אין ספק שאחד השחקנים הגדולים והיציבים של הדור האחרון הוא הארי קיין. קפטן נבחרת אנגליה הוא בין הסקוררים הגדולים בהיסטוריית הכדורגל האנגלי ושובר שיאים בכל עונה מחדש, רק דבר אחד חסר לו – תארים.
בראיון מקיף שסיפק ל’פראנס פוטבול’, כוכב באיירן מינכן פתח הכל וטען על המחסור בתארים: “אני שומע את זה הרבה, זה נכון – נכון לרגע זה זכיתי רק בפרסים אישיים או מלכויות שערים. אבל אני פותח כל עונה במטרה לזכות בתארים קבוצתיים ואני לא מרוצה מהיותי מעוטר רק ברמה האינדיבידואלית”.
“אני רק בן 31, פעם זה היה נחשב תחילת סוף הקריירה, היום שחקנים רק מגיע למיטב בגיל 30. אני חושב שהגרסה הכי טובה שלי עדיין טרם הגיעה, אני מאוד בטוח בכך ובזה שהחלק השני של הקריירה שלי, זה שמתחיל עכשיו, יהיה עשיר בתארים גדולים. כשאתלה את הנעליים, זה לא יהיה רלוונטי יותר”.
בחזרה לתארים אישיים, קיין נשאל לגבי השאיפה שלו לזכות יום אחד בכדור הזהב והודה: “ברור שאני חושב על זה! ולמה לא להגיד את זה? אני מאמין בזה. מרגיש שההופעות שלי הופכות אותי למועמד ראוי. אני ממשיך להתקדם ומשחק בקבוצות (באיירן ונבחרת אנגליה) שהן מועמדות בכירות לנצח בגדול, כך שעם ההופעות האישיות שלי וזכייה קבוצתית גדולה, כמו באלופות לדוגמא, למה שלא אאמין בסיכויים שלי? חלמתי על כדור הזהב מגיל קטן ואפילו יותר עם תקופת מסי-רונאלדו שנתנה נופח חדש לפרס. מי יודע, אולי בעוד שנה נשב כאן לראיון נוסף בנסיבות אחרות (צוחק)”.
החלוץ התייחס ללחץ המנטלי בנבחרת אנגליה וסיפר: “לחץ? לא, אני לא לוקח את זה בצורה הזו. הייתי אומר שמדובר יותר באחריות שלי מאשר בלחץ שאני סופג. ואני אוהב את זה, זה שמצופה ממני להכי טוב כדי לעזור לאנגליה. וויין רוני קיבל אותי ב-2015 והסביר לי הרבה דברים על מה זה אומר לייצג את הנבחרת, דבר שיישנה את החיים שלי מאותו רגע לנצח”.
הסקורר של באיירן נשאל גם לגבי מודלים לחיקוי שהיו לו כשחקן צעיר ושיתף: “דייויד בקהאם. גדלנו באותו איזור של לונדון, הלכנו לאותו בית ספר והוא היה השראה אמיתית. כישרוני, אמיץ, עשוי ללא חת – קפטן אנגלי שהייתה לו משמעות גדולה עבורי מאז שהייתי ילד. לא התמזל מזלי לשחק איתו, אבל פגשתי אותו כמה וכמה פעמים”.
עוד נגע בילדותו וסיפר על הרגעים בהם הפך להיות חלוץ: “תמיד כבשתי הרבה שערים, גם בתור ילד, בגיל חמש ושש. העמדה שלי התבססה בגיל 12, כשהכדורגל הפך להיות תחרותי. כנער זה לא היה משנה באיזה קבוצה אני משחק, או עם מי אני משחק, הבקעתי שערים. במהלך התקופה הזו התמקדתי בסיומת שלי, אף פעם לא פקפקתי בכך שאגיע לרמות הגבוהות ביותר, בין אם זה היה בנוער של טוטנהאם או בהשאלות בליג וואן, המשכתי בשלי”.