לשבור שיא בן קרוב למאה זה לא דבר של מה בכך. למנג'ר עדיין קראו מזכיר כאשר אסטון וילה רשמה 14 ניצחונות ליגה רצופים בבית אי שם ב-1931. המזכיר היה בילי סמית, והוא עמד בראש הוועדה שקבעה הרכבים. אתמול רשמה הקבוצה מברמינגהאם ניצחון מספר 15 ברציפות בווילה פארק. הקבוצה האחרונה שלא הפסידה לה הייתה ארסנל, שהשיגה 2:4 דרמטי מאוד וקריטי מבחינתה בפברואר האחרון.
אז, לפני 10 חודשים תמימים, פגעה בדקה ה-93 בעיטה של ז'ורז'יניו במשקוף, ואז בגבו של אמיליאנו מרטינס, וכך עלו התותחנים ל-2:3. השוער הארגנטינאי הצטרף בעקבות כך להתקפה בכדור קרן בניסיון להשוות, וגבריאל מרטינלי גלגל לרשת החשופה במתפרצת וקבע את התוצאה הסופית. המזל הלך נגד וילה אז, וסמלי כי הוא הלך איתה אתמול מול אותה היריבה. הפעם, ההצלות של מרטינס עשו את ההבדל, ושער שוויון מאוחר של ארסנל נפסל בגלל נגיעת יד מקרית. המבצע הקבוצתי שהוביל לשער של הקפטן ג'ון מקגין בפתיחת ההתמודדות הספיק, אם כך, ל-0:1.
ואולי במקרה הספציפי ההופעה לא הייתה מרשימה מאוד, אולם היכולת ללקט 3 נקודות גם תנאים אלה מול סגנית האלופה דווקא ראויה להתפעלות. כי הרי השחקנים היו סחוטים אחרי המאמץ העילאי שהשקיעו ביום רביעי כאשר רמסו את האלופה עצמה. גם מול מנצ'סטר סיטי התוצאה הסופית עמדה על 0:1, אבל במקרה זה היא הייתה אמורה להיות גבוהה יותר. הרבה יותר. היה זה קונצרט נדיר של לחץ פנומנלי בחלק המגרש של היריבה, שלא נתן לכוכביו של פפ גווארדיולה לפתח משחק כלשהו. 22 בעיטות היו לאסטון וילה לכיוון השער של אדרסון, ומנגד איימה מנצ'סטר סיטי פעמיים בלבד על מרטינס.
החבורה בחולצות בורדו חטפה 13 כדורים בשליש המגרש של סיטי – נתון חסר תקדים בקריירה של גווארדיולה. הוא מעולם לא חווה דבר כזה – לא בברצלונה, לא בבאיירן מינכן ולא בקבוצתו הנוכחית. חניכיו של אונאי אמרי לא נתנו לשחקניו שניה של שקט תעשייתי עם הכדור, ופירקו אותם לגורמים. וכך, השיג הבאסקי ניצחון ראשון בחייו על הקטלוני. 13 המפגשים הקודמים ביניהם הניבו 9 ניצחונות לפפ, לצד 4 תוצאות תיקו. הראשון שבהם התקיים עוד ב-6 בדצמבר 2008, כאשר בארסה הביסה את ולנסיה 0:4 משלושער של תיירי הנרי. בדיוק בחלוף 15 שנה, ב-6 בדצמבר 2023, המעגל הזה נסגר סוף כל סוף מבחינת אמרי.
גווארדיולה התרשם מאוד ולא היסס להגדיר את אסטון וילה כמועמדת לזכייה באליפות. "הדרך בה היא משחקת, הפיזיות, הקצב, עומק הספסל, הארגון של אונאי, הביצועים במצבים הנייחים, הלחץ הגבוה, ההגנה המצוינת, השוער האיכותי. כן, ברור שהיא יכולה לעשות זאת", אמר הקטלוני. אמרי עצמו התייחס לכך בביטול שבועיים קודם לכן, אחרי הניצחון המפואר על טוטנהאם בלונדון. "אנחנו לא אמורים להיות בטופ 4. יש 7 קבוצות שיכולות לסיים שם. מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, ארסנל, טוטנהאם, ניוקאסל וצ'לסי. לא אנחנו", הוא הצהיר.
אלא ששני הניצחונות בשבוע האחרון גורסים אחרת. אחרי שהכניעה את שתי הפייבוריטיות לכתר, טיפסה אסטון וילה למקום השלישי, מעל מנצ'סטר סיטי בטבלה. היא מרוחקת שתי נקודות בלבד מליברפול בפסגה, ונקודה אחת מארסנל במקום השני. הפער מטוטנהאם במקום החמישי עומד על 8 נקודות שמנות לפני הקרב של התרנגולים מול ניוקאסל היום. המומנטום לא יכול להיות טוב יותר, ושבירת השיא ההיסטורי תחזק עוד יותר את הביטחון העצמי של השחקנים שנהנים עד הגג לחוות עונה אישית פנומנלית.
זה מדגיש את ההישג הנתון המשעשע לפיו מאז 2002 לא הייתה קבוצה שניצחה את האלופה ואת סגנית האלופה במשחקים עוקבים. מובן שזו סטטיסטיקה אזוטרית כי היא מצריכה סדר משחקים מסוים שלא מתקיים בדרך כלל, אבל שחקני וילה בהחלט אהבו לשמוע אותו.
