האור הכחול-לבן שבעיניים: אוהדי ראסינג מאוהבים

כשמזכירים אוהדים בכדורגל הארגנטינאי, רוב הזמן נחשוב על אוהדי בוקה וריבר. אך עם כל הכבוד לנציגות הסופר קלאסיקו, אוהדי ראסינג קלוב הם האוהדים המסורים ביותר ולא רק בארגנטינה, מה שיכול להוות מקור השראה ללא מעט קבוצות בליגת ווינר שלו.

זהו סיפורם של "שומרי האימפריה" האוהדים שזכו באוסקר, הצילו את קבוצתם מפירוק, מילאו שני אצטדיונים בו זמנית ואפילו הצליחו לגרום לשנאה גדולה בין שני אחים.

"בן אדם יכול להחליף הכל, פנים, בית, משפחה, חברים, חברה, דת, אלוהים, אבל יש דבר אחד שהוא לא יכול להחליף - את התשוקה" (הסוד שבעיניים, 2007). מה הקשר בין מילים מרגשות אלו לאוהדיה הנפלאים של קבוצת ראסינג קלוב? מסתבר שלאותם אוהדים יש חלק חשוב מאוד בזכייתו של הסרט הארגנטינאי לפני שש שנים באוסקר בתור הסרט הזר הטוב ביותר.

המעשייה עוסקת בשני חברים שיוצאים לפענח מקרה אונס ורצח שהתרחש לפני 30 שנים. לאחר חיפושים מפרכים בכל פינה הם מגיעים למסקנה שאותו רוצח אכזר יכול לוותר על כל דבר ביקום, הכל מלבד התשוקה העזה ביותר שלו - האהבה לראסינג. כמובן שהשניים מוצאים את מבוקשם באצטדיון חואן דומינגו פרון וכאן למעשה מתחיל המרדף המסקרן. מלבד העלילה שכוללת בתוכה את אוהדיה המסורים של ראסינג, גם כותב הסרט אדוארדו סרצ'י ואחד השחקנים המרכזיים נחשבים לשניים מאוהדיה המפורסמים של הקבוצה מאבז'אנדה (עיר דרומית לבואנוס איירס).

מלבד "זכייתם" של האוהדים הנפלאים בפרס הקולנוע הנחשק ביותר בעולם, סביר להניח שאם תשאלו כל אוהד דרום אמריקאי שמכבד את עצמו, מי הם האוהדים הנאמנים ביותר ביבשת הדרומית הקסומה הוא כנראה יענה תשובה אחת - La Numero 1 (מספר 1), שמסמל את השם של אוהדי ראסינג שמכונים גם La Guardia Imperial (שומרי האימפריה).

אמנם ראסינג לא נחשבת קבוצה גדולה ומפוארת כמו הקבוצות הגדולות מעיר הבירה – בוקה ג'וניורס וריבר פלייט אך המשפט הידוע "זאת לא הכמות, זאת האיכות", אומר הכול על מחנה האוהדים הנאמן של הלבנים תכולים. הוכחה ניצחת לאהבה הזאת ניתן לראות בממוצע האוהדים הבלתי נתפס שממלא את היציעים בכל 110 שנותיו. גם בתקופת הבצורת שנמשכה משנת 1967 ועד 2001, שבה קבוצתם לא זכתה באליפות, שומרי האימפריה המשיכו למלא את האצטדיון המקומי שמכיל 64 אלף אוהדים בכל פעם מחדש.

אוהדי ראסינג מפוצצים את היציעים ב-7.3.1999

אחד מאוהדיה המסורים של "האקדמיה" הוא מאמנה המצליח של אתלטיקו מדריד - דייגו סימאונה. צ'ולו, שלבש לראשונה את מדיה התכולים של ראסינג רק בגיל 34 הצהיר מאז ומתמיד שלמרות שלא גדל במועדון מאבז'אנדה חלומו הגדול ביותר הוא לפרוש לקול זעקתם של "האוהדים הטובים בעולם".

