כאשר ראלף ראנגניק מונה למאמנה הזמני של מנצ'סטר יונייטד, אנתוני אלנגה היה אמור לצאת להשאלה על מנת לצבור ניסיון. הגרמני מנע זאת אחרי שצפה בביצועיו ביוטיוב ואז ראה אותו באימונים. "אתה נשאר כאן", הוא הודיע לנער בן ה-19, וזו הייתה בשורה מופלאה.
ההחלטה הזו השתלמה מהר מהצפוי. ראנגניק סומך עליו, מוכן לתת לו הזדמנויות גם במשחקים החשובים ביותר, ואמש (רביעי) הגיע אירוע מכונן אשר עשוי להפוך את השבדי ליקיר האוהדים. הוא נכנס כמחליף בדקה ה-75 במקום מרקוס רשפורד כאשר השדים האדומים פיגרו במדריד מול אתלטיקו במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, ובנגיעתו הראשונה בכדור שלח את הבעיטה הראשונה של קבוצתו למסגרת. הכדור החכם הכניע את יאן אובלק, קבע 1:1, העניק ליונייטד יתרון מסוים לקראת הגומלין, והוכיח מעבר לכל ספק – כוכב חדש נולד.
ירש את המהירות מאבא
אולה גונאר סולשיאר העריך את אלנגה ואף שיבח אותו באוזניו של ראנגניק, אבל בתקופתו שיחק השבדי רק בצמד משחקי ליגה חסרי חשיבות במחזורי הסיום בעונה שעברה, ולכן גם השער שלו לרשת וולבס עבר קצת מתחת לרדאר. אצל ראנגניק, שמתמקצע בטיפוח צעירים, שמור לו תפקיד חשוב הרבה יותר, ומתברר שהקרדיט שקיבל באקדמיה של מנצ'סטר יונייטד, בה נבחר לשחקן המצטיין בשנת 2020, היה מוצדק בהחלט. אלנגה חד מול השער, רב גוני, מחפש פתרונות יצירתיים, ומפתיע את היריבים גם בזכות הזריזות שלו.
את המהירות המסחררת הוא קיבל מאביו, ג'וזף אלנגה, שנכלל בסגל קמרון במונדיאל 1998, היה חבר קרוב מאוד של מארק-ויויאן פואה המנוח, בילה חלק נכבד מהקריירה במדי מאלמו, ואף הספיק לשחק לצידו של זלאטן איברהימוביץ' הצעיר. "אני השחקן הכי מהיר בליגה, ורץ 100 מטר ב-10.9 שניות", התגאה ג'וזף בימיו כשחקן, ולכן גם הוסט מהקישור לעמדת המגן שם באה התכונה הבולטת שלו לידי ביטוי. אלנגה האב התאהב בשבדיה, הצהיר שהיה מוכן ללבוש את מדיה, ושמח שילדיו גדלו במדינה. אבל, ב-2014 קיבלה אישתו החלטה להגר לאנגליה. זה לא היה פשוט ואתוני איבד את מקומו באקדמיה של מאלמו כתוצאה מכך, אך בסופו של דבר הבחירה הזו התבררה כברכה עבורו.
"הכי מקצוען באקדמיה"
אחרי המעבר, החל אלנגה לשחק בקבוצת הילדים הזעירה האטרסלי בפרברי מנצ'סטר, ומשך באופן מיידי את תשומת הלב של הסקאוטים. מנצ'סטר סיטי הייתה הראשונה שבחנה אותו, אבל מנצ'סטר יונייטד הקדימה אותה עם ההצעה הרשמית, והאם קבעה חד משמעית: "אי אפשר לסרב להם". אנתוני לא העלה בדעתו שאפשר להשיב בשלילה – הרי הוא אהד את השדים האדומים מילדות, למרות שאלילו הגדול היה תמיד תיירי הנרי. מאז, הוא נחשב לעילוי ולאחד השחקנים המבטיחים ביותר בבית הספר.
ניל ווד, שהדריך את אלנגה בקבוצת הנוער, העיד: "הוא המשקיען הכי גדול שלנו. הוא תמיד רוצה ללמוד ולהשתפר, מקשיב לכל העצות שנותנים לו, ובדרך כלל נשאר אחרי האימונים כדי לעבוד עוד קצת. אפשר לנהל איתו שיחות מעמיקות על כדורגל, ועם קצת ליטוש וריכוז בניצול מצבים הוא יצמח לשחקן פנטסטי". דווייט יורק, חלוץ העבר הטרינידדי שעבד עם אלנגה באקדמיה, קיבל רושם דומה: "הוא תמיד הקשיב ורצה לדעת כמה שיותר. לימדתי אותו איך לנצל שטחים עם המהירות שלו ואיך צריך לעבוד ללא הכדור. יש לו סיכוי אמיתי להגיע רחוק".
