פסגת הפחד: החלוץ הטוניסאי שהפך לטרוריסט

הכל היה מוכן ומזומן לרגע האיום. ניזאר בן עבדלעזיז טרבלסי נשא תפילה חרישית אחרונה בספר הקוראן הקטנטן אותו היה נושא באדיקות עוד מימי הזוהר בדיסילדורף, לבש את המעיל העבה שאמור היה להסתיר את חגורת הנפץ ותכנן את המסלול לעבר היעד. המטרה: פיגוע התאבדות המוני במתקן מאובטח שמשותף לכוחות האו"ם ולצבא האמריקאי ומכיל בתוכו כמויות אדירות של כימיקלים. אלו היו אמורים להיות רגעיו האחרונים של הטוניסאי שכבר עבר הכל בחיים, אך רגע לפני הפיצוץ הגדול הכל נעצר.

שורות אלו נשמעות לכם בוודאי כמו סצינה הוליוודית מסרט פעולה מסמר שיער, אך אותו מחבל שעד היום נרקב בין כותלי הכלא יכול היה להיות אחד מגדולי הכדורגלנים בטוניסיה בכל הזמנים. זהו סיפור על הצלחה כבירה, התמכרות לסמים וגאולה שהובילה לאבדון, לקרוא ולא להאמין.

רגע לפני שנחזיר אתכם לרגעי האימה והפחד, הגיע הזמן לחזור לאן שהכל התחיל. היה זה בשנת 1989, ניזאר הצעיר שהיה הכוכב הבלתי מעורער של מועדון הכדורגל ספקסיאן, עשה את הבלתי יאומן וחתם בפורטונה דיסלדורף מהליגה הגרמנית. אומנם היום אינספור שחקנים טוניסאים, פוקדים את הליגות הבכירות של אירופה, אך אי שם בתחילת שנות ה-90 טרבלסי היה מעין כוכב מנצנץ בשמי הבירה טוניס בעקבות החוזה המפואר.

הגשים את חלומו של כל ילד טוניסאי. ניזאר בצעירותו

כוכב בשמי טוניס: החתימה בבונדסליגה והתקווה שהתרסקה
אז נכון, עונתו היחידה בבונדסליגה לא הייתה סיפור הצלחה מבחינתו של החלוץ הצעיר שכבש רק שער אחד והרבה לחמם את הספסל, אך מי מאיתנו לא היה חולם להיות שחקן מהמניין באחת הליגות הטובות בעולם?. המפנה הארור התרחש ב-1993 כאשר חייו של ניזאר השתנו מהקצה אל הקצה, מי שהיה כוכבה הבלתי מעורער של "יובנטוס הטוניסאית" ירד לקבוצת המילואים של המועדון הגרמני ושקע בדיכאון כבד.

אלכס ספנגלר, מי שהיה מנהל פורטונה באותם הימים סיפר על התקופה השחורה של הכוכב הטוניסאי בן ה-19: ”הוא היה כשרוני מאוד אבל לא היה קשוח מספיק לבונדסליגה, אחרי אימונים הוא היה מגיע לחדרי וממרר בבכי, למרות שניסיתי לעודד אותו בכל פעם מחדש, בסוף ראיתי אותו נשבר לרסיסים".

"ניסיתי לעודד אותו כל פעם מחדש אבל בסוף הוא נשבר" טרבלסי במדי דיסלדורף

גם בקבוצת המילואים של המועדון הנפילה החופשית של הכוכב הצעיר נמשכה, ניזאר התמכר לקוקאין והחל להחסיר אימונים באופן קבוע. השיא היה כשהגיע למשחק עם שלל רב של יהלומים גנובים וניסה למכור לחבריו לקבוצה.

בסופו של דבר, אלכסנדר ריסטיץ' מאמנו דאז, איבד את סבלנותו והעיף את הטוניסאי לכל הרוחות. לא ברור מה בדיוק התרחש בראשו של טרבלסי באותה תקופה, האם היה זה הכשלון המקצועי או השפעת הסמים הרבים בגופו, אך את התשובות ואת הנחמה הוא מצא באיסלאם. לפתע אותו חלוץ שגילה עולם חדש של חיי לילה ופורענות בגרמניה, החל ללכת להרצאות, להתפלל באדיקות ולגדל זקן.

ככל שטרבלסי התקרב לקוראן ולנביא מוחמד כך הוא התרחק מחלומו הגדול, הוא וויתר על קריירה של כדורגלן מצליח והסתפק במעבר בין קבוצות חובבים כמו וופרטאל, וולפראח ועוד מספר קבוצות שאת שמן נחסוך מכם.