הם מרגישים שהשמיים הם הגבול מבחינתם, והחיבור שלהם עם המאמן קרוב לשלמות. קצת מוזר לחשוב שאמרי הגיע לקבוצה רק לפני קצת יותר משנה, בנובמבר 2022, כמחליפו של סטיבן ג'רארד המפוטר. הבאסקי עזב את ויאריאל בה בנה פרויקט מסקרן, ופרשנים רבים קבעו שהוא העדיף את הכסף על פני האתגר – הרי למה לעזוב קבוצת צמרת בספרד ולהצטרף לקבוצת תחתית באנגליה. וזה מה שאסטון וילה היתה כאשר סטיבי-ג'י הועזב. היא דורגה ליד הקו האדום, ליד לסטר וסאות’המפטון ומתחת ללידס – כל אלה נשרו לליגת המשנה בסופו של דבר.
ואולם, הציניות לא הייתה במקומה. מעבר לשיקולים הכלכליים המובנים, היו לאמרי לפחות שתי סיבות מקצועיות מצוינות לנטוש את הצוללת הצהובה לטובת וילה.
ראשית, היה לו עסק לא גמור בפרמייר ליג מבחינה אישית, כי הוא הרגיש כי הדרך בה הסתיימה הקדנציה שלו בארסנל בשלהי 2019 גרמה לו עוול. זה אף נכון, למרות שהתותחנים לא מצטערים, כמובן, על כך שבחרו למנות את מיקל ארטטה במקומו. העניין הוא כי אמרי, שנבחר לרשת ארסן ונגר בקיץ 2018, לא קיבל מספיק זמן כדי ליישם את רעיונותיו. עיתונאים התעסקו קצת יותר מדי בדרך המצחיקה בה הוא אומר good ebening, והתדמית הלוזרית של המועדון השתלבה עם תווית הלוזר שניסו להדביק לאורך השנים לבאסקי עצמו. את התווית הזו הוא הרגיש צורך להסיר באנגליה במועדון בו הציפיות ההתחלתיות סבירות.
שנית, הוא ידע שיעמוד לרשותו סגל איכותי בהחלט. חלק נכבד מהשחקנים לא מיצה את הפוטנציאל שלהם במהלך כהונתו של ג'רארד, אבל הוא היה שם – ואמרי הרגיש שיהיו לו כלים מתאימים לעבודה. הדוגמה הטובה ביותר היא מקגין, הקשר הסקוטי שמונה לקפטן המועדון על ידי סטיבי-ג'י, אך ספג ביקורת בלתי מרוסנת מצד האוהדים על יכולתו הדלה ועל אי התאמתו לתפקיד לכאורה. אמרי בחר להשאיר את הסרט על זרועו, שיבח אותו, ערך שינויים טקטיים קלים בתפקידו על המגרש – וכיום ביציעים פשוט מתים על מקגין. ביחד עם דוגלאס לואיז הברזילאי, הוא יוצר צמד לוחמים במרכז המגרש, ששורף שטחים ומפעיל לחץ מטריף על מובילי הכדור של היריבה.
המהפכה של אמרי הייתה מיידית, ואת העונה שעברה סיימה וילה במקום השביעי, תוך שהיא מעפילה לקונפרנס ליג. הסגל אכן היה משביע רצון מבחינת המאמן, ולא נדרשו שינויים מרחיקי לכת בחלון ההעברות בקיץ. רק שני שחקנים הוחתמו תמורת סכומים משמעותיים – הבלם הספרדי פאו טורס אותו הכיר אמרי מוויאריאל, והקיצוני הצרפתי מוסא דיאבי מלברקוזן (אגב, עזיבתו דווקא תרמה לקבוצה של צ'אבי אלונסו, אבל זה סיפור נפרד). כמו כן, הצטרף יורי טילמאנס הבלגי בהעברה חופשית מלסטר. השלד נותר כמו שהוא, וזה אומר התבססות על חלוץ מטרה בודד בדמותו של אולי ווטקינס, שסיפק שיא אישי של 15 שערי פרמייר ליג בעונה שעברה בהדרכתו של אמרי, וצפוי לשבור אותו העונה – כי כבר יש לו 8 כיבושים.
ווטקינס מתאים כמו כפפה ליד לסגנון, כי הוא נייד מאוד, אוהב ללחוץ בעצמו, והתנועה שלו יעילה כאשר הקבוצה זוכה בכדור בשליש המגרש של היריבה. פרשנים רבים באנגליה הופתעו מהגישה הזו של אמרי, כי בארסנל הוא יישם טקטיקה שמרנית הרבה יותר. ההרפתקנות של וילה עלולה לעתים לעלות ביוקר, כפי שקרה, למשל, בתבוסה 5:1 בניוקאסל במחזור הפתיחה. גם ליברפול רמסה אותה 0:3 באנפילד בספטמבר, אבל ברור כי בינתיים היתרונות עולים על החסרונות, ובתקופה בה אמרי מאמן את הקבוצה רק מנצ'סטר סיטי וארסנל צברו יותר נקודות ממנה.
השאלה המרכזית היא אם ניתן לשמר ולפתח את המומנטום הזה, והאם הכוחות הפיזיים הנדרשים לא יאזלו כדי לגרום לקריסה בחודשים האחרונים של העונה. אם התשובות יהיו לטובתו של אמרי, הרי שכרטיס לליגת האלופות, לכל הפחות, יהיה פרס הולם עבורו.