לגורל יש חוש הומור מצוין ודרכים מיוחדות לסגור מעגלים. ביוני האחרון רצה חורחה סמפאולי להחתים את קלמן לנגלה למארסיי. המאמן הארגנטינאי עשה את כל השיחות הנכונות עם בלם ברצלונה והסביר לו עד כמה תרומתו תהיה חשובה בסטאד ולודרום. הצרפתי עצמו השתוקק לעזוב את הקאמפ נואו אחרי שנתיים בעייתיות ביותר, אבל כאוהד ילדות של פאריס סן ז'רמן לא היה משוכנע שהצטרפות למארסיי תהיה הצעד האופטימלי עבורו.
הוא התלבט והנחה את סוכנו להקשיב בעיקר להצעות מהליגה האנגלית. בפרמייר ליג גם היה לו סיכוי טוב הרבה יותר להגיע לסיכום כספי, כי האמצעים הפיננסיים של המועדונים כלל לא ברי השוואה לליגה הצרפתית, ושכרו בבארסה נאמד בכשישה מיליון אירו לשנה. מארסיי לא יכולה הייתה לעמוד בו. למעשה, היא הייתה מתקשה לממן אפילו שליש ממנו.
אז המגעים האלה התפוצצו. בשלהי יוני דווח בתקשורת הצרפתית שמארסיי ירדה מהרעיון, בניגוד גמור לדעתו של סמפאולי. הארגנטינאי הוא מעריצו המושבע של לנגלה עוד מאז היה מעורב בהחתמתו בסביליה בינואר 2017. הבלם היה אז רק בן 21, אלמוני מאוד בזירה מחוץ למולדתו, כי שיחק עד אז בליגה השנייה במדי נאנסי – וסייע לה לעלות במפתיע לליגה הבכירה עם סרט הקפטן על זרועו. סמפאולי לקח אותו תחת חסותו, זרק אותו מיידית למים העמוקים בהרכב, וקיבל שחקן שעשה כותרות חיוביות על בסיס שבועי.
שיתוף הפעולה הזה לא האריך ימים, כי באותו קיץ מונה סמפאולי למאמן ארגנטינה שנקלעה למשבר במוקדמות המונדיאל, אבל הקשר שלו עם לנגלה נמשך. לכן, כאשר שקלה בארסה לרכוש את הצרפתי בחלוף שנה, ביולי 2018, ומנהליה שאלו את המאמן לדעתו על העסקה, הם קיבלו המלצות חמות במיוחד. זו הייתה אחת הסיבות לכך שהקטלונים בחרו להפעיל את סעיף השחרור בגובה 35 מיליון אירו כדי לצרף את הכוכב העולה לשורותיהם. המטרה הייתה להכשירו כיורשו של ג'רארד פיקה בטווח הארוך.
לאוהדי ברצלונה לא קל להיזכר בכך עכשיו, אבל בתחילת דרכו בקאמפ נואו נחשב לנגלה להצלחה. הוא הפגין שקט נפשי, השתלב מצוין ללא תקופת הרצה, והצטיין גם בפיתוח משחק מאחור – לא לחינם הוא היה בנעוריו קשר התקפי שהעריץ את זינדין זידאן. השוער מארק-אנדרה טר שטגן הצהיר במהלך עונת הבכורה של הצרפתי בבארסה: "קלמן הוא שחקן מפתח שמעניק להגנה שלנו המון ביטחון. הוא רגוע ויציב, והעורף שלנו הרבה יותר טוב איתו". הוא הצטיין בכל משחקי קלאסיקו מול ריאל מדריד בעונתו הראשונה, והיו שהגדירו אותו כבעלם איכותי יותר בהשוואה לרפאל וראן. אל מול כישלונותיהם של מלקום וארתור, היה לנגלה הרכש הטוב ביותר של בארסה בקיץ 2018.
לאחר מכן משהו השתבש. קשה לשים את האצבע על נקודת הזמן המדויקת, אבל היציבות והרוגע של לנגלה התאיידו מתישהו במהלך עונת הקורונה המשובשת. ייתכן שהשמינייה המפורסמת שספגה הקבוצה מבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות באוגוסט 2020 הוציאה אותו מאיזון, אבל לנגלה התחיל לעשות טעויות לא אופייניות. וככל שספג ביקורת קשה יותר על מחדלים אלה, כך התערער בטחונו העצמי, וזו הרי התכונה החשובה ביותר לכדורגלן, ובמיוחד לבלם.
השגיאות כבר היו אופייניות וצפויות, אנשים המתינו למעידות שלו, ועונת 2020/21 הייתה עגומה. בין היתר, גרם לנגלה לארבעה פנדלים לחובת בארסה, וכאשר איבדה הקבוצה נקודות מול קאדיס בגלל עבירה מיותרת שלו בזמן פציעות, הוא פשוט פרץ בבכי ברכבו אחרי המשחק. "קלמן הוא בחור רציני ומקצוען אמיתי. הוא לוקח את הדברים האלה אישית, וזה קשה לו", אמר אז המאמן רונאלד קומאן שניסה להגן עליו ולהחזירו למסלול.
