כשרוברט לבנדובסקי יעלה הערב (שלישי) ב-22:00 לכר הדשא באליאנץ ארנה, כל הזיכרונות יצופו. טוב, בכל זאת לא עבר מספיק זמן כדי שהם יישכחו, הרי רק לפני חודשים ספורים הוא עוד להטט כאן, כבש בצרורות וחגג עם קריצה לעבר האוהדים. הכול היה ורוד כשלבנדובסקי שיחק בבאיירן. הוא זכה בתארים, ניפץ שיאים, אבל עמוק בפנים הוא עדיין נלחם כדי לזכות בהכרה האמיתית.

ככה זה היה עם החלוץ מאז שהוא זוכר את עצמו. בלגיה ורשה אמרו שלא יצא ממנו שום דבר והוא נמכר בסכום זעום לזניץ’ פרושקוב מהליגה השנייה בפולין. שם הוא הוכיח לכולם שיש בו משהו כשבגיל 19 הוכתר כמלך השערים עם 15 כיבושים. אחר נרכש על ידי לך פוזנן מהליגה הבכירה, עמה זכה באליפות ונמכר תמורת 4.5 מיליון אירו לבורוסיה דורטמונד.

בזיגנל אידונה פארק כבר היה ברור לכולם שמדובר במשהו מיוחד. זה הסתכם בשתי אליפויות, גביע והופעה אחת בלתי נשכחת בחצי גמר ליגת האלופות, כשהבקיע רביעייה מול ריאל מדריד. החלוץ הגיע לרגע השיא שכל שחקן יכול לחלום עליו, אך במשחק הגמר לא הצליח להכניע את מנואל נוייר והשוורצגלבן הפסידו 2:1 לבאיירן מינכן. בדורטמונד הוא כבש 103 שערים ב-187 הופעות.

רוברט לבנדובסקי. החלוץ הטוב ביותר (רויטרס)רוברט לבנדובסקי. החלוץ הטוב ביותר (רויטרס)

“לא מופיע למשחקים גדולים”

המעבר לבוואריה בקיץ 2014 היה אמור להיות רגע המפתח בקריירה של לבנדובסקי. לצד אריין רובן ופרנק ריברי הוא השלים את “התקפת החלומות” של כל מאמן, אבל לא הכול עבד כמתוכנן. שנה אחר שנה נכשלה באיירן בניסיונותיה להעפיל לגמר ליגת האלופות ובכל פעם החצים הופנו קודם כל לחלוץ. הביקורות היו רבות והוא הוכתר כשחקן ש“לא מופיע למשחקים גדולים”.

למען האמת צריך להודות שהטענות לא היו סתם כדי למצוא שעיר לעזאזל. באופן מסורתי הפולני היה “נעלם” ברגעי האמת וכך ברצלונה, ריאל מדריד וליברפול לא התקשו לעצור את המכונה ממינכן, אבל אין ספק שהביקורות היו מוגזמות. לבנדובסקי שמר על יציבות שנה אחר שנה וסיפק מספרים היסטוריים, אבל עדיין לא זכה להכרה אותה רצה. אולי הוא היה צריך תואר גדול בשביל זה?

עונת 2019/20 ניפצה את כל הסטראוטיפים. היא כנראה הייתה הגדולה של החלוץ בקריירה, הוא שבר שיאים מדי מחזור, הבקיע נגד כל יריבה אבל חשוב מכל: הופיע בענק על הבמה הגדולה בליגת האלופות. כשהקבוצות חזרו מ”פגרת הקורונה” לבנדובסקי ללא ספק היה השחקן הטוב בעולם. הוא סחף את באיירן לזכייה בטרבל אדיר ועם 55 שערים ו-10 בישולים ב-47 משחקים באותה עונה, הכול המתין להכרזה על “זוכה כדור הזהב לשנת 2020”.

