"בבוא העת, אהיה מאושר לחזור לבנפיקה", אמר אנחל די מריה עוד בתחילת 2011, חודשים ספורים אחרי שעזב את הנשרים לטובת ריאל מדריד. היה זה סיפור אהבה אמיתי, ולמועדון הפורטוגלי תמיד נותר מקום חם ומיוחד בליבו של הכוכב הארגנטינאי. ואולי זה לקח זמן, אבל עמוק בפנים הוא ידע שהמעגל הזה ייסגר, במיוחד כאשר בראשה של בנפיקה עומד רוי קושטה – האיש שקיבל אותו פעם בזרועות פתוחות במתחם האימונים עוד בהיותו שחקן.
כן, רוי קושטה ודי מריה שיתפו פעולה על המגרש. הראשון היה סופרסטאר בן 35 שחזר למועדון נעוריו אחרי יותר מעשור בליגה האיטלקית. השני היה נער בן 19 שהוחתם במהלך מפתיע למדי מרוסאריו סנטרל בקיץ 2007 תמורת 8 מיליון אירו.
על הנייר היו לדי מריה הצעות מפתות יותר, כי טוטנהאם שקלה ברצינות להחתימו. היתה לו גם אופציה לנסות את מזלו בהולנד במדי אלקמאר, ובמקביל עשתה בוקה ג'וניורס מאמצים להשאירו במולדת. האיטריה בחר בליסבון בעיקר כי הייתה זו העיר הנכונה ביותר מבחינתו. כל המשפחה, כולל שתי אחיותיו, עברה לבירת פורטוגל, ולכן ההתאקלמות ביבשת החדשה מעבר לאוקיאנוס לא הייתה יכולה להיות קלה יותר. זה ממש לא אומר שהיא הייתה חלקה.
אז די מריה היה על המגרש במשחק הפרישה של רוי קושטה במאי 2008, אבל הוא נכנס אז כמחליף, בתום עונת בכורה לא יציבה בלשון המעטה בהדרכת המאמן חוסה אנטוניו קמאצ'ו. אחריו הגיע בעונת 2008/09 ספרדי נוסף יוצא ריאל מדריד, קיקה סאנצ'ס פלורס, וגם איתו לא היה פשוט לאיטריה להסתדר – הוא היה שחקן רוטציה במקרה הטוב, ופתח בהרכב 12 פעמים בלבד. רק בשנה השלישית בליסבון, עם ז'ורז'ה ז'סוס על הקווים, מצא הארגנטינאי את מקומו ופרח באמת. האוהדים, שנהנו מהיצירתיות שלו ותמכו בו לאורך כל הדרך, קיבלו אז את התרומה המלאה.
די מריה הפך למלך הבישולים בליגה הפורטוגלית, ואוסקר קרדוסו זכה בתואר מלך השערים בעיקר בזכותו. החלוץ הפרגוואי החסון סיפר גם בחלוף שנים: "לא היה בקריירה שלי שחקן שהבין אותי טוב יותר מאנחל. הייתה לנו הבנה מושלמת, ונהניתי איתו גם בחדר ההלבשה. אנחנו עדיין שומרים על הקשר". סיפור האהבה הזה הסתיים בזכייה משכנעת באליפות, ואז גם הרגיש די מריה שזה עשוי להיות הזמן הנכון לעשות את הצעד הבא בחייו המקצועיים.
העניין בו היה משמעותי עוד מאז כבר את שער הניצחון לזכות ארגנטינה בגמר האולימפיאדה ב-2008, אבל העונה המופלאה ב-2009/10, במהלכה אף הבקיע בראבונה סנסציונית מול אא"ק אתונה בליגה האירופית, שידרגה אותו לשם חם באמת בשוק ההעברות. רוי קושטה, שנכנס לתפקידו כמנהל הספורטיבי מיד אחרי שתלה את הנעליים, ניהל אז ביד רמה את המגעים עם רוכשים פוטנציאליים, בידיעה כי לא ניתן יהיה להחזיק בדי מריה זמן רב – אחרי הכל, בנפיקה זקוקה להכנסות מסוג זה, וסעיף השחרור של האיטריה עמד על 30 מיליון אירו.
