"לא ציפיתי לזה ממנו, יש לו הרבה איכותיות, אבל זו לא אחת מהן", אמר מיקל ארטטה על הבעיטה המרהיבה של ז'ורז'יניו שהעניקה אתמול (שבת) לארסנל ניצחון יקר מאוד על אסטון וילה. אפשר להבין את זה – הברזילאי-איטלקי כמעט ולא מאיים על השער באופן כללי, שלא לדבר על טילים עוצמתיים מחוץ לרחבה.
שער השדה האחרון שלו הובקע אי שם בדצמבר 2019 ובאופן אירוני זה היה דווקא לרשת ארסנל, במשחקו השני של ארטטה כמאמן התותחנים. זה גם לא היה יפה במיוחד, כי ז'ורז'יניו פשוט עמד על קו השער ודחק פנימה לרשת חשופה אחרי שהשוער ברנד לנו ביצע שגיאה חמורה מאוד ביציאה לכדור חופשי של מייסון מאונט. תאמי אברהם השלים אז מהפך בזק וצ'לסי ניצחה 1:2 בדרבי.
שערים ממרחק? היחיד של ז'ורז'יניו היה מול פולהאם לפני ארבע שנים. מעבר לכך, הוא כבש אך ורק מהנקודה הלבנה, הן במדי נאפולי והן כאשר השתייך עד לא מכבר לכחולים מסטמפורד ברידג'. למעשה, איש מעולם לא קיווה שיבקיע וזו לא הייתה המשימה שלו על המגרש. ז'ורז'יניו היה תמיד המנהל השקט. לא רואים אותו, לא ממש מרגישים אותו, אבל הוא נוגע בכדור בלי הפסקה ומנווט את המשחק בפשטות, בלי לנסות מסירות יומרניות מדי. הוא קצת איטי מדי ואולי גם לא יצירתי מספיק, אבל יש לו יכולת לגרום לשחקנים סביבו להיות טובים יותר. כך, לפחות, טוען ארטטה.
יש יסוד סביר להניח כי ז'ורז'יניו מזכיר למאמן ארסנל את עצמו, כי גם ארטטה אהב לנהל את המשחק בשלווה והתרכז במתן חופש פעולה לחבריו. את התפקיד הספציפי של ז'ורז'יניו במרכז המגרש הגה בנאפולי מאוריציו סארי, והוא גם זה שהביא אותו לצד הכחול של לונדון, אבל ארטטה העריך תמיד את תרומתו. הוא אף המליץ בזמנו, כאשר היה עוזרו של פפ גווארדיולה, להביא את הקשר למנצ'סטר סיטי, אך התוכנית הזו לא יצאה לפועל. בהמשך, נעשו נסיונות להביאו גם לארסנל, אך גם הן נתקלו בקשיים כי צ'לסי לא הייתה מעוניינת להיפרד ממנו. רק בשלהי ינואר האחרון, על סף סגירת חלון ההעברות, העסקה הזו התאימה לכל המעורבים ויצאה לפועל.
למעשה, הפעם ז'ורז'יניו לא היה בעדיפות הראשונה מבחינת ארסנל. מובילת הליגה האנגלית העדיפה לחזק את שורותיה במויסס קייסדו, הכוכב האקוואדורי הצעיר של ברייטון, שנתפס כגיבוי ושדרוג עתידי לעמדתו של תומאס פארטיי. הברזילאי-איטלקי הוא שחקן שונה בתכלית מהגנאי העוצמתי ולא מסוגל לבצע את העבודה ההגנתית במניעת מתרפצות כמוהו. הוא מביא תכונות עדינות הרבה יותר וארסנל לא בהכרח חיפשה אותן בשלב זה. גם ז'ורז'יניו עצמו הודה כי הופתע כאשר נעשתה אליו פנייה רצינית, אבל הוא בוודאי לא חשב פעמיים כאשר ההזדמנות הזו נפלה בחלקו.
כי הוא מיצה את עצמו בצ'לסי. זמן לא רב חלף מאז נחשב לשחקן קריטי בסטמפורד ברידג' בדרך לזכייה בליגת האלופות ב-2021, בעוד זכייה באליפות אירופה במדי איטליה חודש לאחר מכן הפכה אותו לאחד הכוכבים המדוברים של השנה. היו אף גורמים שגרסו כי הוא ראוי היה לקבל את כדור הזהב, בגלל התרומה הגדולה שלו לשתי ההצלחות הגדולות והסנסציוניות, אבל ההילה הזו עברה במהרה.
ב-2022 כבר לא הוזכר ז'ורז'יניו כסופרסטאר בשום רשימה, כושרו ירד משמעותית ופיטוריו של תומאס טוכל עירערו את מעמדו בצ'לסי. חוזהו היה אמור להסתיים בקיץ הקרוב ולא היה סיכוי לחדשו כי שני הצדדים הרגישו מיצוי. לכן, כאשר הציעה ארסנל לשלם תמורתו 12 מיליון ליש"ט, לקח אותם הבעלים טוד בולי בשמחה רבה – הרי צריך לממן איכשהו את הרכישות הבלתי פוסקות.