פארקר רואה דמיון לגיגס
ההתלהבות של ראנגניק אחרי מספר אימונים היתה גדולה עוד יותר, ולכן כבר באמצע ינואר קיבל אלנגה מקום בהרכב במשחק מול אסטון וילה. בחלוף מספר ימים, כאשר פתח בפעם השנייה העונה, הוא כבר הבקיע שער חשוב בדרך לנצחון חוץ 1:3 על ברנטפורד. לאחר מכן, הגיעה ההסתבכות הפלילית של מייסון גרינווד, ובלעדיו יש לאלנגה תפקיד חשוב עוד יותר בסגל. הוא הפך לחלק אינטגרלי מהרוטציה, ומסוגל למלא תפקידים בשני האגפים וכחלוץ מרכזי. הוא לא מהסס לקחת את המשחק על עצמו, מכדרר מול שחקני יריב תוך כדי תנועה, ובוחר נכון את המיקום כדי לקבל את הכדור. במובן מסוים, הוא מהווה את הבשורה החיובית ביותר עבור אוהדי מנצ'סטר יונייטד בעונה לא פשוטה.
פול פארקר, מגן העבר משנות ה-90' שצפה מקרוב בנסיקתו של ראיין גיגס, הגה הקבלה מעניינת בראיון לתקשורת השבדית: "אנתוני מזכיר לי את גיגס הצעיר. הוא נועז וחצוף, ועושה דברים מרתקים באגף. הוא טוב יותר מהשחקנים האחרים של יונייטד כרגע, ולכן ראוי לפתוח בהרכב ולקבל כמה שיותר ניסיון". ובעוד השבחים זורמים לעברו, נותר אלנגה צנוע עם הרגליים על הקרקע, ולא התרגש מהשינוי החד במעמדו.
רק התחזק מהחמצת פנדל
הוא אף הוכיח חוסן מנטלי לא מבוטל אחרי שהחמיץ את הפנדל המכריע בדו קרב מול מידלסברו בגביע האנגלי בתחילת פברואר. ראנגניק לא רצה לסכן את השחקן הצעיר שלא התנסה בביצוע בעיטות מ-11 מטרים, ושיבץ אותו רק שמיני בתור, אבל העסק התארך – והשבדי שלח את הכדור שלו גבוה לשמיים. ההחטאה גרמה, כמו תמיד במקרים כאלה, לריבוי קללות גזעניות כלפיו ברשתות החברתיות, אבל אלנגה לא התייחס אליהן, ובטחונו העצמי לא נפגע בגלל בעיטה כושלת אחת. נהפוך הוא – המוטיבציה של הכוכב הצעיר רק התחזקה, והוא הפגין יכולת טובה כאשר פתח בפעם הרביעית העונה מול ברייטון לפני שבוע.
ואז הגיעו הימים שעשויים לשדרג אותו לרמה אחרת לגמרי. ביום ראשון, בקרב רווי יצרים בגשם השוטף באלנד רואד של לידס, נפגע אלנגה בראשו ממטבע שנזרק מהיציע, אבל המשיך לשחק – והבקיע בזמן פציעות מבישול של ברונו פרננדש כדי להבטיח סופית את הנקודות בניצחון 2:4. אתמול, בעוד הקבוצה לא מצליחה לסכן את השער של אובלק, הוא נזרק למערכה, והתנועה האלכסונית המצוינת שלו איפשרה לפרננדש – שחווה משחק חלש עד אז – לשלוח לעברו כדור מדוד. ריינילדו שגה בהגנת אתלטיקו ולא הצליח לחטוף את המסירה, והשבדי גילה קור רוח מופתי. גם הנרי היה גאה בסיומת כזו.
כעת יהיו לו הזדמנויות רבות לייצר המשכיות במשחקים הגדולים. אחרי המפגש מול ווטפורד בשבת, מצפה לשדים האדומים דרבי מול מנצ'סטר סיטי, קרב מול טוטנהאם, ואז הגומלין נגד אתלטיקו באולד טראפורד. הציפיות מאלנגה יעלו כעת, והוא עשוי לשחק תפקיד מרכזי גם באתגרים אלה. אחרי הביקור במדריד, הוא כבר לא סתם כשרון מבטיח. הוא כוכב אמיתי.