כבר מספר שנים מדברים על הרגע שבו זה יקרה. הרגע שבו סר אלכס יגיד שזהו. מיציתי. עשיתי את שלי ועכשיו זה הזמן להעביר את השרביט לצעירים. כבר מספר שנים מדברים על המחליף שיגיע, ועדיין הרגע הזה שבו המנג'ר הגדול ביותר מאז ומעולם מודיע על פרישה, הוא רגע מצמרר.
אי אפשר להגיד שכשהסקוטי קיבל על עצמו את מנצ'סטר יונייטד היא הייתה מועדון בינוני. ממש לא. אבל פרגוסון הפך את יונייטד לאימפריה. מספיק רק להביט בארון הגביעים של השדים האדומים לפני המנג'ר הסקוטי ואחריו כדי להבין את גודל ההישגים שלו.
כשסר אלכס מונה למאמן יונייטד היו לה 7 אליפויות, היום יש לה 20. כשפרגוסון הגיע היו לה 6 גביעים, היום יש לה 11 והמשמעותי ביותר הוא כשהגיע הייתה לה רק אליפות אירופה אחת. היום יש לה 3. כלומר, 13 אליפויות, 5 גביעי אנגליה ועוד שני גביעי אירופה רשומים על שמו של הסקוטי.
|
עם קאנטונה בדאבל של 1995/96. חלקיק מההישגים (GettyImages) |
|
|
קצת קשה להכניס לפרופורציה את ההישגים של המנג'ר הענק הזה אבל גם בעולם שבו הכסף מדבר, יונייטד תמיד הצמיחה שחקנים צעירים, גידלה וטיפחה אותם. דייויד בקהאם, פול סקולס, ראיין גיגס, האחים נוויל ואחרים כבר זכו לכינוי "האפרוחים של פרגוסון ולא במקרה".
הסקוטי הוא ווינר. הוא לעולם לא וויתר ולעולם לא נכנע, הוא מסוג האנשים שהכדורגל זורם להם בווריד כל הזמן. לא משנה אם משחק אצלו בקהאם, רונאלדו, קאריק או וולבק. לא משנה אם אתה כוכב או שחקן משלים הוא תמיד יידע להוציא משחקניו את המיטב.
גם כשנראה היה שהכסף הגדול של צ'לסי ואברמוביץ' או של סיטי והקטארים משתלט על הכדורגל העולמי תמיד הייתה שם יונייטד. בתקופתו של סר אלכס ובמיוחד מאז הקמת הפרמייר ליג יונייטד תמיד הייתה מועמדת לאליפות והצליחה להותיר כמעט כל עונה חותם באירופה.
|
פרגוסון. אני אגדה (רויטרס) |
|
|
גם כשהכוכבים הגדולים כמו בקהאם ורונאלדו עזבו במהלך השנים לכסף הגדול של אירופה, הגיעו צעירים מוכשים להחליף אותם ונדמה שחסרונם כלל לא הורגש. יונייטד הייתה קבוצה במלוא מובן המילה ולא קבוצה של שחקן אחד. זה פרגוסון.
כולם עוסקים עכשיו בשאלה מי יחליף את סר אלכס על הקווים, אבל האמת זה פחות משנה עכשיו כי צריך לעצור רגע ולהיפרד מהגדול מכולם. האיש שהצית בכולנו (גם אלה מאיתנו שהם לא אוהדי יונייטד) את האהבה והאהדה למשחק. Sir alex, we miss you already.
הכתוב הינו טור דעה