השדים המביכים

קרוב לשנתיים חלפו מאז שסר אלכס פרגוסון האגדי החליט לתלות את האימונית ועזב את מנצ'סטר יונייטד לאנחות. מאז השדים האדומים לא מזכירים במעט את הזוהר, העוצמה ומעל לכל הדורסנות שאפיינה את התקופה של סר אלכס בפסגת הכדורגל האנגלי והאירופי.

בואו לא ניתמם, לא הכל היה ורוד תחת הסקוטי המופלא אך לפחות הדרך נראתה כמו משהו ששווה להעניק לו סבלנות. בקיץ האחרון בהנהלה כיוונו גבוה ומינו את לואיס ואן חאל, מינוי ראוי לכל הדעות. אך גם המנג'ר ההולנדי לא האמין שהירושה הדלה שהשאירו לדיוויד מויס כל כך בעייתית.

ואלו שמות: כריס סמולינג, ג'וני אוונס, פיל ג'ונס, מייקל קאריק, אשלי יאנג, דארן פלטצ'ר, פליפה אנדרסון ומעל כולם רדמאל פלקאו הם רשימת שחקנים שלא מתאימה למאבקי צמרת בלשון המעטה, לא ברמת האופי ולא ברמת הכישרון. העובדה שחלקם נצצו עם החולצה האדומה לפרקים תחת פרגוסון הוכיחה פעם אחר פעם כי מדובר בקסמו של מאמן ולא יכולת שיכולה להביא תארים לארון העמוס. 

דייויד מויס. לא אשם אלא קיבל ירושה בעייתית (רויטרס)

'אל טיגרה' הוא סמל לכישלון הרכש של הדור שאחרי פרגי. החלוץ שהוכיח יכולת מרשימה במדי אתלטיקו מדריד הוא שחקן עצל, עייף ומעל לכל לא כשיר שנדמה כי במרבית המשחקים עלה לשחק כשהוא מודבק פעם אחר פעם על ידי הצוות הרפואי.  

בתחילה היו בעלי דעה רבים שתלו את הכישלון של העונה הקודמות מויס, אך המאמן הקשוח שהגיע מאברטון הבין את הקשיים של הסגל ורק חוסר סבלנות מטופש מצד ההנהלה מנע ממנו לחולל את המהפכה הדרושה. בזמן שהג'ינג'י החביב מבלה בריאל סוסיאדד, פתיחת העונה הנוכחית מוכיחה דבר אחד ברור וחד משמעי -יונייטד פשוט מביכה את מורשת פרגוסון.

אני כבר לא מדבר על הכדורגל החלש ונטול הרעיונות אותו משחקים בתאטרון החלומות, אלא לעובדה הברורה שלאותם שחקנים שלובשים את החולצה האדומה בעונה הנוכחית אין שום קו מקשר לעידן המפואר של דיוויד בקהאם, פול סקולס ורוי קין הבלתי נלאה.

רוני. אחת מנקודות האור בתאטרון החלומות (רויטרס)

משחקים רבים העונה הסתיימו בניצחונות בעיקר תודות למזל ואיכויות של שחקני בודדים ובראשם וויין רוני המצוין, אך אפילו בקליבלנד קאבלירס לא הכל נופל על לברון ג'יימס ותשאלו את דיוויד בלאט.

לאלו שמערערים על הקביעות שלי אני מציע לכם לצפות בקלטת המשחק מהמחזור ה-21 בו השדים האדומים קבעו שיא ביתי שלילי כשלא הצליחו לנפק בעיטה בודדת למסגרת של סאות'המפטון במשך 90 דקות. פרגוסון החזיק את הכל ביחד ומאז יונייטד היא סתם עוד מועדון.  

הכתוב הינו טור דעה