ממלכה בדעיכה: הקריסה של האנגליות באירופה

רוב הישראלים זוכרים את משחק הגמר בין מנצ'סטר יונייטד לצ'לסי בעונת 2007/8, בו זכו השדים האדומים בתואר לאחר ניצחון בפנדלים, כגמר של אברהם גרנט; זוכרים את ההחלקה של ג'ון טרי בבעיטת העונשין מ-11 מטרים כמי שהרס למאמן הישראלי את תואר אלוף אירופה. אכן, ההישג של גרנט בעצם ההגעה לגמר היה מדהים ולא ישוחזר על ידי אף מאמן ישראלי בקרוב, אבל מבחינת האנגלים הגמר הכל אנגלי הזה סימל את השליטה שלהם באירופה באותה עת.

אלא שמאז אותו גמר לפני מעט יותר משבע שנים, הכדורגל האנגלי נמצא בדעיכה במסגרות האירופיות; נכון, מנצ'סטר יונייטד הגיעה לגמר בשנה העוקבת (2008/9) וצ'לסי גם לקחה את ליגת האלופות אחרי שגברה על באיירן מינכן בפנדלים (2011/12), אבל הקבוצות האנגליות נמצאות בנסיגה מתמשכת באירופה בתקופה האחרונה.

אברהם גרנט ואלכס פרגוסון (רויטרס)

ואחרי שברבע הגמר ב-2012/13 לא הייתה אף קבוצה אנגלית ברבע גמר הצ'מפיונס, השיא השלילי הגיע העונה – ליברפול הודחה כבר בשלב הבתים בצ'מפיונס (ניצחון אחד בלבד, על לודוגורץ בבית) אחרי שבאזל וריאל מדריד הקדימו אותה ולאחר מכן בשיקטאש העיפה אותה משלב 32 האחרונות בליגה האירופית בפנדלים; צ'לסי הודחה בבית בשמינית הגמר על ידי פאריס סן ז'רמן בצורה דרמטית ביותר; ארסנל הפסידה בבית 3:1, לא הצליחה לבצע מהפך במשחק השני ונפרדה גם היא מאירופה; ומנצ'סטר סיטי כנראה תסיים את דרכה בצ'מפיונס אחרי 2:1 ביתי מול ברצלונה.

בנוסף, טוטנהאם הצליחה להעפיל לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית, אבל הודחה על ידי פיורנטינה, והאל סיטי כלל לא הגיעה לשלב הבתים במפעל המשני של אירופה. היחידה שעוד חיה ובועטת באמת באירופה היא אברטון שניצחה 1:2 את דינמו קייב בבית בשמינית גמר הליגה האירופית. אך עם זאת, הקבוצה של רוברטו מרטינס מדורגת רק במקום ה-14 בפרמייר-ליג.

דמבה בה חוגג (מערכת ONE)

אז איך זה קורה, שדווקא הליגה הפופולרית והנצפית ביותר בעולם, שמקבלת סכומי כסף גבוהים הרבה יותר משאר הליגות באירופה בגין זכויות שידור אסטרונומיות, שנחשבת לדעת רבים לליגה הטובה והאיכותית בעולם, לא מצליחה לספק קבוצות מצליחות בזירה האירופית?

ראשית כל, יש את עניין המחזוריות; בין 2006 ל-2009 שלוש קבוצות אנגליות הגיעו בכל עונה לשלב חצי הגמר, במה שהוכיח את העליונות של הפרמייר-ליג באירופה. אלא שבחמש השנים שלאחר מכן רק 3 קבוצות אנגליות העפילו לחצי הגמר. מעניין לראות שהשליטה של האנגליות בשנים האלה הגיעה במקביל לירידה של הקבוצות הבכירות בליגות האחרות.

הכדורגל האיטלקי התרסק בעת הזאת בגין פרשת השחיתות (הקאלצ'יופולי) וירידת הליגה של יובנטוס, ריאל מדריד הייתה בתקופה שלפני כריסטיאנו רונאלדו ופלורנטינו פרז, באיירן מינכן התקשתה בליגה, פאריס סן ז'רמן הייתה בטרום תקופת הכסף הגדול, ורק ברצלונה הייתה באמת קבוצה חזקה באותה תקופה.

רונאלדו. כשהיה באנגליה, הקבוצות הצליחו (GettyImages)

"מחזוריות היא חלק מהמכלול של כדורגל אירופי", טוען פרשן הכדורגל של הגרדיאן פול ווילסון, "בכל כמה שנים יש ליגה שעולה לגדולה כפי שבשנות ה-90 הכדורגל האיטלקי היה החזק ביותר ושלט באירופה, וכעת הוא בירידה גדולה. בכל כמה שנים יש ליגה ששולטת יותר מהאחרות".

כעת, נראה שמי שזוכה לתהילה במפעלים האירופים היא הליגה הספרדית, שאשתקד שלחה שתי קבוצות לחצי הגמר וגם העונה ריאל מדריד כבר העפילה לרבע הגמר כמו גם יריבתה העירונית השנואה אתלטיקו, וברצלונה עם רגל וחצי שם.  גם הכדורגל הגרמני חווה תקופה נהדרת ונמצא בצמיחה אדירה במפעלים האירופים.

