אם להיות אמיתי, אני עדיין לא ממש מעכל שפרננדו טורס איננו שחקן ליברפול יותר. זה לא נתפס בעיניי. היתה לי תחושה שבקרוב יימאס לאל ניניו להיות חלק מקבוצה שמתקשה להגיע להישגים, ומתקשה להידמות למי שעדיין נחשבת למועדון הכי מפואר בתולדות האי הבריטי, אבל בכל זאת. העזיבה של החלוץ הספרדי פשוט כואבת.
מבחינה מקצועית, ותספרו לי עד 2016 שטורס לא פוגע כבר שנה וחצי, מספר 9 לשעבר של ליברפול הוא החלוץ הטוב ביותר בעולם (די! מסי ורונאלדו לא חלוצים). המהירות, האלגנטיות, החוש לשערים, הדריבל, כח הפריצה ועוד רבות התכונות שהופכות אותו לכזה.
לואיס סוארס ואנדי קארול הם בהחלט רכש ראוי, ואף יותר מכך, אך לומר את שמותיהם באותה השורה עם פרננדו טורס, זה בדיחה לא מצחיקה. ולמרות זאת, מה גרם למקבלי ההחלטות על גדות נהר המרסי להגיד "כן" ולתת לטורס לעבור לצ'לסי?
 |
| אוהדי ליברפול שורפים חולצה של טורס (רויטרס) |
|
| |
התשובה הראשונה והמתבקשת היא כסף. אז זהו, שלא. נכון, לאחר שהתקבלה ההחלטה העקרונית להיפרד מטורס, באנפילד ידעו לעשות זאת בסכום גבוה דיו כדי להביא את סוארס וקארול, אך לא הכסף הוא שפיתה את ראשי המועדון לקבל את ההחלטה. אם יש מועדון אחד שכסף לא משחק בו תפקיד, ובטח לא תפקיד עיקרי, זה ליברפול.
כמות ההיסטוריה שהמועדון המפואר הזה טומן בחובו, היא בלתי נתפסת. הרגש, היצרים. בליברפול, וזאת יעיד כל מי שהיה בעיר הזאת, ובטח שבטח ביקר באנפילד, יש משהו מעבר לכל קבוצה אחרת, משהו שקשה להסביר במילים.
ואם בהיסטוריה של ליברפול עסקינן, אזי שהנתון שהכי מעניין את הסקאוסרים בשנים האחרונות, הוא מספר האליפויות שלהם, אל מול זה של מנצ'סטר יונייטד. ופה, פה בדיוק, קבור הכלב. כאן גלומה סיבת מעברו של טורס לצ'לסי.
 |
| דלגליש. יודע מה טוב לליברפול (רויטרס) |
|
| |
לפני שנה וחצי השוותה היונייטד את ספירת האליפויות מול ליברפול ל-18:18. באנפילד ראו, ושתקו. עכשיו, כשהשדים האדומים של פרגוסון רצים לאליפות נוספת, ולכולם ברור שארסנל תפשל ברגעי השיא, שהסיטי עדיין לא מחוברת מספיק, ושליברפול תיאבק על מקום בליגה האירופית (בלחץ...), אין ברירה אלא לחזק את צ'לסי. רק ככה אולי, עם דגש על אולי, אנצ'לוטי והבלוז יעצרו את היונייטד.
דלגליש מכר את החלוץ הטוב ביותר בעולם לקבוצה היחידה שיכולה עדיין לקרוא תיגר על היונייטד. בשביל זה החתימו את קני, כי הוא באמת יודע מה טוב לליברפול.
הכתוב הינו טור דעה.