לפני שנה, עם התקדמותה של ליברפול בליגת האלופות, בקאדיס החלו להיות שמחים. כל כך שמחים, שאחרי המהפך ההיסטורי על ברצלונה, השמחה הפכה להיות אופטימיות ותקווה רצינית. "עכשיו בטוח נעלה לליגה הראשונה", קראו לא מעט אוהדי הצוללת הצהובה (המקורית) ברחבי הרשת, זאת כאשר קבוצתם האהובה בסך הכל הייתה במקום השישי. למה? פשוט כי ליברפול רחוקה משחק אחד מזכייה בליגת האלופות. אז איך ההיסטוריה מקשרת בין המועדונים בצורה כה קסומה?
טרם העונה שעברה, ליברפול זכתה בחמישה גביעי אירופה. עד העונה, קאדיס עלתה לליגה הראשונה 5 פעמים. בשנת 1977, המרסיסיידס הניפו את הגביע הראשון, בזכות ניצחון בגמר על בורוסיה מנשנגלאדבך. באותה עונה, קאדיס עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה. הפעם הבאה בה קאדיס עלתה לליגה הראשונה הייתה ב-1981 וניחשתם נכון - השנה בה ליברפול ניצחה את ריאל מדריד וזכתה בגביע אירופה השלישי שלה.
ב-1978 וב-1984 הסיפור חזר, אבל בצורה הפוכה לגמרי - ליברפול מנצחת בגמר גביע אירופה את רומא, קאדיס יורדת לליגה השנייה. ליברפול חיכתה עד לשנת 2005 כדי לזכות בליגת האלופות בפעם החמישית שלה, ומנגד, קאדיס עברה שנים של גיהנום מהירידה לליגה השנייה ב-1993, עד אותה שנה ממש.
אוהדי הקבוצה כבר שכחו מהו טעמה של הליגה הבכירה, שכן היא ירדה לליגה השנייה ב-1993, אחרי 8 עונות רצופות של אוויר פסגות וכעבור שנה בלבד, אף התדרדרה לליגה השלישית. 9 שנים שהאנדלוסים העבירו בליגה החצי-מקצועית, עד שחזרו לליגה השנייה ובעונתם השנייה בסגונדה, עונת 2004-05, זה קרה - ליברפול אלופת אירופה. קאדיס, שהקהל שלה היה מיואש מהשנים בליגה השלישית, רצה אז לאליפות הליגה השנייה.
האנרגיות של הקאדיסטאס חזרו לחיים בצורה קסומה - קאדיס עלתה בקיץ 2005 לליגה הראשונה. זו הייתה עונה אחת בלתי נשכחת. לא אוהדי קאדיס ולא אוהדי הליגה הספרדית ישכחו את הקהל החמים הזה. משחק אחר משחק לא איבד תקווה, משחק אחר משחק האוהדים לא הפסיקו לעודד, גם אחרי שנגזר גורלה לרדת באופן רשמי.
המשחק האחרון של קאדיס בליגה הראשונה גם הוא בלתי נשכח. הצהובים כבר ירדו לליגה השנייה, אבל לא הפסיקו לעודד וקאדיס נפרדה מהליגה הבכירה עם 0:5 עצום על מלאגה שירדה איתה, כשמאז, הרעב לקהל כזה רק גובר.
כבר חלפו 14 שנים מאז, בהן קאדיס ירדה לליגה השלישית, חזרה, ירדה שוב וכמו בפעם הקודמת - סבלה במשך 6 שנים בליגה השלישית. כל זאת עד שהגיע אלברו סרברה, המאמן הוותיק שמונה לתפקיד באפריל 2016, השלים עלייה לליגה השנייה וכבר אחרי עונה אחת, הוביל אותה לפלייאוף העלייה, רק כדי להפסיד לטנריפה בחצי הגמר. מאז, קאדיס רצה בצמרת באופן קבוע.
אז בעונה שעברה זה היה קרוב, כאשר ליברפול זכתה בליגת האלופות, אבל המסורת נקטעה. קאדיס לא העפילה אפילו לפלייאוף, אבל הגורל ידע לתקן את עצמו - ליברפול דרסה העונה את הליגה האנגלית בדרך לאליפות ראשונה, אחרי 30 שנים. בדומה אליה, גם הצוללת הצהובה מוליכה את טבלת הליגה השנייה, כמעט במשך כל העונה.
יעידו על כך אוהדי ליברפול - ההמתנה הארוכה משתלמת. מי כמו אוהדי ליברפול יודעים כיצד מרגיש מסע ארוך שעומד להסתיים עם מציאת האור שבקצה המנהרה. מי כמו אוהדי ליברפול יודעים איך זה מרגיש שרגע לפני שהמטרה מושגת, הכל נעצר. הקורונה מתחה כמובן גם את אוהדי קאדיס, אבל זה הסתיים. ליברפול אלופה = קאדיס אלופה. כל כך פשוט.
אם כבר עידן הקורונה, משחקה האחרון של ליברפול לפני סגירת הכדורגל היה ההדחה מול אתלטיקו מדריד. את המשחק פירשן בספרד מייקל רובינסון, שהוא גם שחקן עבר של הקבוצה בשנות ה-80, עמה זכה בגביע אירופה, באליפות אנגליה ובגביע הליגה ב-1984. לאחר שהשתקע בספרד, הוא עבד בין היתר כיועץ בקאדיס, שם הפך לדמות נערצת, במיוחד לאחר שנודע על מחלתו ולבסוף, בחודש אפריל האחרון הלך לעולמו.
מייקל רובינסון שלא זכה לחזות באליפות של ליברפול ולא בעליית הליגה של קאדיס, היה אמור לחגוג השבוע יום הולדת 62 ולמרות שלא זכה לכך, סגירת המעגל שלו עם המועדון נסגרה בדרך המתוקה ביותר. כמו כן, ייתכן מאוד ששם האצטדיון, רמון דה קראנסה, ייקרא בקרוב על שמו, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו.
אחרי 14 שנות סבל, קאדיס סוף סוף עלתה לליגה הראשונה ובתום ניסיונות רבים שהסתיימו בכישלונות, האנדלוסים השלימו את המשימה וסוף סוף לא פישלו ברגע האמת. עם שחקנים מובילים כמו חואן קאלה, אלכס פרננדס, איבן אלחו, צ'וקו לוסאנו, חורחה פומבו ואחרים, גם הפעם, יש האומרים שההשראה היא בזכות האחות הגדולה ממרסיסייד, ליברפול. כמו כן, יש כאלו שבטוחים שאליפות אנגליה נחתה סוף סוף באנפילד, דווקא בזכות הקבוצה ממערב אנדלוסיה. אם בעונה הבאה ליברפול היא המועמדת הראשית לזכייה בפרמייר ליג או בליגת האלופות, אולי כדאי שתתחילו לספור את קאדיס גם בלה ליגה.