המועדון קיווה כי קבוצות פרמייר ליג, ובראשן מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וצ'לסי ירצו להיאבק על החתמתו, אבל השחקן עצמו לא התלהב מהמעבר לאנגליה. בדיעבד, כאשר יודעים כיצד הסתיימה ההרפתקה שלו באולד טראפורד בעונת 2014/15, ניתן לומר כי תחושת הבטן שלו הייתה נכונה לחלוטין.
באותם ימים, הוא רצה להגיע למדינה דוברת ספרדית, והיה מאמן פורטוגלי שרצה להפוך את החלום הזה למציאות. ז'וזה מוריניו הביא את די מריה לריאל מדריד תמורת 25 מיליון אירו בלבד כבר ביוני 2010, ובכך נכנס להיסטוריה כרכש הראשון של המיוחד בסנטיאגו ברנבאו. ז'סוס התנבא אז: "אנחליטו יהיה השחקן החדש המצטיין של ריאל. הוא הכי טוב בעולם בעמדה שלו, והשתפר איתי מאוד מבחינה טקטית. כולם הולכים ליהנות ממנו מאוד".
13 שנה חלפו מאז, אבל החיבור של די מריה לצד האדום של ליסבון עדיין חזק, והחיבור המחודש ממש לא מפתיע. למעשה, המהלך לא היה רחוק כבר בשנה שעברה, כאשר בנפיקה הוגדרה כיעד אפשרי עבור האיטריה שסיים את הקדנציה הארוכה מדי בפאריס סן ז'רמן. הארגנטינאי החליט אז שיש לו זמן לנסות משהו חדש לגמרי וחתם ביובנטוס, אבל שנה אחת באיטליה הספיקה לו – וכעת גם דרישות השכר שלו מתונות יותר. הוא הרוויח מספיק בקבוצות הפאר של אירופה, ויכול לחזור למקום בו השאיר חלק מהלב.
די מריה דיבר על הנשרים כמעט בכל הזדמנות לאורך זמן. לפני עשור הוא טען: "תמיד אהיה אסיר תודה לבנפיקה על שהביאה אותי לאירופה ופתחה לי את הדלת. ההתאקלמות הייתה קשה, אבל כאשר חשתי את האמון של ז'ורז'ה ז'סוס, הרגשתי שאני יכול לעשות הכל. עברתי לריאל מדריד בזכותו. זו הקבוצה שהגדירה אותי, ואני מאושר שעזבתי בתחושה טובה. האוהדים האלה חשובים לי מאוד". לפני שלוש שנים הוא סיפר: "בנפיקה הייתה חשובה מאוד עבורי ועבור משפחתי. זה היה שינוי מהותי, והמועדון אפשר לי לעשות את המעבר העצום לאירופה. בזכותו הפכתי לשחקן שאני. אני מתגעגע לליסבון".
אז עכשיו כבר אין סיבה להתגעגע. רוי קושטה מקבל שוב את פניו של האיטריה, הפעם על תקן הנשיא, והשמחה גדולה. לטובת החזרה המרגשת הזו, ויתר די מריה על אופציה מסקרנת להתאחד עם ליאו מסי באינטר מיאמי – והרי היחסים בין השניים מצוינים, והזכייה בקופה אמריקה ובמונדיאל הייתה מדהימה עבורם. היה זה צ'אנס אמיתי של שני ילידי העיר רוסאריו לשתף פעולה על בסיס יומיומי במועדון, אבל די מריה בחר בכל זאת בבנפיקה. בגיל 35, הוא מרגיש שעדיין יש לו המון כוח לתרום ברמה הגבוהה, והמשימה ברורה – לשמור על כתר האליפות בו זכתה הקבוצה בעונה החולפת אחרי מאבק קשה נגד פורטו.
"ברוך הבא הביתה", נכתב בציוץ בטוויטר הרשמי של המועדון, וזו האמת. די מריה ידע הצלחות גדולות בריאל, והלהיב גם בליגה הצרפתית, אבל את הכדורגל הטהור ביותר שלו הציג בעונתו האחרונה בפורטוגל. זו הייתה יצירתיות ללא גבולות, והוא עשוי לשחזר את הגישה הזו גם הפעם, רק עם טונות של ניסיון מאחוריו. אז הוא היה הנער שלמד את המשחק, כעת הוא מגיע למקורות על מנת להדריך ולחנך את הדור הצעיר, ועל הדרך גם להבקיע שוב בראבונה.