בתחילת אוקטובר עדיין קצת מוקדם לדבר על אכזבות מחלון ההעברות האחרון, אבל לגבי השחקנים שעברו בינואר ניתן להסיק מסקנות מגובשות יותר. לרגל יום הכיפורים, הנה רשימה של שחקנים שקיוו לפתוח דף חדש ומעניין בתחילת 2022, אבל זה הלך בכיוון אחר לגמרי.
פיליפה קוטיניו
זה התחיל פשוט נפלא והכוכב הברזילאי הוסיף המון אנרגיות חיוביות כאשר הושאל מאסטון וילה לברצלונה והתאחד עם חברו הטוב, סטיבן ג'רארד. שער מול מנצ'סטר יונייטד בבכורה לווה בכיבוש וצמד בישולים לג'ייקוב ראמזי מול לידס, והייתה באוויר תחושה של תקומה אמיתית. בתקשורת אפילו הועלו ספקולציות לפיהן הצמד מתכוון לשכנע גם את לואיס סוארס להצטרף אליהם כדי לחדש את הטריו המיתולוגי מהימים העליזים בליברפול.
ג'רארד לחץ, באופן טבעי, להחתים את קוטיניו באופן מלא בקיץ וקיבל את מבוקשו תמורת כ-20 מיליון אירו, אבל ניתן היה להבחין בסימני דעיכה ברורים עוד בשלהי העונה שעברה. המומנטום החיובי ממש לא קיבל המשכיות, וילה קרסה ונפלה לחלק התחתון של הטבלה, ובפתיחת העונה הנוכחית היא מציגה כדורגל נטול השראה. הברזילאי לא מורגש כלל, תרומתו זניחה ומאזנו בשמונת המשחקים בהם שותף עומד על 0 שערים, 0 בישולים ושני כרטיסים צהובים. לפעמים אפילו נדמה שלא ממש אכפת לו.
מובן שלא מומלץ לאבד לגמרי את התקווה, אבל הסיפור הרומנטי הזה לא הולך בינתיים לשום מקום, ומבחינת הצופים הנייטרלים זה מאכזב מאוד. אם קוטיניו לא יצליח לחזור לעצמו באסטון וילה, הקריירה שלו כבר לא תשוקם.
דלה עלי
על פניו, אברטון קיבלה בינואר עסקה חלומית. טוטנהאם הסכימה להעביר לשורותיה את דלה עלי ללא תמורה והכניסה בחוזה סעיפים לפיהם סכום ההעברה עשוי להאמיר אפילו עד 40 מיליון ליש"ט, בתנאי שהקשר יעמוד בתנאים מסוימים. 10 מיליון ליש"ט היו אמורים לעשות את דרכם לחשבון הבנק של התרנגולים אחרי 20 הופעות של דלה בחולצה הכחולה, ומבחינת המועדון היה זה מהלך ללא סיכון. ההימור היה בצד של השחקן עצמו והוא לא עמד אפילו בציפיות המינימליות ביותר.
עלי הצהיר כי הוא נרגש לשחק תחת פרנק למפארד וזו הייתה הסיבה המרכזית להחלטתו, אבל לא שיכנע את המנג'ר כלל בהופעות העגומות כמחליף. הופעתו היחידה בהרכב הייתה במחזור האחרון, כאשר ההישרדות כבר הובטחה והיכולת הייתה מביכה בתבוסה 5:1 לארסנל. כוכב נבחרת אנגליה לשעבר נטל חלק ב-11 משחקים בלבד ולכן טוטנהאם לא תקבל תמורתו כלום. בקיץ, שלחה אותו אברטון בהשאלה לבשיקטאש, עם אופציית רכישה – כך שהיא אולי תראה ממנו כמה גרושים. גם בטורקיה עלי לא מבריק בינתיים, אבל לפחות הצליח לכבוש שער אחד.
סרדאר אזמון
במשך שנים ארוכות שאפו מועדונים רבים מהליגות הבכירות באירופה לשים את ידן על החלוץ האיראני שהשתקע ברוסיה. הוא צמח ברובין קאזאן וברוסטוב אצל קורבן ברדייב ואז חתם בזניט במקום לעבור לליגה מאתגרת יותר – והפציץ בכמויות מסחריות. בינואר, בעיתוי טוב מבחינתו לפני תחילת המלחמה, בחר אזמון לעזוב סוף כל סוף את הכסף של גזפרום, ולברקוזן הייתה גאה מאוד לגייס לשורותיה את הסקורר שמדורג כבר עכשיו במקום השלישי בכל הזמנים בנבחרתו, אחרי עלי דאי וקארים באגרי – כוכבי בונדסליגה לשעבר.