רוברט לבנדובסקי ב-2020 (רויטרס)רוברט לבנדובסקי ב-2020 (רויטרס)

השוד הכפול בכדור הזהב

ההכרזה של ‘פראנס פוטבול’ על ההחלטה לבטל את הפרס לאותה שנה הייתה מכה גדולה בשביל לבנדובסקי ורבים יאמרו שזו הייתה החלטה מביכה, במיוחד לאור העובדה שהעולם כבר התרגל לחיים לצד מגפת הקורונה ולא הייתה סיבה אמיתית לביטול הטקס. הוא אומנם זכה בתואר שחקן השנה של פיפ”א (עליו שמר גם ב-2021) ושחקן השנה של אופ”א, אבל מי שלדעת כולם היה השחקן הטוב ביותר באותה שנה, שוב לא זכה בפרס האישי הנחשב ביותר בעולם.

כמו יין שמשתבח משנה לשנה, לבנדובסקי כאילו הלך ונעשה צעיר יותר. אחרי האכזבה הגדולה ב-2020, הוא קיווה לזכות בכדור הזהב של 2021, בטח אחרי שהשווה את שיא השערים בשנה קלנדרית (69 שערים ב-58 משחקים, כמו כריסטיאנו רונאלדו ב-2013), אבל שוב הפוליטיקה ניצחה. ליאו מסי שהוביל את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה קיבל את הפרס בפעם השביעית. ולבנדובסקי? המציאו עבורו פרס ניחומים בשם “החלוץ המצטיין של השנה”.

89 שערים הבקיע לבנדובסקי בליגת האלופות. בעולם שמחוץ לרונאלדו ומסי הוא מלך שערי המפעל. מאז עונת 2015/16 הפולני לא הבקיע פחות מ-40 שערים בעונה ובשלוש העונות האחרונות המספרים שלו נעים סביב ה-50 ומעלה. הוא הסיר מעליו את תדמית הלוזר כשהוביל את באיירן לזכייה בגביע, הוא הוכיח שהוא מופיע גם למעמדים החשובים אבל למרות הכול את ההכרה האמיתית הוא לא קיבל: מדובר בחלוץ המרכזי הטוב בכל הזמנים.

רוברט לבנדובסקי (רויטרס)רוברט לבנדובסקי (רויטרס)

אפשר להכריז: ברצלונה קיבלה את החלוץ הטוב ביותר

הרפרטואר שלו משלב יכולת עצומה בשתי רגליים, משחק ראש היסטורי, יכולת מסירה, דריבל ולמעשה הוא הכדורגלן המושלם. אז למה הוא לא מרגיש שהוא זוכה להכרה הראויה? את השאלה הזו הוא שאל בעצמו בקיץ האחרון והחליט לנסות את מזלו במקום אחר. אולי בברצלונה, הקבוצה שבמדיה זכה מסי בשישה מתוך שבעה כדורי זהב, תקנה לו את המעמד לו הוא ציפה.

אין ספק שבבאיירן לבנדובסקי הרגיש שהוא מיצה את עצמו. “אני כמו ילד שקיבל צעצוע חדש”, אמר אחרי החתימה בברצלונה. הוא הגיע לקטלוניה כדי להוכיח לכולם שהוא יכול להצליח גם מחוץ לאזור הנוחות בבונדסליגה. להצליח? הוא בקצב שבירת שיאים פנומנלי, כשפתח את העונה עם תשעה שערים ושני בישולים בשישה משחקים.

מעבר למספרים הוא הביא לברצלונה שינוי עצום. זה לא ראפיניה, קונדה או קסייה שהפכו את הקבוצה של צ’אבי ממרוסקת וחסרת תקווה לכזו שנלקחת בכובד ראש בכל תחרות בה היא מתמודדת. רק לפני חודשים ספורים היה נראה שברצלונה עומדת לעשות “ארסנל” או “מילאן” ולא להתאושש בקרוב מהעזיבה של מסי, אבל ההגעה של כוכב בקנה מידה של לבנדובסקי שינתה את התמונה.

רוברט לבנדובסקי חוגג (רויטרס)רוברט לבנדובסקי חוגג (רויטרס)

אז נכון, הוא לא מסי והוא גם לא רונאלדו, אבל ביקום שמחוץ לשני הגדולים ביותר רוברט לבנדובסקי נמצא במקום הראשון. היציבות, המנהיגות, המספרים והשינוי העצום שחולל במועדון אחד גדול לא משאירים מקום לספק. קטלוניה זכתה ואחרי ששלט בגרמניה, המלך הגיע להוכיח לכולם מי הוא גם בספרד.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה