צריך שיקרה משהו יוצא דופן כדי שספרד לא תזכה בפעם השנייה ברציפות ביורו לנבחרות צעירות. הספרדים באיכותם מבטלים כל נבחרת, הן ברמה הקבוצתית והן ברמה האישית. הם ליגה בפני עצמה. אין להם נקודת תורפה ובכל עמדה הם הטובים ביותר.
למרות שכולם כוכבים, טיאגו הוא הדבק שמחבר את כולם. מוראטה מתפתח לסקורר אדיר ואולי בעתיד ייכנס לנעליו הגדולות של ראול. ארבעת משחקיו בטורניר הנוכחי הם הראשונים שלו בנבחרת הצעירה ועד היום כבש בכל משחק.
זה פשוט מדהים, הוא נכנס שלוש פעמים כמחליף, כבש בכל פעם ופעמיים כבש שערי ניצחון. הגדולה שלו היא המיקום שלו - הוא תמיד נמצא במקום הנכון שזו תכונה מולדת של סקוררים.
 |
| מוראטה חוגג. סקורר ענק (יוסי ציפקיס) |
|
| |
שחקן נוסף ששווה לשים לב אליו הוא יראמנדי, שמזכיר במשחקו את צ'אבי אלונסו. מדובר פשוט בכישרון אדיר. וכמובן שאי אפשר לכתוב טור על ספרד ולא להזכיר את איסקו, שהוא חוויית כדורגל מרגשת. איזה תענוג של שחקן.
בניגוד למשחק הראשון, המשחק בין הולנד לאיטלה איכזב מאוד. לשתי הנבחרות פוטנציאל אבל הן ביטלו האחת את השנייה. ציפינו למשחק טוב יותר והמנצח הגדול במשחק היה דויס מנג׳ה המאמן האיטלקי שלא ויתר, הימר, האמין שהם יכולים להכריע את המשחק ושיחק 4-4-2 התקפי עם שני שחקני כנף (פלורנצי ואיניסנייה) ושני חלוצים, גביאדיני ובוריני, שבמבצע אישי נהדר כבש שער ניצחון.
 |
| אימובילה מול בלינד (שי לוי) |
|
| |