טרנט אלכסנדר ארלונד הפך ליקיר אוהדי ריאל מדריד עוד ב-7 במאי 2019. ברצלונה הייתה אז בדרך הבטוחה לגמר ליגת האלופות בעקבות 0:3 על ליברפול במשחק הראשון בחצי הגמר בקאמפ נואו, וזה הדאיג מאוד את הלבנים שהודחו בשמינית הגמר בידי אייאקס. חמור מכך, הקבוצה מאמסטרדם הייתה צפויה להעפיל לגמר אף היא, במה שהיה אמור להיות האירוע הכי מזוהה עם הסגנון הקטלוני-הולנדי, עם אין ספור כותרות מתוכננות על מורשתו של יוהאן קרויף המנוח. עבור ריאל, זה היה תסריט אומלל במיוחד, ולאלכסנדר ארלונד היה תפקיד קריטי במניעתו.
הבישול שלו בדקה ה-79 באנפילד, שהשלים את המהפך המטורף של האדומים בניצחון 0:4 בגומלין, הפך מיידית לאחד האסיסטים הגדולים בתולדות המשחק – לא פחות. פעולה כה חכמה וכה לא שגרתית בעיתוי כה גורלי הזניקה את המגן הימני, שהיה אז רק בן 20, הישר לרשימת הכוכבים הבולטים באירופה. על הדרך, הוא מצא את דרכו לליבם של מאכלסי הסנטיאגו ברנבאו. מאז חלמו רבים מהם לראותו אותו לובש חולצת ריאל – גם כי הוא שחקן נהדר, וגם בזכות יכולתו המוכחת להלום בבארסה. כעת נוצרו לכאורה התנאים המושלמים להגשים את השאיפה הזו.
לסגור בחינם את העמדה הכי בעייתית
ראשית, אלכסנדר ארנולד מסיים את חוזהו בליברפול, ולפיכך בכוחו להפוך לשחקן חופשי בקיץ ולנהל משא ומתן עם כל מועדון חדש כבר בינואר. ריאל אוהבת מאוד הזדמנויות כאלה בשנים האחרונות. פעם סבר הנשיא פלורנטינו פרס שעדיף מבחינת המוניטין ויחסי הציבור לשלם סכומי עתק תמורת שחקני הרכש ולמתג את הסגל כגלאקטיקוס, אבל לא עוד. מגבלות התקציביות מכריחות אותו לחפש גם מציאות, והיא עובדת ביסודיות עם שחקנים חופשיים פוטנציאליים זמן רב מראש. כך הוחתם ב-2021 דויד אלאבה מבאיירן מינכן. כך הובא ב-2022 אנטוניו רודיגר מצ'לסי. עכשיו זה יכול להיות התור של אלכסנדר ארנולד, אשר עם נציגיו שומרים בכירי ריאל על הקשר כבר במשך שנה לפחות.
שנית, זו העמדה הכי בעייתית בסגל אלופת ספרד כרגע. גם כך התבססה הקבוצה אך ורק על דני קרבחאל כמגן ימני טבעי בודד. פציעתו הקשה בברך באוקטובר הפכה את המצב לבלתי נסבל. לוקאס ואסקס מוגדר כעת כאופציה הראשונה בתפקיד, על אף שהוא קיצוני בהכשרתו, ויכולותיו ההגנתיות מוטלות תמיד בספק עם כל הכבוד לחריצותו ולמחויבותו האין סופית. אדר מיליטאו יכול עקרונית למלא את החור, אבל הוא בכל זאת בלם – וגם הוא פצוע רוב הזמן, אז זה לא משנה. המצוקה הביאה לכך שאפילו פדריקו ואלוורדה שיחק העונה כמגן ימני. האורוגוואי הצטיין, כמובן, כי הוא מצטיין בכל מקום, אבל זה לא לעניין, והקבוצה זקוקה לו בקישור. איש לא יודע מתי קרבחאל יחזור למגרשים, ואיש גם לא יכול להעריך באיזה כושר הוא יהיה. בגיל 33, זה לא יהיה טריוויאלי כלל.
גם מגן, גם פליימייקר
אלכסנדר ארנולד הוא הפתרון האולטימטיבי. הוא אחד השחקנים האיכותיים בעולם בעמדה, גם אם אינו מגן שגרתי. בהדרכתו של יורגן קלופ, שהתבסס בכל קבוצותיו על מגנים כנשק חיוני בהתקפה, הפך טרנט לסוג של פליימייקר. לא במקרה הוא המגן שסיפק הכי הרבה בישולים בתולדות פרמייר ליג – 63 אסיסטים נכון לעכשיו, למרות שהוא רק בן 26. למעשה, הוא תופס את המקום ה-23 מאז החל המיתוג הנוכחי של הליגה האנגלית ב-1992. אלן שירר מקדים אותו בשני בישולים בלבד. סטיב מקמנמן, אריק קנטונה, דידייה דרוגבה, פול סקולס, אדן הזאר ומסוט אוזיל מדורגים אחריו.