התחנה האחרונה היתה בעונת 1995/6 בקבוצת נאוס 06 מהליגה הרביעית. חבריו באותה תקופה העידו כי הבחינו באדם לא שיגרתי במיוחד, סהרורי, מנותק, לא צפוי אך מנהג אחד קבוע ומדויק ליווה אותו לאורך כל אותה קדנציה. לפני כל משחק או אימון המוסלמי האדוק היה מוציא ספר קוראן קטנטן ומתפלל דקות ארוכות.

מכר הדשא למחנה האימונים של אל קאעידה
בדיוק כפי שחבריו תיארו את חלוצם החדש, כך גם הסתיימה קריירת המשחק הלא כל כך מוצלחת, באופי הכי מוזר ולא צפוי שיכול להיות. היה זה במשחק הליגה מול קבוצת החובבים של אס. וי וולמסקרידן. החלוץ הטוניסאי נכנס כמחליף וכבר מהרגע הראשון על כר הדשא נראה כאחוז דיבוק. בסביבות הדקה ה-70 התביית על שחקן יריב, נכנס בו בעוצמה והורחק בפעם האחרונה בחייו. אל כר הדשא הוא לא חזר, מאותו הרגע היו לו דברים חשובים יותר לעשות.

העלילה תפסה תאוצה באוגוסט 1997, בזמן שחבריו של טרבלסי לשעבר מפורטונה דיסלדורף יצאו למחנה אימונים מפרך ברחבי אירופה, ניזאר יצא למחנה אימונים משלו, רק שהפעם נעלי הפקקים והמגינים נשארו בבית. ילד הפלא הטוניסאי לשעבר, ארז את המזוודות והמריא לסעודיה למחנה האימונים של ארגון אל קעאידה.

כל אחד ומחנה האימונים שלו. לוחמי אל קעאידה באפגניסטן

המפגש עם מלאך המוות
מאותו מחנה בערב הסעודית חזר ניזאר כאדם שונה לחלוטין, הוא הפך לשגריר הכבוד של ארגון הטרור ברחבי אירופה. באל קעאידה ידעו כי הכדורגלן לשעבר נחשב לדמות מוערצת בקרב המוסלמים באירופה. את השנים הבאות טרבלסי בילה על קו פאריס, בריסל, ברלין וגייס חברים חדשים לארגונו של בן לאדן תוך כדי שהוא מנצל את מעמדו הרם.

למרות שבאחד מסיוריו הרבים ברחבי אירופה, טרבלסי נתפס עם רובה בבית מלון בו שהה, השלטונות בבלגיה לא בדיוק ידעו כיצד להתמודד עם בעיות טרור (כפי שתראו בהמשך) ושחררו אותו לאחר 24 שעות בלבד. אם כבר הזכרנו בפסקה הקודמת את הטרוריסט הגדול ביותר שידע עולמנו. אז בשנת 2000 התרחש המפגש הגורלי בפקיסטן בין אוסמה בן לאדן לבין ניזאר, מאותו הרגע כבר לא היתה דרך חזרה עבור הטוניסאי.

אחרי המפגש בן השניים, לטרבלסי כבר לא היתה דרך חזרה. אוסמה בן לאדן

באותה הפגישה חילק מנהיג הטאליבן ואל קעאידה תפקידים ל”30 הנבחרים". כמובן שכולנו זוכרים את אסון התאומים ב-11 בספטמבר 2001, אך תקיפת הטרור המפורסמת בכל הזמנים היתה אמורה להיות בהיקף הרבה יותר גדול, ייעודו של טרבלסי היה לנצל את מעמדו לשעבר בתור כדורגלן מוכר, להיכנס לבסיס צבאי בבריסל עם חגורת נפץ ולפוצץ את עצמו ליד המאגרים הכיימים, נזק שהיה אמור להשמיד לחלוטין את המתקן שמשותף לצבא האמריקאי ולכוחות האו"ם השוהים בבלגיה ולחסל את כל החיילים ששהו בו (120 חיילים).

כפי שראיתם בפסקה הראשונה של כתבה זאת, הכל היה מוכן לרגעי האימה, טרבלסי אפילו הורה לאשתו ההרה לכתוב את מה שאמור היה להיות מכתבו האחרון. גם דמעותיה הרבות לא הצליחו לעצור את בעלה מאותה שליחות איומה: “באותם רגעים הייתי כמו מכונה, לא היו לי רגשות חיכיתי רק לפיצוץ הגדול", סיפר הטוניסאי במשפטו.

