זה לא סוד שנגיף הקורונה מכה לאחרונה ללא רחמים בפרמייר ליג. אחרי תקופת רגיעה ופתיחת עונה שבה אנגליה הציגה את המודל המהיר ביותר לחזרה לשגרה עם לו”ז משחקים עמוס ואצטדיונים מלאים, הנגיף חזר חזק יותר לליגה וגובה כמות בלתי נתפסת של נדבקים בליגות הראשונות.
מאמני ומנהלי המועדונים הבכירים מיהרו כמובן לדרוש דחייה של משחקים עקב המחסור בשחקני מפתח והסגלים הקצרים שצריכים לעלות ולהתמודד, כאשר סירוב הליגה וההחלטה להמשיך כרגיל לצד המגיפה עוררה תגובות זועמות גם בקרב אנשי מקצוע וגם בקרב אוהדים אך עולה השאלה, למה?
הרי עצירת הליגה ויציאה לפגרה עלולה לפגוע בקבוצות האנגליות בצורה חסרת תקדים. קבוצות שגם ככה פספסו משחקים מועדים שנדחו עקב התפשטות הנגיף יחמיצו משחקים נוספים שהן יצטרכו להשלים במוקדם או במאוחר, והאם באמת אפשר לעשות זאת מאוחר יותר?
לכל ארבע הקבוצות הבכירות בליגה וגם לקבוצות נוספות כמו ווסטהאם ולסטר מצפה בחודשים הקרובים לו”ז כמעט בלתי אפשרי שישלב את משחקי הליגה, יחד עם המסגרות האירופיות והגביעים השונים. עצירת הליגה למספר שבועות, במיוחד בתקופת משחקי חג המולד בה קיים עומס משחקים, עלול להוביל למצב שבו לא יהיה ניתן להכניס את כל המחזורים החסרים ללו”ז המועדונים האלה והליגה לא תוכל להסתיים. מיותר לציין שפתרון של סיום הליגה המקומית בקיץ כבר לא בא בחשבון.
לכן, גם אם מאמנים בכירים כמו יורגן קלופ ותומאס טוכל זועמים על החלטת הפרמייר ליג לא ברור אם הם מבינים לגמרי את ההשפעה ארוכת הטווח של עצירה. זה ברור שעבור הנהלת הפרמייר ליג השיקולים הם כמעט אך ורק כלכליים ונובעים מהחשש להפסד של סכומים כספיים עצומים שקיימים בזכויות שידור, אבל זה לא נוגד את האינטרס המקצועי המשותף. נכון, אמנם הקבוצות בממלכה ייאלצו להסתפק בסגלים קצרים יותר בתקופה הקרובה אך מצד שני, זאת הזדמנות מעולה לאוהדים להכיר את דור העתיד ולתת הזדמנות לשחקני נוער.
טור דעה.