ריאל ממש לא תתנגד למגן מסוג זה. היא הרי רגילה לרוברטו קרלוס ולמרסלו. סגנונם של הברזילאים משמאל אמנם היה שונה מהותית, אבל הם שמו דגש בעיקר על התקפה. לרוב המאמנים לא תהיה בעיה למצוא את הנוסחה בה יהיה שימוש לאיכויות הייחודיות של אלכסנדר ארנולד. חוץ מזה, אם צ'אבי אלונסו יגיע בקיץ הקרוב או בהמשך במקומו של קרלו אנצ'לוטי, הוא עשוי לעבור למערך 3-4-3 שעובד כל כך טוב בלברקוזן, ואז האנגלי יסגור את האגף על תקן שחקן קו, כפי שעושה ג'רמי פרימפונג בבונדסליגה כיום. ואם זה לא מספיק, יש לאלכסנדר ארנולד נסיון כקשר מרכזי, כולל בנבחרת ביורו 2024. זה לא תמיד מושלם, אך רב גוניות כזו לא מזיקה בסגל אף פעם.
לא כדאי לסמוך על הכותרות במארקה
בקיצור, עבור ריאל זו החלטה קלה ומתבקשת. כאשר פורסם בשלהי 2024 ב’מארקה’ כי אלכסנדר ארנולד בחר להגיע לסנטיאגו ברנבאו וכבר הודיע על כך לראשי ליברפול, רבים במדריד חשו צורך לפתוח את בקבוקי השמפניה ולחגוג. אלא שזה היה ברווז בעיתון שאמינותו מוטלת בספק לא מבוטל. אין ספור פעמים השתמשה בו ריאל על מנת להעביר מסרים לפי צרכיה – לפעמים הם המיועדים לקהל, לפעמים לשחקנים, ולפעמים ליריבות. האם באמת יש בספרד גורמים שיודעים טוב יותר מהעיתונאים הבריטיים על מה דיבר הכוכב עם צמרת ליברפול במסגרת המגעים להאריך את חוזהו? אי אפשר לפסול זאת, אבל הסיכוי לכך שמדובר בברווז גבוה. ייתכן שריאל סברה כי הפצת שמועות מסוג זה היא הדרך הנכונה לקדם את הסגירה, אולם יכול להיות שהיא טעתה, והתוצאה תהיה הפוכה.
כי אצל אלכסנדר ארנולד השיקולים מורכבים הרבה יותר, וההימור במעבר לריאל יהיה עצום מבחינתו. כי הוא סקאוזר, אוהד ליברפול מאז שהוא זוכר את עצמו, חניך האקדמיה של המועדון האדום מגיל 6, ונכון לעכשיו גם הבוגר היחיד שלה שמוגדר כבאנקר בהרכב. קרטיס ג'ונס הוא סקאוזר נוסף, והעונה הוא זוהר, אבל עדיין לא מתקרב למעמדו של אלכסנדר ארנולד. המגן הוא הפנים של הקבוצה, ולאוהדים קל מאוד להזדהות איתו כי הוא מייצג אותם. האם הוא מוכן לוותר על זה?
"אם יישאר, יהיה כמעט כמו ג'רארד"
ג'יימי קראגר, שבילה כידוע את כל הקריירה בליברפול, קבע: "אם טרנט יישאר באנפילד במשך כל הקריירה, הוא ייזכר כאחד הכדורגלנים הגדולים ביותר בתולדות ליברפול, לא הרחק מסטיבן ג'רארד. אם הוא יעזוב, המצב יהיה שונה בתכלית. יכול להיות שלא אכפת לו מכך, אין לי מושג. אבל הוא צריך לקחת את זה בחשבון. חוץ מזה, למעבר כשחקן חופשי יש משמעות גדולה. האוהדים ישאלו מהיכן יגיע הכסף כדי להחליף אותו. הייתי ממליץ לו לפחות לחתום על חוזה חדש עם סעיף שחרור סביר ולא מפלצתי. אם ריאל עדיין תרצה לקנות אותו בעוד שנה, שיהיה לבריאות".
