לפני 17 שנה פחות שלושה חודשים נסעתי עם אבא שלי לאנגליה כדי לראות מקרוב את הליגה המרתקת בעולם. מנצ'סטר יונייטד יצאה למשחק חוץ בסלהרסט פארק במסגרת המחזור הראשון של עונת 1996/97 נגד ווימבלדון ז"ל.
באותה שבת קיצית נכנסנו ליציע ה"ארתור ווייט" של האצטדיון הלונדוני והתיישבנו במקומות שלנו. יונייטד התחילה טוב את המשחק ולחצה על הקשרים של ווימבלדון עם רוי קין וניקי באט. במרכז המגרש של הדונס שיחק ויני ג'ונס הקשוח, שעשה הסבה כמה שנים מאוחר יותר והפך לכוכב הוליוודי. אריק קאנטונה, שהחל את עונתו האחרונה בקריירה, הבקיע במחצית הראשונה בסטייל האופייני לו, במגרש בו שנה וחצי קודם שלח בעיטת קונג-פו לפניו של אוהד קריסטל פאלאס.
המשחק הזה היה נשכח בקלות מהתודעה, אילולא אותו רגע מופלא בתוספת הזמן של המחצית השנייה: דייויד בקהאם, שכבר עונה לפני כן החל לככב ביונייטד אך עוד הרבה לפני שהפך לסופרסטאר עולמי, ראה את השוער ניל סאליבן עומד על קצה הרחבה והחליט לנסות את מזלו בבעיטה מחצי מגרש. הכדור עלה גבוה גבוה ונחת ישר בתוך הרשת כדי לקבוע 0:3 מוחץ.
 |
| בקהאם מרים קרן באותו משחק מול ווימבלדון |
|
| |
ללא ספק, היה זה הרגע המכונן בקריירה של בקס. חלק כינו אותו השחקן הבינוני הכי טוב בעולם, פלה הכניס אותו לרשימת 125 הכדורגלנים הטובים בכל הזמנים. כנראה שהאמת נמצאת אי שם באמצע.
קשה להתווכח על דבר אחד: דייויד 'הסרגל האנושי' בקהאם הוא מרים הכדורים הטוב והמדוייק ביותר שהיה בפרמייר-ליג ואולי הטוב בכל הזמנים. גם הבעיטות החופשיות המדהימות הן ברמה הגבוהה ביותר. החיסרון המרכזי במשחק של בקהאם הוא הכדרור הבעייתי, אבל הוא הצליח לחפות עליו בזכות משחק מסירות מהיר וקצבי ומשחק הגנה ולחימה חסר פשרות.
 |
| שחקני מנצ´סטר יונייטד חוגגים עם קאנטונה |
|
| |
ובחזרה ל-1996: בסיום המשחק, בעוד אנו יוצאים את שערי האצטדיון, ראינו ילד אנגלי קטן רוטן בפני אביו שהוא כבר לא רוצה שייקנו לו חולצה של קאנטונה אלא של בקהאם. זה היה סימן לחילוף המשמרות ביונייטד שיגיע בתום אותה עונה בה יונייטד תיקח אליפות שנייה ברציפות ובקהאם יירש את מספר 7 של קאנטונה.
בדרך חזרה למרכז לונדון, השמש היכתה במלוא עוצמתה באותו יום חם והרכבת החליטה להיתקע באמצע הנסיעה. הנהג הודיע ברמקול שזו תקלה קטנה ועוד מעט נזוז. אחד האוהדים של היונייטד שהיה מבסוט מהניצחון ומתודלק כראוי שאג: "Shut up and just move the fucking train", לקול צחוקם של האוהדים משני המחנות.