וז'ורז'יניו? ברור שהוא רצה לעזוב את הספינה הטובעת מספר חודשים מוקדם מהצפוי כדי להצטרף לקבוצה שנלחמת על תואר האליפות ולעמוד לרשותו של מאמן שסומך עליו באמת. "אני אוהב את הסגנון של ארטטה ומזמן רציתי לעבוד איתו, זה לא התאפשר בעבר מסיבות שונות, אבל לא בגללי", העיד הקשר כאשר לבש בפעם הראשונה את החולצה האדומה. ואולי לא היה לו זמן להתאקלמות, אבל הוא עשה זאת במהירות שיא והפך כבר עכשיו לפי העיתונאים שמסקרים את הקבוצה לאחד הקולות החשובים בחדר ההלבשה. בכל זאת, הוא כבר בן 31, בעל ניסיון רב בכל החזיתות, ויש לו הרבה מה לספר לחבריו הצעירים החדשים.
בקיץ כבר התחזקה ארסנל בשני שחקנים שיודעים כיצד זוכים בתארים – גבריאל ז'סוס ואולכסנדר זינצ'נקו שהגיעו ממנצ'סטר סיטי. הם הכירו היטב את ארטטה, אבל את התארים לקחו בקבוצה פייבוריטית, מעמדת כוח. זה ניסיון חשוב מאוד, אבל ז'ורז'יניו מביא משהו אחר לגמרי – הוא זכה בתארים החשובים בחייו כאנדרדוג. הוא יודע היטב שגם החלומות המשוגעים יכולים להתגשם, ואת האמונה הזו שמח המנג'ר להוסיף לתלכיד שלו, בעודו מנסה להביס את החבר גווארדיולה בקרב על המקום בפסגה. "הוא ווינר ואישיות גדולה והוא יעזור לנו מאוד", הצהיר זינצ'נקו.
אולי יש משהו סמלי בכך שדווקא במשחק העונה מול מנצ'סטר סיטי קיבל לראשונה ז'ורז'יניו את המקום בהרכב, כאשר התברר כי פארטיי לא כשיר. זו לא הייתה בכורה אידיאלית בלשון המעטה, כי הוא לא יועד מלכתחילה להיות שחקן הרכב במפגשים מסוג זה. גווארדיולה ויתר בהחלטה לא שגרתית על החזקת הכדור, שמר על קו הגנה נמוך, ולז'ורז'יניו היה מרחב פעולה לא רע על מנת לנהל את מהלכי התותחנים, אבל הוא היה הרבה פחות יעיל כאשר האלופה לחצה על הדוושה וניצחה בהתמודדות במחצית השנייה. במדי צ'לסי הוא היה במיטבו כאשר אנגולו קאנטה הספיק לעשות את רוב המשימות בעורף, ובמערך הנוכחי של ארסנל הוא לא מסוגל להוות תחליף לפארטיי כאשר נדרשים כוח טהור ומהירות.
לעומת זאת, במשחקים כמו אתמול מרגיש ז'ורז'יניו כמו דג במים. הוא אמנם לא בדיוק סגר את כל הפרצות ואסטון וילה אף הובילה במחצית, אבל הברזילאי-איטלקי היה אחראי הן על התייעצויות בחדר ההלבשה בהפסקה שעזרו לארסנל לחזור למשחק, והן על הביצוע בפועל על הדשא. השקט הנפשי והמסירות המדויקות – זה מה שהעניק לתותחנים את העליונות במחצית השניה. זינצ'נקו - ווינר עם קבלות - מצא עיתוי מצוין כדי לכבוש את שערו הראשון בפרמייר-ליג ולהשוות ל-2:2, ואז, בזמן פציעות, הגיעה גם הבעיטה של ז'ורז'ניו עצמו.
הוא לא יקבל עליה קרדיט בסטטיסטיקה, כי היא לא הייתה מדויקת לגמרי. הכדור ננעץ במשקוף, המשיך משם לגבו של אמיליאנו מרטינס, והשוער הארגנטיני, אקס ארסנל, הוא זה שחתום על השער העצמי שעשוי אולי – מי יודע? – להיות חשוב ביותר בטבלה הסופית. מבחינת הנתונים היבשים, שער השדה האחרון של ז'ורז'יניו נכבש מול ארסנל אחרי הטעות של לנו ב-2019. אבל זה לא משנה, כי מהותית זה היה השער שלו, והביצוע גרם לאוהדי התותחנים לשיר בקול חזק את השירים לכבודו.
באצטדיון האמירויות מתייחסים בספקנות מסוימת ל"פנסיונירים" שמגיעים אליהם מצ'לסי. פטר צ'ך לא ממש עמד בציפיות הגבוהות, וגם וויליאן איכזב וביטל את חוזהו אחרי עונה אחת – עכשיו הוא דווקא פורח במדי פולהאם. ייתכן ולז'ורז'יניו צפוי גורל אחר, במיוחד אם לא ידרשו ממנו יותר מדי ופארטיי יחזור לכשירות מלאה. הוא לא אמור להיות באנקר בהרכב, אבל המנהיגות, הניסיון, האמונה והתרומה במשחקים בהם התכונות החזקות שלו צריכות לבוא לידי ביטוי – כל אלה יכולים להוות תוספת שתעזור לארסנל להישאר בתמונת האליפות עד הסוף. ואם הוא גם יתחיל להפציץ ממרחק ולהשאיר את ארטטה עם פה פעור – אז המצב יהיה טוב אפילו יותר.