ריאל מדריד חוגגת עם הגביע (רויטרס)

גרמניה עשויה גם בסוף העונה הנוכחית לעבור את הכדורגל האנגלי בניקוד האירופי; האנגלים מחזיקים בניקוד של 79.67 אבל לא יזכו לניקוד גבוה העונה בעקבות הקריסה של הקבוצות בליגת האלופות ובליגה האירופית, בעוד הכדורגל הגרמני שבאמתחתו ניקוד של 77.13 עשוי לחלוף על פניו עם הצלחה של באיירן מינכן (שעלתה לרבע הגמר), בורוסיה דורטמונד ו-וולפסבורג שמשחקת בליגה האירופית. הכדורגל הספרדי, אגב, רחוק כמו השמש מהירח משאר הליגות עם ניקוד של 94.43.

יתר על כן, עקב ההכנסות הגבוהות של הכדורגל האנגלי מזכויות שידור, ספונסרים, חסויות ועוד, מפתיע שהקבוצות בפרמייר-ליג לא מצליחות באירופה. 20 הקבוצות של הליגה האנגלית הבכירה מדורגות בין 40 הקבוצות העשירות בעולם, מה שמאפשר לקבוצות להחזיק בסגלים עמוקים וחזקים מאוד, ולשלם כסף רב עבור שחקנים. וזה עוד בטרם ייכנסו הכספים מזכויות השידור שנחתמו ל-2016/17 שבהם תקבל הפרמייר-ליג כ-7.1 מיליארד דולר אירו לשלוש שנים.

אם כן, בעקבות הכספים הרבים של המועדונים האנגלים, הפרמייר-ליג הפכה לתחרותית הרבה יותר; קבוצות אמצע טבלה ותחתית מסוגלות לספק תחרות אמיתית מול קבוצות הצמרת בעקבות החתמת שחקנים שהם לא יכלו להביא בעבר, ונראה שכל משחק בפרמייר-ליג הוא מלחמה וקרב אמיתי, והתוצאה לא ידועה מראש, בניגוד לליגות אחרות.

ראיין ברטראנד וססק פברגאס (רויטרס)

אם בספרד הליגה נשלטה על ידי ברצלונה וריאל מדריד כשגם אתלטיקו הראתה עליונות בעונה החולפת, באנגליה בכל משחק התוצאה לא צפויה. בעוד בארסה מביסה את אלצ'ה ולבאנטה, הבלאנקוס משפילים את אספניול וחטאפה ואתלטיקו מטיילת מול אלמריה וקורדובה, מנצ'סטר סיטי מפסידה לווסטהאם, ניוקאסל גוברת על צ'לסי, ארסנל מובכת על די סאות'המפטון.

בנוסף לתחרותיות הרבה שיש בליגה, כאשר הקבוצות הקטנות התחזקו מאוד בשחקנים טובים מרחבי אירופה, הכדורגל האנגלי גם גורר משחקים רבים יותר משאר הליגות באירופה. הקבוצות בנאגליה משחקות בשני הגביעים של המדינה, בליגה, באירופה, ועל כן העומס על השחקנים הוא רב. ולקראת סוף העונה, העומס נותן את אותותיו ומשפיע על הקבוצות ברגעי ההכרעה.    

"שגעת הכריסמס" היא אולי טובה עבור האוהדים, זכויות השידור, הכנסת כספים למועדונים ולליגה, וכמובן הגדלת הפופולריות של הפרמייר-ליג, אבל היא פוגעת בצורה קשה במועדונים. הקבוצות לא זוכות למנוחה, משחקות מספר רב של משחקים בימים ספורים, וכך השחקנים מותשים. בעוד בשאר הליגות באירופה זוכים למנוחה בחורף, הליגה האנגלית רק הולכת ומגבירה קצב באמצע העונה, והשחקנים מגיעים לסיומה עם הלשון בחוץ. בלי אוויר, בלי כוח.

מנואל פלגריני וחניכיו (רויטרס)

"אי אפשר לשחק ארבעה משחקים בשמונה ימים בכל שנה בתקופת החורף ולצפות שהשחקנים יגיעו בשיא הכושר ויהיו מסוגלים להתחרות בפברואר או מרץ מול קבוצות ברמה של באיירן מינכן, למשל, אחרי שהיא הייתה בפגרה של שישה שבועות בחורף", טוען ג'וליאן לורנס מלה פריזיאן, "אם הליגה האנגלית הייתה יוצאת לפגרת חורף, המועדונים באנגליה היו מגיעים רעננים יותר לשלבים המכריעים של העונה וגם היו זוכים ביותר תארים באירופה".

