בכדורגל אפשר לדבר על שיטות משחק, להתעמק במערכים השונים, להתפלפל בטקטיקות ולנתח נתונים של הקבוצות. כל הדברים הללו חשובים והם המרכיב העיקרי בהצלחת מועדוני כדורגל, אלא שלפעמים הם מתבטלים לחלוטין בדקות אחדות – וזה בדיוק מה שקרה אתמול (ראשון) באנפילד.
ליברפול עשתה היסטוריה בכל כך הרבה מובנים עם 0:7 מהדהד, אך יותר מכל הניצחון שלה הדגים בצורה מצוינת את המשמעות של הפאן המנטלי בכדורגל. המומנטום שנוצר אצל המרסיסיידרס לצד איבוד העשתונות של שחקני מנצ’סטר יונייטד הפך משחק שוויוני לתבוסה הגדולה בהיסטוריה של המועדון המפואר.
המספרים מאתמול הם בלתי נתפסים, צמדים לכל שחקני ההתקפה, מעורבות בארבעה שערים למוחמד סלאח, שבעה שחקנים שונים שכבשו או בישלו וכל זאת עם שער נקי וציוני דרך היסטוריים רבים עליהם כבר פירטנו. אבל הדבר שמדהים עוד יותר הוא שמנצ’סטר יונייטד הייתה יותר מסוכנת עד הדקה ה-43.
אותו שער של קודי גאקפו שקבע 0:1 נבע מחוסר ריכוז בהגנת השדים האדומים שעד הרגע הזה דווקא עמדה בצורה טובה, כשהאירועים העיקריים מול השער היו דווקא איום של אנתוני והחמצה של ברונו פרננדש. שערו של דרווין נונייס שהגיע שתי דקות מפתיחת המחצית השנייה הוביל לאיבוד עשתונות, וממנו כל ההכנה למשחק נשכחה לחלוטין.
האיש סביבו אפשר לספר את כל סיפור המשחק הוא פרננדש. הפורטוגלי עלה עם סרט הקפטן על ידו, ובאחד המשחקים הגרועים שלו במועדון שכח לחלוטין מהאחריות שמגיעה עם התפקיד.
פרננדש לא הפסיק להתעסק בפרובוקציות ובכל דבר שלא קשור להצלחה דרך כדורגל. הוא ניסה לחטוף כדור לאליסון וזינק בדרישה לפנדל, לאחר מכן אפשר לסטפן בייסטיץ’ לחלוף על פניו כאילו לא היה ונעמד במקום במצב מסוכן, המשיך עם עבירה מיותרת על מוחמד סלאח שגרמה לכדור חופשי ממנו הגיע השער החמישי.
לקפטן של קבוצה יש משמעות גדולה, ולפורטוגלי יש חלק אדיר בהפסד הזה. כשחבריו לקבוצה רואים אותו מתעסק בשטויות והצגות, כשאפילו הגיע למצב שהוא מנסה לבעוט בטרנט אלכסנדר ארנולד ודוחף את הקוון, זה מחלחל. לראיה האיבוד של אנתוני שהוביל לשער הרביעי, כשאחריו הברזילאי פשוט נעמד במתפרצת ולא חשב על לעזור בהגנה. לאחרונה פרננדש היה נהדר ועזר הרבה לקבוצתו – אך הפעם הוא פגע בה אנושות.
בסופו של יום הוא לא היה היחיד ששיחק. כמעט לכל שחקן של יונייטד מגיע ציון נמוך אחרי משחק שכזה, כשההתקפה נרדמה, הקישור לא היה קיים, ההגנה השאירה את שחקני היריבה פנויים פעם אחר פעם ודויד דה חאה עצר כדור אחד מתוך השמונה שנבעטו למסגרת. אפילו לאנשי הסושיאל של הקבוצה בטוויטר אזלו כל האנרגיות כשמהשער החמישי הם כבר לא טרחו לעדכן את התוצאה, אלא רק את הכובש. התרסקות בכל העמדות אצל השדים האדומים.
למרות כל מה שאפשר לכתוב על מנצ’סטר יונייטד, הייתה גם מנצחת – ואיזו מנצחת זו הייתה. המחצית השנייה של ליברפול לא רק הייתה הטובה ביותר שלה העונה, אלא מתחרה ראויה לטובה ביותר בעידן יורגן קלופ. ניצחון שכזה מעולם לא היה בין קבוצות מהטופ 6 האנגלי, אך דווקא כשהיא הייתה נראית פגיעה העונה, ליברפול הזכירה את הכוח העצום שלה באנפילד עם הצגה שתישאר חקוקה בזיכרון של כל אחד מאוהדי הקבוצה.
ניתן היה לראות כמה שחקניו של יורגן קלופ חיכו לרגע הזה בעיקר בחגיגות השערים המאוחרים. אם לרוב בתבוסות כאלה יש ירידה בקצב בשלב מסוים והגדלת היתרון נחגגת באיפוק – כאן זה לא היה המצב. נונייס הבקיע את החמישי וחגג בענק, מוחמד סלאח אחרי השישי הוריד חולצה ורץ לקהל, כשגם רוברטו פירמינו עם השביעי היה בטירוף ובהתלהבות.
זה בדיוק הפורקן לו הם חיכו, בערב שבו הכל עבד בצורה מושלמת. נונייס נראה חד מתמיד, מוחמד סלאח היה מעורב בארבעה שערים והתעלל בליסנדרו מרטינס בדרך לשער השלישי, הקישור היה דומיננטי מול קאסמירו והכל דפק כמו שעון כשהקבוצה לא הורידה לרגע את הרגל מהגז במחצית השנייה.
כמה השמצות היו העונה על הדעיכה של סלאח, ההחמצות של נונייס, החולשה של הקישור או הירידה ביכולת ההגנתית של הקבוצה, אך להגיד שכל הדברים האלה עבדו בצורה פתאומית יהיה שקר, כי המרסיסיידרס בתהליך החלמה כבר תקופה.
אם נוציא לרגע את ההתפרקות מול ריאל מדריד – שגם היא נבעה מהצד המנטלי – נוכל להתמקד בליגה ולראות שליברפול עם חמישה משחקים רצופים ללא ספיגה. אולי אלה לא היו משחקים מושלמים, אבל יורגן קלופ מצא את הדרך להביא תוצאות ולפתע הקבוצה שהייתה רחוקה מצמרת הליגה כבר נמצאת במרחק שלוש נקודות בלבד מהטופ 4 ועם משחק חסר ביד.
ההופעה הזו הייתה שיא של השיפור בחלק האחורי, כמו גם גאולה של נונייס שנראה טוב מאוד לאורך העונה והיה חסר רק את הסיומת. משחקים כאלה יכולים לפעמים להגדיר או לשנות עונה, ומפה ליברפול עשויה לצאת לדרך חדשה כשהמטרה להמשך היא ברורה – מקום בליגת האלופות בעונה הבאה.
לרבע גמר ליגת האלופות היא כנראה כבר לא תעלה, אבל כשלפניה רצף משחקים מול מנצ’סטר סיטי, צ’לסי וארסנל בליגה, הביטחון מהערב יוצא הדופן באנפילד יכול לעזור לה לחזור לעצמה בזמן. למרות עונה מאכזבת ומתסכלת לליברפול וההתרחקות ממאבק האליפות, קלופ ושחקניו הצליחו להעניק למועדון ולאוהדיו רגע אחד של נחת – משהו שיהיה אפשר לזכור ולספר עליו לדורות קדימה דווקא בעונה שכזו.