אחים בדם, אך הדרבי קודם לכל
אמנם אוהדי ראסינג מלווים את קבוצתם באדיקות כבר מאז שנת 1903 בה נוסד המועדון, אך אם יש משחק אחד לו הם מחכים במשך כל השנה זה הדרבי של אבז'אנדה, מול היריבה העירונית אינדפנדיינטה. רוב אוהדי הכדורגל ברחבי העולם מכירים בארגנטינה רק את הסופר קלאסיקו בין בוקה לריבר אך אם תשאלו כל ארגנטינאי הוא בוודאי יסכים שגם הדרבי שנערך דרומית לגשר לה בוקה מרגש לא פחות ואף יותר מהדרבי של בואנוס איירס.

מכיוון שהמרחק בין אצטדיון חואן דומינגו פרון של ראסינג לאצטדיון ליברטדורס דה אמריקה של אינדפנדיינטה עומד על 350 מטרים בלבד, המשטרה המקומית אוסרת במשך 50 השנים האחרונות על קיום משחקי הבית של שתי הקבוצות באותו יום. כך שהדרבי הוא המקום היחידי שתצליחו לפגוש את האוהדים המסורים של שתי הקבוצות בו זמנית.

דייגו מיליטו במדי התכלת לבן

אחד האירועים המבדרים שהתרחשו אי פעם במשחק הזה, התרחש בשנת 2003. חלוץ ראסינג, דייגו מיליטו, שכיום משחק באינטר הגיע לבדו מול שוער היריבה המרה כשכל מה שנותר לו הוא לשאול אותו להיכן לגלגל את הכדור. לצערו של דייגו מי שהפיל אותו סנטימטרים ספורים לפני הרחבה היה בלם האדומים ואחיו היקר - גבי מיליטו. תוך שניות החלה מהומה ענקית על כר הדשא, אך למרות האקסטזה הרבה במגרש מי שהתרגשה יותר מכולם הייתה אימם של השניים שישבה ביציע הכבוד וראתה את שני בניה מתקוטטים.

דגלים, חגים ואליפות היסטורית
המועדון שהוקם לפני 110 שנה סיפק לעולם הכדורגל לא מעט שיאים וסיפורים מרגשים. בשנת 1997 האוהדים בתכול לבן הניפו את הדגל הארוך ביותר שנראה במגרשי הכדורגל (הישג שנשבר רק על ידי ריבר פלייט בשנה שעברה). למרות השיא המרשים, האקדמיה גם אחראית על אחד מהסיפורים המרגשים ביותר שהיו מאז ומעולם.

הדגל הענק של אוהדי ראסינג

בשנת 1999 ראשי הקבוצה הודיעו על פשיטת רגל שחרצה את גורל ראסינג. בתאריך השביעי למרץ באותה שנה ביטלו את משחקה של הקבוצה במה שהיה נראה כסופה המר. למרות שהמשחק בוטל, כ-35 אלף אוהדים בתכלת לבן הגיעו לחואן דומינגו פרון, שרו ללא הפסקה ובעיקר מיררו בבכי והתפללו לעתיד אהובתם. מסתבר שהתפילות הרבות והתחנונים הגיעו לאוזניו של אלוהי הכדורגל וראסינג יצאה בסופו של דבר מהמשבר הכללי הקשה.

אוהדי ראסינג מציינים את השביעי במרץ

מאז אותו יום בכל שנה בשביעי למרץ כל אוהד ראסינג, בין אם הוא עורך דין, רופא או פועל בניין לובשים את חולצת המועדון כזכר לאותו נס שהתרחש בשנת 1999. שנתיים לאחר אותו נס, ראסינג חוללה סנסציה נוספת כשזכתה באליפות האפרטורה של שנת 2001 (אליפות ראשונה מאז 1967). למרות התואר המתוק בו זו השחקנים, La Numero 1 הוכיחו פעם נוספת שהם הנשמה הגדולה ביותר בארגנטינה כשמילאו בו זמנית שני אצטדיונים עד אפס מקום - אצטדיונה של היריבה ולז שם שיחקה קבוצתם וכמובן את אצטדיונם הביתי שם הקרינו במסכי ענק את משחק האליפות.