הכל היה, אם כך, מוכן לפריחתו בגרמניה, אבל 2022 התבררה כשנה עגומה מאוד עבור אזמון. הוא טרם הצליח להתאקלם, כמעט ולא רואה דשא ומאזנו בכל השנה הקלנדרית עומד עד כה על שער מסכן אחד. ללברקוזן יש, כך הסתבר, אופציות עדיפות בהרבה בחוד מבחינת המאמן חרארדו סיאואנה, והאוהדים באיראן בהחלט מודאגים ממצבו של הכוכב שלהם לקראת גביע העולם. לפחות בסוגיה החשובה ביותר לקח אזמון את הצד הנכון, כאשר הביע תמיכה פומבית ובלתי מסוייגת במחאה הציבורית נגד המשטר שצוברת תאוצה בימים אלה.
רובין גוזנס
הגרמני היה אחד הסיפורים הכי כייפים בכדורגל האירופי – כדורגלן חובב שיכור שלקח את עצמו בידיים והפך בהדרגה לכוכב אמיתי. הגרמני חרש את האגף השמאלי באטאלנטה, הוגדר כאחד השחקנים הטובים ביותר בליגה האיטלקית, הגיע לנבחרת כנגד כל הסיכויים וסיפק משחק לפנתיאון בניצחון על פורטוגל ביורו 2020.
לא מפתיע, אם כך, כי הוא היה שם מבוקש מאוד בשוק ההעברות, אבל המעבר לאינטר בינואר התברר כפיאסקו בקנה מידה קולוסאלי. בעונה שעברה שיחק איבן פרישיץ' באגף שלו, והעונה – אחרי המעבר של הקרואטי לטוטנהאם – שודרג במקומו פדריקו דימארקו שאף הגיע לנבחרת איטליה. גוזנס מסתפק בפירורים, ביטחונו העצמי ירד פלאים והוא לא מפגין אפילו אחוזים בודדים מהיכולת שאיפיינה אותו בברגאמו. האם הכל אבוד בגיל 28? סביר מאוד להניח שלא, אבל כדאי לו לברוח מסן סירו לקבוצה מתאימה יותר מהר ככל הניתן, רצוי בינואר.
כריס ווד
היה היה חלוץ ניו זילנדי שכבש במשך שנים חלק נכבד משערי ברנלי וסייע לה להישאר בפרמייר-ליג. באה ניוקאסל עם תקציב בלתי מוגבל אחרי ההשתלטות הסעודית, ושילמה תמורתו בינואר 25 מיליון ליש"ט. לברנלי לא היה סיכוי לשמור עליו, והיא ירדה ליגה בלעדיו כי מחליפו – ואוט וחהורסט ההולנדי שהגיע מוולפסבורג – לא התאקלם כלל באנגליה. כיום הוא משחק כמושאל בבשיקטאש. העניין הוא כי גם מבחינתו של ווד היה זה מהלך כושל, אם לא לוקחים בחשבון את שדרוג השכר המשמעותי.
כי בניוקאסל הוא היה מלכתחילה סוג של אילוץ, עד שהקבוצה תחתים חלוץ טוב יותר – זה קרה כאשר אלכסנדר איסאק השבדי הגיע מריאל סוסיאדד באוגוסט. הניו זילנדי כבש רק פעמיים במדים החדשים בעונה שעברה וסגנונו כחלוץ רחבה טיפוסי ומיושן לא בדיוק התאים לגישתו של המאמן אדי האו. אז העונה הוא הפך לשחקן ספסל, טרם מצא את הרשת ודי ברור כי מכאן זה יכול רק להידרדר עוד יותר. אולי, אם יוותר קצת מבחינה כלכלית, הוא יחתום בקבוצה שתראה בו נכס, כמו ברנלי.
אליקים מנגאלה
הבלם הצרפתי, שנכנס להיסטוריה כאחת ההחתמות הגרועות ביותר של מנצ'סטר סיטי בעידן האמירויות, הצליח להיכנס השנה להיסטוריה בצורה בעייתית עוד יותר. בינואר, אחרי קדנציה עגומה על ספסל ולנסיה, הוא חתם בשורות סנט אטיין אשר קיוותה כי שחקן הגנה מנוסה ברמתו יסייע לה להינצל מירידה. זה ממש לא קרה, כי עם מנגאלה בהרכב התחילו הירוקים לספוג אפילו יותר ושמרו על רשת נקייה פעם אחת בלבד ב-14 משחקיו. בהופעות אלה, הוא הספיק לספוג 9 כרטיסים צהובים, אבל ההשעיות לא הדאיגו במיוחד את האוהדים – הם לא התנגדו לראות אותו בחוץ.
בסופו של דבר, החוזה שנחתם לחצי שנה בלבד, הסתיים כאשר סנט אטיין מצאה את עצמה בליגה השנייה ומאז מנגאלה עדיין מחפש קבוצה כשחקן חופשי. הוא רק בן 31, אבל השיקום לא נראה באופק.