בסופו של דבר, זה לא קרה. צ'אבי כבר לא ספר אותו בכלל, ולשפל העמוק ביותר הגיע לנגלה באפריל כאשר גרם לפנדל מטופש נוסף במשחק מול לבאנטה, שניות ספורות אחרי שנכנס כמחליף בדקה ה-80 במטרה לשמור על היתרון. היה ברור כשמש שאין לו עתיד במועדון, ומעמדו בקרב האוהדים לא ניתן לשיקום – הם לא ידועים כסלחנים במיוחד. אז בקיץ היה צריך למצוא פתרון, בהתחשב בתנאי השכר המפנקים שלו. וכאשר התברר שאופציית מארסיי ירדה מהפרק, נכנסה לתמונה טוטנהאם וסגרה עסקת השאלה. וסמאפולי? הוא עזב בזעם ביולי במחאה על כישלון המועדון בשוק ההעברות לדבריו.
בטוטנהאם שמחו לקבל את לנגלה – בלם עם רגל שמאל שהתנסה בעברו במערך עם שלושה בלמים שכה אהוב על אנטוניו קונטה. התרנגולים קיבלו אותו בהשאלה תוך שהם משלמים מחצית משכרו, וזה נתפס כעסקה משתלמת בתנאי שהשחקן יחזור לאיתנו וישחזר את היכולת שהציג בסביליה ובשנה הראשונה בברצלונה. "אני כבר בן 27, וחשוב לי לשחק באופן קבוע. טוטנהאם היא מועדון גדול שנלחם על התארים ומשחק בליגת האלופות. זו החלטה נכונה עבורי, והמאמן אמר לי שאהיה מרוצה כאן. אני מאושר לעבוד איתו ולהשתפר, כי יש לו המון ניסיון", קבע לנגלה עם הגעתו ללונדון.
האם כל הצדדים עומדים בינתיים בציפיות? לנגלה רחוק מאוד מלהיות באנקר במערך של קונטה, אבל נכנס לרוטציה, וגם זה לא רע מבחינתו אחרי שפתח שבע פעמים בלבד בהרכב בארסה בליגה בעונה שעברה. הוא לומד אנגלית במהירות, וקונטה הביע שביעות רצון מפועלו עד כה, גם אם מוקדם מאוד לקפוץ למסקנות. על הדרך, הוא סיפק אבחנה מעניינת שעשויה להישמע כמו ביקורת: "ללא הכדור, טוטנהאם היא מהטובות בליגה, אבל אנחנו צריכים להשתפר עם הכדור".
האמירה הזו מעולם לא הייתה נכונה יותר מאשר אתמול. קונטה היה זקוק לנקודה במארסיי על מנת להבטיח עליה לשמינית הגמר, והציב מערך זהיר במיוחד. המחצית הראשונה הייתה קטסטרופלית ללא ניסיונות ליזום משהו בחלק הקדמי וללא איומים על השער כלל. הגישה הזו הביאה בסופו של דבר לעונש הראוי כאשר שאנסל אמבמבה נגח את ה-0:1 למארחת על סף השריקה להפסקה, וטוטנהאם נראתה על סף הדחה מוצדקת.
אז לנגלה הציל אותה. הצרפתי, שעשה עבודה משובחת בעורף, ומצא את העיתוי המושלם לכבוש את שערו הראשון במדים החדשים, מהגבהה של איבן פרישיץ' בדקה ה-54. וכך, בביקור באצטדיון שיכול היה להפוך לביתו בקיץ, הציל את טוטנהאם, הכניע את מארסיי וגרם להנהלה שלה לתהות אם היה כדאי לשמוע לסמפאולי בכל זאת. אחרי שהשיגה את השוויון, חזרה טוטנהאם לסוג של בונקר מביך, והיה זה חוסר צדק כאשר היא הצליחה לנצח 1:2 בבעיטה האחרונה בזמן הפציעות. במובן מסוים, השער של פייר-אמיל הויביירג קיפח קצת גם את לנגלה עצמו, כי הוא לא חתום עכשיו "בלעדית" על הרגע שהעלה את הקבוצה לשלב הבא.
ואולם, בפועל, זה בדיוק מה שקרה. ברצלונה עפה בשלב הבתים, מארסיי עפה בשלב הבתים, וגם סמפאולי שחזר בינתיים לסביליה עף איתה בשלב הבתים. ורק לנגלה ממשיך הלאה לשמינית הגמר. מי יודע, אולי זה הערב בו הביטחון העצמי ישוקם באופן מהותי יותר, והוא יחזור להיות אחד הבלמים הצרפתים המובילים. טוטנהאם לא סידרה לעצמה אופציה לרכוש את כרטיסו בחוזה ההשאלה, אבל היא מקווה שברצלונה תהיה נואשת למכור אותו בכל מקרה. דרכו של לנגלה בקאמפ נואו הסתיימה כנראה, ללא קשר לכושרו בעונה הנוכחית, אבל הקריירה שלו יכולה לפרוח מחדש.