את התמונות האלו אף אחד לא ישכח. אסון ה-11 בספטמבר

ב-13 לספטמבר 2001, יומיים לאחר אסון התאומים הגיע תורו של ניזאר במשימת ההרס של בן לאדן, לצערו הרב, רגעים ספורים לפני שיצא מביתו, כוח עצום של האינטרפול פרץ אליו ועצר אותו ללא מאמץ רב. מסתבר שאותו כוח עקב אחרי המחבל זמן רב וחיכה רק לרגע האמת על מנת ללכוד את הכוכב לשעבר. למרות המעקב הארוך והלכידה המוצלחת, אף אחד לא האמין לחומרים שנתפסו בדירתו של המחבל בבריסל. מלבד חגורת הנפץ שהוטמנה במעילו, התגלו ליד מיטתו 4.1 ק"ג של חומרים כימיקלים, רובה אוטומטי מסוג עוזי, תוכניות מפורטות לבניית פצצה ותוכניות תקיפה על שגרירות ארה"ב בפאריס.

משפט עשר: העונש המגוחך וההסגרה לארה"ב
בעקבות המידע הרב שהתגלה הכוחות המיוחדים ביצעו מעצרים רבים שבסיומם נתפסו עוד 16 צעירים שנקשרו לתכנון מעשי איבה. באוקטובר 2003, שנתיים לאחר הלכידה הנועזת של אותה חוליה, נפתח בבלגיה משפט הטרור הגדול ביותר שאי פעם התקיים במדינה. תופתעו לגלות שהיה זה המשפט הראשון מסוג זה.

מערכת המשפט בבלגיה לא ידעה כיצד להתמודד עימו. הטרוריסט מובל באזיקים

אומנם הטוניסאי קיבל את העונש הכבד ביותר מבין שאר חבריי החוליה, אך בשל העובדה כי אין במדינה זאת חוקים העוסקים בטרור, טרבלסי הואשם בסופו של דבר בסעיפים מגוחכים כגון החזקת נשק לא חוקית, ניסיון להרוס רכוש ציבורי ובחברות במליציה פרטית. עונשו בסופו של דבר היה עשר שנים מאחורי סורג ובריח וקנס של 1,000 יורו.

אותו גזר דין מגוחך קבע עובדה אחת לא מובנת במיוחד - באוקטובר 2013 בדיוק לפני חמישה חודשים, מי שתכנן לרצוח עשרות בני אדם היה אמור לצאת לחופשי. מי שכמובן סירבה להכיר בעובדה זו היתה ממשלת ארה"ב שבצעד חסר תקדים החליטה להעמידו למשפט נוסף גם על אדמת ארה"ב.

בקרוב יעמוד למשפט נוסף. טרבלסי מול צוות הפוסקים

למרות שעל פי חוקי מערכת המשפט הבינלאומית אסור לשפוט אדם פעמיים על אותה עבירה, כולנו יודעים את חוזקה של ארצות הברית שביקשה להאשים את המחבל בסעיפים חדשים כמו ניסיון רצח אזרחים אמריקאים מחוץ לארצם, החזקת נשק להשמדת המונים ושייכות לארגון טרור. כמובן שבסופו של דבר המעצמה האמריקאית השיגה את מבוקשה ובשבוע שעבר אחרי כמעט 13 שנים מאחורי סורג ובריח בכלא הבלגי, טרבלסי הועבר במטוס מאובטח לוושינגטון שם הוא אמור לעמוד בשבועות הקרובים למשפט.

בשבוע שעבר, רגעים ספורים לאחר שטרבלסי נלקח לתאו החדש בכלא הפדרלי האמריקאי, פנתה אליו כתבת ה-BBC רפאלה ווקמן ושמעה ממנו משפט שמסכם את השינוי הדרסטי בחייו: "בתור כדורגלן רציתי לעזור רק לעצמי, אף אחד בחיי לא עניין אותי, מאז שפגשתי את בן לאדן הכול השתנה, גיליתי את ייעודי בחיים".

"גם אם זה יעלה לי בחיי, אעשה הכל עבור משפחתי". לקרוא ולא להאמין

כשנשאל האם הוא היה חוזר על אותו מעשה נתעב פעם נוספת השיב הטוניסאי תשובה שאמורה להדאיג לא מעט אנשים: “אתם מפרשים את מעשיי כדבר רע אבל רק רציתי לעזור לאחים המוסלמים שלי ברחבי העולם, גם אז ובמיוחד היום, אעשה הכול עבור משפחתי, גם אם זה יעלה לי בחיי".