העצה הזו טובה בכל הקשור ליחסים עם האוהדים במרסיסייד, אבל ברור שהיא לא ישימה. ריאל צריכה מגן ימני בקיץ הקרוב, והייתה שמחה להחתים אותו כבר בינואר לו זה היה אפשרי. אם אלכסנדר ארנולד יאריך את החוזה באנפילד, היא תפנה לאופציות נוספות – הן אמנם יהיו פחות טובות, אך לזמינות תהיה חשיבות עצומה. לכן לטרנט אין ברירה. אם הוא חותם בריאל, הוא עושה זאת ללא תמורה עבור המועדון שגידל אותו, כפי שעשה מקמנמן ב-1999. אלכסנדר ארנולד היה אז בן פחות משנה, אז הוא לא חווה את האירוע מהצד, אבל גם הוא בוודאי יודע כי המוניטין של הקשר באנפילד נפגע כתוצאה מכך, ומעולם לא שוקם עד הסוף.
תקדימי מקמנמן ואואן
מקמנמן נהנה מהצלחה יחסית במדריד, אגב. הוא לא נחשב לסופרסטאר, אבל בהחלט תרם את חלקו, זכה בשתי אליפויות והניף פעמיים את גביע האלופות. בגמר הצ'מפיונס מול ולנסיה ב-2000 הוא אף כבש את השער השני בניצחון 0:3. במדריד זוכרים אותו לטובה, אבל אי אפשר לומר זאת על הקדנציה של מייקל אואן. החלוץ, שהותם מליברפול ב-2004, בילה רבות על הספסל ועזב בתום עונה אחת בלבד. למרות שהבקיע 16 שערים בכל המסגרות, הוא הוגדר כפלופ, ויש לומר כי הקריירה שלו מעולם לא חזרה למסלול הנכון לאחר מכן. בדיעבד, הוא היה מעדיף להישאר בליברפול עד הפרישה. במקום זאת, הוא התגלגל למנצ'סטר יונייטד ושרף לגמרי את מורשתו באנפילד.
מה יהיה גורלו של אלכסנדר ארנולד? סיכויי ההצלחה שלו במדריד גבוהים, בוודאי בהשוואה לאואן, אבל שום דבר לא מובטח, והוא גם לעולם לא יזכה לאהבה כמו במועדון הביתי שלו. זה פשוט בלתי אפשרי. ייתכן שגיוון יסייע לו להתקדם מקצועית, אבל גם זה ממש לא בטוח. כאשר החל אלכסנדר ארנולד לדבר בעקיפין עם ריאל ולשקול את המעבר לספרד, היה הגיוני לחשוב שבריאל יש לו צ'אנס טוב יותר לזכות בתארים. היא מוגדרת כמלכת ליגת האלופות, זכתה במפעל האירופי בעונה שעברה והוכתרה גם לאלופת ספרד. אבל האם היא טובה יותר מליברפול כיום?
כדאי לעזוב את הקבוצה הלוהטת באירופה?
כניסתו החלקה להפליא של ארנה סלוט לנעליו של קלופ שינתה מהותית את התודעה. נכון לרגע זה, ליברפול היא הקבוצה בכושר הטוב ביותר באירופה – יש לה מאזן מושלם בליגת האלופות, והיא דורסת ללא מעצורים את הליגה האנגלית. "אני מתקרב לשיא הקריירה, ורוצה לזכות בתארים", אמר אלכסנדר ארנולד בתחילת העונה. בליברפול של המנג'ר ההולנדי הוא בהחלט מסגל לעשות זאת, הן באופן המיידי וכנראה גם בטווח הבינוני והארוך. מובן ששום דבר לא מובטח גם כאן, אבל האם באמת כדאי לעזוב את המקום האהוב לטובת הרפתקה חדשה בנסיבות אלה?
על השאלות האלה יצטרך אלכסנדר ארנולד לענות. כל הקלפים בידיו, הוא רשאי לבחור את המסלול, והוא צריך להיות שלם עם עצמו, אם זה בכלל אפשרי. עד כמה באמת יקרה לו ליברפול? עד כמה חשובה לו המורשת באנפילד? עד כמה הוא צמא לשינוי? האם הוא מיצה את עצמו באנגליה? היכן הוא רואה סיכוי טוב יותר להתפתח למעמד, בהתחשב בכך שהוא שואף לטענתו לקבל הכרה כשחקן הטוב בתבל בסופו של דבר? בליברפול רוצים שיישאר.
בריאל מחכים לו בקוצר רוח. ואם זה לא מספיק, בעיתון קיקר דווח שגם באיירן מינכן נכנסה לאחרונה לתמונה בתקווה לגבור על שתיהן ולהביא את המגן לגרמניה. הארי קיין ואריק דאייר יוכלו לספר לו על יתרונות המהלך, וזה עשוי לסבך עוד יותר את הסאגה. כך או כך, בסופו של דבר ההחלטה תהיה רק של הכוכב עצמו.