עוד על עניין המנוחה מוסיף הנרי ווינטר מהגרדיאן: "בעוד שפאריס סן ז'רמן זכתה למנוחה בין ה-21 בדצמבר עד לרביעי בינואר, צ'לסי ערכה שלושה משחקי חוץ נגד סטוק סיטי, סאות'המפטון וטוטנהאם, ובנוסף שיחקה עוד פעמיים בבית מול ווטפורד ו-ווסטהאם. הצרפתים הגיעו רעננים הרבה יותר להתמודדות וזה היה היתרון שלהם על פני הקבוצה של מוריניו, גם כששיחקו בעשרה שחקנים אחרי ההרחקה של זלאטן איברהימוביץ'".

סילבה חוגג (רויטרס)

יתר על כן, כאשר אנגליה שלטה בצורה אבסולוטית במפעלים האירופאים בשלהי העשור הקודם, היו בה המון שחקנים מהטופ העולמי. אך לא כך הדבר כיום. רוב השחקנים הטובים בעולם עוזבים את הפרמייר-ליג ומעדיפים את שתי הקבוצות הבכירות של ספרד, את באיירן מינכן ואת הכסף הגדול של פאריס סן ז'רמן.

שימו לב לשחקנים שעזבו את הפרמייר-ליג בעת הזו: כריסטיאנו רונאלדו, ססק פברגאס, אלכס סונג, חאבייר מסצ'ראנו, תיירי הנרי. בנוסף, גם כיום כוכבים גדולים מעדיפים את הקבוצות הספרדיות על פני הקבוצות בפרמייר-ליג, וגארת' בייל שעבר לריאל מדריד ולואיס סוארס שחתם בתחילת העונה בברצלונה הוכיחו זאת.

זאת ועוד, למעט ז'וזה מוריניו ולואיס ואן חאל שמתקשה מאוד במנצ'סטר יונייטד, המאמנים בפרמייר-ליג אינם נמנים על הטופ העולמי; ארסן ונגר עסוק בעיקר בלהכניס כספים עבור התותחנים, מנואל פלגריני כשל קודם לכן בריאל מדריד, ברנדן רוג'רס ורוברטו מרטינס מאמנים טובים, אך אינם ברמה של פפ גווארדיולה, קרלו אנצ'לוטי, דייגו סימאונה או פאביו קאפלו; ולראייה, בשלוש העונות האחרונות מתוך שבעה ניצחונות במשחקי נוקאאוט בליגת האלופות, שישה היו של צ'לסי.

ברנדן רוג´רס. לא נמנה על הטופ העולמי (רויטרס)

"הליגה האנגלית היא מספר 1 באירופה, אבל הבעיה של הכדורגל האנגלי היא שהוא עממי מדי", טוען פיליפו ריצ'י מהגזאטה דלו ספורט, "אין שם פיתוח של טקטיקות והדוגמא הטובה ביותר היא של גארת' בייל: הוא כדורגלן פנטסטי וכיכב בפרמייר-ליג, אבל מאז שהגיע לספרד הוא למד איך לשחק כדורגל מחדש. אין זהות בכדורגל האנגלי כיום, אין סגנון מוגדר".

הנרי ווינטר מוסיף לגבי הטקטיקה והמאמנים של הקבוצות האנגליות וטוען: "למעט צ'לסי של מוריניו, רוב הקבוצות האנגליות לא משחקות בצורה טקטית נכונה באירופה. הן משחקות משחקות פתוח במשחקי נוקאאוט, ומשלמות על כך מחיר כבד בדמות הדחות מול קבוצות נחותות מהן".

עם זאת, יש גם עניין לא קטן של מזל באירופה, שמחייב גם הוא התייחסות; ארסנל נתקלה בעונות האחרונות במשוכות לא פשוטות בשמינית הגמר כגון: באיירן מינכן, ברצלונה, מילאן (של השנים הטובות יותר). מנצ'סטר יונייטד לפני שנתיים הודחה על ידי ריאל מדריד בשמינית הגמר ואשתקד צ'לסי הוגרלה מול אתלטיקו מדריד שהייתה בעונה מצוינת.

ז´וזה מוריניו (רויטרס)

אז האם הקבוצות האנגליות יצליחו להשאיר את השנים האחרונות והעגומות באירופה מאחוריהן ולהתחיל להצליח? ייתכן מאוד שכן. בנוסף, זה גם תלוי האם מנצ'סטר יונייטד תצליח לחזור לגדולה בעידן לואיס ואן חאל, שכן כאשר השדים האדומים היו המובילים באנגליה, הם סחפו אחריהם את שאר הקבוצות והתחרות שגררו עימם הביאה לעלייה ברמה של הקבוצות בממלכה. בכל אופן, עם הכסף הגדול שייכנס בשנים הבאות לכדורגל האנגלי, הקבוצות יוכלו להחזיר אליהן את השחקנים הטובים בעולם, וכך להחזיר לעצמן את התהילה גם באירופה.

אבל עד אז, עד שהן ישיבו אליהן את הסופרסטארים הגדולים מרחבי העולם ויתחילו לקטוף תארים, הקבוצות האנגליות יצטרכו ללמוד אודות הקריסה שלהן, לדעת איפה הן צריכות להשתפר, ולנצל את הסכומים הגדולים שייכנסו לליגה כדי לעשות זאת.