בדקה ה-70 עמד בחור צנום העונה לשם לארס ריקן על עמדת החילופים. השעון עוד לא ספר 16 שניות מאז שהחלוץ בן ה-20 נכנס לכר הדשא כאשר הצעיר המוכשר חתם את הניצחון הסנסציוני כשהקפיץ באומנות מעל אנג'לו וחתם את תוצאת המשחק.

יום לאחר אותו גמר, כל גרמניה הייתה באקסטזה ולא רק בעקבות זכייתה היחידה של דורטמונד בליגת האלופות, אלא בגלל אותו ילדון שכבר בגיל 17 עלה לקבוצת הבוגרים ו-3 שנים לאחר מכן העניק לה במו רגליו את התואר החשוב ביותר למועדונים.

רידלה וריקן מניפים (רויטרס)
רידלה וריקן מניפים את הגביע (רויטרס)
 

לצערם של הגרמנים, אותו רגע מתוק באצטדיון האולימפי בבאיירן יישאר לעד כרגע השיא של מי שהיה אמור להיות הדבר הבא של הכדורגל הגרמני. ריקן הצעיר, שנולד בעיר דורטמונד ולעולם לא שיחק בשום קבוצה אחרת במשך כל הקריירה סבל מפציעות קשות שמוטטו אותו וגרמו לו לשקוע בדיכאונות.

החלוץ המוכשר, שהיה אמור להוליך את הנבחרת הגרמנית במונדיאל בצרפת ב-1998 נפצע כמה חודשים לפני כן במשחק מוקדמות מול ארמניה ופספס את החלום המתוק של כל כדורגלן. שנתיים לאחר מכן, פציעה חמורה השאירה אותו מחוץ לסגל הגרמני באליפות אירופה שנערכה בבלגיה והולנד.

ריקן עוד הצליח להתגבר על טראומת הפציעות ועזר לקבוצתו לזכות באליפות הבונדסליגה ב-2002, אך גם עובדה זאת לא עזרה לו להשתלב בנבחרת הגרמנית במונדיאל ב-2002 ואת כל הטורניר הוא ראה רק מהספסל.

לארס ריקן ברגע נדיר (רויטרס)
לארס ריקן ברגע נדיר (רויטרס)
 

לא ברור כיצד כדורגלן שכבר בגיל 20 הגיע לפסגה מרגיש לאחר קריירה כה מבוזבזת, שזכורה לכולם בעיקר פציעות טורדניות וחוסר מזל. אך אם חשבתם שהשפל הגדול מבחינת ריקן היה פספוס הטורנירים הגדולים, אז ב-2007 הגיע תומאס דול והוריד אותו בגיל 31 לקבוצת המילואים של דורטמונד.

ריקן, שלא זכה לסיים את הקריירה המבוזבזת בקבוצה הראשונה, עוד ניסה להצטרף לקולומבוס קרו מה-MLS האמריקאית, אך כבר במחנה האימונים הבין שלא יוכל ללבוש חולצה אחרת מלבד חולצתה של דורטמונד. לאחר שהכריז על פרישה אמר ריקן: "אני עדיין כשיר, אך סיבות מקצועיות ובעיקר רפואיות הניעו אותי לשים לזה סוף".

לארס ריקן (רויטרס)
לארס ריקן ברגע של עוד פציעה. פספוס ענק (רויטרס)
 

בעוד מספר ימים ,קבוצתו לשעבר של לארס תעלה בפעם הראשונה מאז ה-28 למאי 1997 לגמר ליגת האלופות. אותו ערב שייזכר לעד כערב המאושר בחייו של מי שהיה אמור להיות ילד הפלא של הכדורגל הגרמני והפך לפספוס הגדול ביותר של דורטמונד בכל הזמנים.

רוצים להגשים לעצמכם חלום ולטוס עם חבר/ה לגמר ליגת האלופות? לחצו כאן להשתתף פעילות ואולי תזכו בחבילה מפנקת לגמר בוומבלי מתנת לאומי קארד

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה