פרשת מין וכדור זהב שנשדד: הקריירה של ריברי

ולפעמים החגיגה נגמרת. פרנק ריברי, אחד מהשחקנים הכי אנדרייטדים בעולם, בטח בשיאם, החליט לתלות את הנעליים בגיל 39, ובכל זאת מוקדם מהצפוי. הצרפתי היה אמור לשחק לפחות עד סיום העונה בסלרניטנה, אך הפציעות בברכו הכריעו אותו והוא בחר לסיים את ההתקשרות עם המועדון הצנוע מאיטליה ולהיפרד סופית מהענף.

אקס באיירן מינכן לא שיחק מאז 14 באוגוסט, אז רשם 36 דקות במחזור הפתיחה של הסרייה א’ מול רומא. הוא מסכם קריירה של למעלה מ-20 שנה, כאשר החל בקבוצות כמו בולון, אלס, ברסט, מץ ומארסיי, המשיך לגלאטסראיי הטורקית, רשם תקופה בלתי נשכחת בגרמניה ולבסוף סיים בפיורנטינה וסלרניטנה האיטלקיות.

בנוסף לקריירת המועדונים העשירה שלו, הוא הבקיע 16 שערים ב-81 הופעות במדי נבחרת צרפת, עמה סיים כסגן אלוף עולם במונדיאל 2006. ריברי לא מסיים סופית את הפרק שלו בכדורגל, כי הוא יתמנה מיידית לתפקיד בצוות המקצועי של סלרניטנה: “תענוג שהוא רוצה להישאר פה, גם אם זה בתפקיד אחר, יהיה תענוג שיהיה בצוות המקצועי שלנו. הוא היה יכול להגיע לכל מקום בעולם ובחר להישאר”, אמר המאמן דוידה ניקולה.

בחר להישאר באיטליה. פרנק ריברי (רויטרס)

“רוברי”

ריברי היה חלק מאחד הצמדים הקטלניים בהיסטוריה של באיירן ביחד עם אריאן רובן שהספיק לפרוש בעצמו. הם נקראו “רוברי” וכישפו על המגרש, כולל זכייה משותפת בצ’מפיונס ב-2013. בין 2007 ל-2019, השיג ריברי תשע אליפויות, שישה גביעים, גביע ליגה, ארבעה תארי סופר קאפ, צ’מפיונס, סופר קאפ אירופי ואליפות העולם לקבוצות. הוא היה במשך מספר שנים שיאן התארים בבאיירן, עד שתומאס מולר שבר את שיאו.

הקהל של באיירן נפרד מרובן וריברי (רויטרס)

ריאל מדריד

במשך שנים ארוכות ריברי היה מטרת רכש עבור ריאל מדריד. ב-2009 המעבר כמעט יצא אל הפועל, כאשר הצרפתי שוחח עם המאמן דאז לואיס ואן חאל ואמר לו: “החלטתי, אני רוצה לעזוב. אני רוצה להגיע לריאל – או שלא אלך לשום מקום”. יחד עם זאת, בבאיירן סירבו למכור אותו, שחקנים אחרים הגיעו לבלאנקוס באותו חלון העברות עמוס (כריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה וקאקה בין היתר) והשאר היסטוריה.

כדור הזהב

בעונת 2013 האדירה מבחינתו, בה זכה בטרבל עם באיירן תוך שהוא מפגין יכולת באמת פנומנלית על הדשא, ריברי סיים רק במקום השלישי בכדור הזהב, בזמן שכריסטיאנו רונאלדו שלא זכה בתואר עם ריאל מדריד קטף את המקום הראשון אחרי שכבש 66 שערים ב-56 משחקים: “אני זכיתי בהכול, עם הקבוצה ומבחינה אישית, רונאלדו לא זכה בכלום”, אמר בזמנו ריברי, “אני מרגיש שהרווחתי את הפרס הזה, אבל הכול זה פוליטיקה. כדור הזהב כבר לא מעניין אותי יותר”.

פרנק ריברי, ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)

שמונה שנים לאחר אותו ראיון, ריברי עדיין נשמע מתוסכל גם השנה כשאמר: “זה לא היה הוגן, הייתה לי עונה מדהימה והייתי צריך לזכות. האריכו את הזמן של ההצבעות וזה מוזר מאוד שזה קרה”. הצרפתי עצמו כבש באותה עונה 11 שערים ב-43 משחקים בבאיירן ושיחק תפקיד קריטי בזכייה שלה בכל התארים. רבים היו משוכנעים שהאריכו את ההצבעה לאחר השלושער של רונאלדו מול שבדיה בפלייאוף המונדיאל בנובמבר 2013, בסיומו העפילו הסלסאו.

הסקנדל

ב-18 באפריל 2010 דווח בצרפת שארבעה שחקני הנבחרת נחקרו בחשד שהפעילו רשת זנות בתוך מועדון לילה בפאריס, כשחלק מהנשים עשויות להיות קטינות. מאוחר יותר נחשף ששניים מהשחקנים היו ריברי וסידני גובו. הראשון הודה שניהל מערכת יחסים עם זונה, אך הוא לא ידע שהיא קטינה בתחילת הקשר. בהמשך הצרפתי נחקר והואשם בשידול קטינה לזנות, אך בהמשך התקבלה בקשה למחוק את התיק נגדו בטענה שלא ידע שהייתה בת 16 בזמן ששילם לה כדי לקיים יחסי מין, ולפיכך הוא המשיך לייצג את נבחרת צרפת עד שפרש ממנה ב-2014.

הצלקת

בזמן שכדורגלנים רבים גם מדגמנים במקביל לקריירה הספורטיבית שלהם, לריברי לא ממש הייתה אפשרות כזאת. כבר כשהיה בן שנתיים, משפחתו הייתה מעורבת בתאונת דרכים עם משאית בצרפת, כאשר ריברי סבל מפצעים רציניים בפניו שהצריכו למעלה ממאה תפרים, שהשאירו שתי צלקות ארוכות בצידו הימני של פניו ובסמוך לגבות שלו. 

כריסטיאנו רונאלדו מול פרנק ריברי (רויטרס)

במהלך התקופה שלו בגלאטסראיי, האוהדים נהגו לכנות אותו “פראריברי” בזכות מהירותו, אך גם “פרצוף צלקת” בעקבות המראה הייחודי שלו. הוא בכל זאת הציג יכולת פנטסטית בטורקיה ואחרי התקופה במארסיי הוא נמכר ב-2007 לבאיירן במה שהיה אז סכום שיא העברות עבור המועדון: 25 מיליון אירו, כשהוא קיבל ישר את הספרה 7 אצל הבווארים. 

פרק יוצא מן הכלל של שחקן חד פעמי בכדורגל העולמי הגיע לסיומו. ריברי הוא אחד מאותם שחקנים, בדומה לצ’אבי, אנדרס אינייסטה, ג’אנלואיג’י בופון ורבים וטובים נוספים, שללא ספק היו ראויים לזכייה בכדור הזהב, אך נפלו קורבן לכך ששיחקו בעידן המוזהב של ליאו מסי ורונאלדו. הוא עדיין ייזכר כאחד הגדולים, או איך שזינדין זידאן כינה אותו: “היהלום של הכדורגל הצרפתי”.