עד המשבר הבא

תפקיד המאמן בכדורגל הוא הקבוע הכי זמני שיש. הנהלות חותמות על חוזים לארבע ולחמש שנים, אבל ההסכמים האלו לא שווים הרבה ומופרים כמעט בכל שבוע. גם ההודעה של ווסטהאם על הישארותו של אברהם גרנט לא שווה יותר מדי.

אני מבין את הצורך של הנהלת הפטישים להרגיע את המערכת, במיוחד כאשר הקבוצה סוחבת את כל הפרמייר-ליג על הגב שלה וצפוי לה בשבת משחק קשה בחוץ מול אברטון.

בדיעבד, הסתבר כי הידיעות על פיטוריו של גרנט ביום שבת היו לא נכונות וזה בכלל לא משנה אם המקור היה אמין או לא. ההודעה על הישארותו של גרנט היא סתמית מכיוון שבעוד שבוע או חודש יצוץ משבר נוסף וידיעות דומות יזרמו בשלל אמצעי התקשורת.

אברהם גרנט. נשאר, עד למשבר הבא (GettyImages)

אם הנהלת ווסטהאם רוצה שקט תעשייתי, היא צריכה להודיע על כך שגרנט יהיה המאמן של הפטישים עד לסיום העונה. במצב כזה גרנט יהיה עסוק פחות במאבקי הישרדות אישיים ויתפנה למאבקי ההישרדות של הקבוצה ממזרח לונדון.

בניגוד לעונות קודמות, העונה הפערים בין הקבוצות שמתחת לקו האדום לזאת שמעליה קטנים במיוחד. לשם המחשה, בולטון מהמקום השביעי רחוקה רק שמונה נקודות מהקו האדום.

עמוק בתוך העונה, המרחק של ווסטהאם מהמקום השביעי הוא עשר נקודות בלבד. למרות התבוסות מול ניוקאסל וארסנל, הפטישים נמצאים במקום ה-13 בטבלת "הכושר" של הליגה המסכמת את ששת המשחקים האחרונים. לווסטהאם יש שמונה נקודות באותה טבלה, בדיוק כמו לצ'לסי הדאבליסטית של קרלו אנצ'לוטי.

גרנט ואנצ`לוטי. צברו שמונה נקודות בשישה משחקים (רויטרס)

המצב של ווסטהאם שונה ב-180 מעלות מהמצב של פורטסמות' מהעונה שעברה, למרות שגם ווסטהאם יכולה להגיע לאצטדיון וומבלי בעיצומו של משבר. אם גרנט יעפיל לגמר גביע הליגה מול איפסוויץ' הוא יכול לקחת את הגביע שיהיה התואר הראשון של ווסטהאם מזה 30 שנה.

הכתוב הינו טור דעה