לואי ואן חאל יודע לתת הצגה. אתמול (שלישי), במסיבת עיתונאים שגרתית לקראת משחק לא מרגש במיוחד מול פולין בליגת האומות, הוא הצליח ליצור ריב עם עיתונאי כאשר סירב לענות על שאלה פשוטה ולגיטימית על זימון שחקנים מסוימים. "תכתוב שאני רושם את שמם כי הם חברים שלי ושאני לא אובייקטיבי", הוא זעם, "תנסו לגרום לי לאבד את העבודה". העיתונאים לא התרגשו מהציניות והשיבו לו באופן משעשע בעצמם. הם יודעים שזה חלק מהמשחק ויש לזה שתי מטרות – למשוך תשומת לב גדולה יותר לנבחרת הולנד ולתחזק את המותג של ואן חאל עצמו. אחרי שנים בפנסיה, הוא נהנה עד הגג מאור הזרקורים – הרי זה מה שהוא תמיד אהב.
ואן חאל הוא מגנט. הוא מודע לזה היטב, ובעצם הגדיר את עצמו באופן מושלם כאשר חתם בבאיירן מינכן: "אני בטוח בעצמי, מתנשא, דומיננטי וישיר". הוא מסוגל לעצבן כל אחד ולהוציא אנשים משיווי משקל, אבל דמויות כמוהו הופכות את הכדורגל לצבעוני. ברמה היומיומית, כאשר ואן חאל אימן קבוצות, זה באמת עלול היה להיות מתיש עבור הסובבים, אבל בנבחרת זו ברכה. הכדורגל הבינלאומי הפך גם כך למעמסה בימים אלה ופגרות הנבחרות נתפסות על ידי אוהדים רבים כסוג של עונש. ואן חאל מוסיף לפגרות האלה צבע. הוא יהפוך כל מסיבת עיתונאים לשואו וכל משחק לחגיגה, ולעורכים לא יהיה קשה למצוא כותרות עסיסיות.
טוב, ואן חאל מבין בכותרות. פעם, כאשר היה שחקן בספרטה רוטרדאם, הוא אמר לשופט משופם כלשהו: "אם אתה רוצה להגיע לעיתון, תוציא לי כרטיס צהוב". מיד לאחר מכן, הוא הוסיף: "אם אתה רוצה להיות בכותרות הראשיות, תוציא לי עוד אחד". וזה אכן קרה. היה זה הכרטיס האדום היחיד בקריירה שלו על הדשא, אבל ואן חאל הבין דבר אחד – ביחד עם השפם יהיה בכותרת גם שמו. וזו, על קצה המזלג, הגישה כולה. המאמן שמח להעניק חשיפה לאחרים, גם אם היא שלילית, בתנאי שהתפקיד הראשי יהיה שמור לו.
יודע לתת שואו. ואן חאל (צילום מסך)יש להניח כי הילדות הקשה תרמה רבות לעיצוב אישיותו. הוא היה האח הצעיר ביותר מבין תשעה ילדים והמאבק על תשומת הלב של ההורים היה קשה ביותר. הוא חונך במשפחה קתולית אדוקה, הכללים בבית היו נוקשים מאוד, המשמעת הייתה צריכה להיות מושלמת, ואז – כאשר היה לואי בן 11 – מת אביו מהתקף לב. בילדותו ובנעוריו, הוא תמיד היה צריך להוכיח את עצמו ולהתגבר על אינספור מכשולים. לכן גם הוא דורש מהשחקנים לציית לכללים ללא פקפוק וממש לא נרתע מאתגרים, אבל כאדם אינטליגנטי מאוד, הוא יודע לשים לעצמו גבולות כשצריך. הם פשוט רחבים מאוד כי הוא מאמין שבמקצועו משתלם להיות דיקטטור.
מי שמתמכר לשליטה הזו, עלול להתקשות בחיים נטולי דאגות. משעמם כאשר לא צריך להגיד לאחרים מה לעשות. בגיל 71, אחרי שלא עבד מאז פוטר ממנצ'סטר יונייטד, הוא רואה בנבחרת הזדמנות לחזור להיות ואן חאל האמיתי – זה שמעצבן ומסתכסך, אבל גם מביא תוצאות וגורם לאנשים להתפעל מעבודתו. במצבו, הוא כבר לא ממש מסכן את המורשת – היא נכתבה מזמן בצבעים מגוונים מאוד. עכשיו זה הזמן שלו לקבל את הבמה המרכזית בכל פעם שהנבחרת מתכנסת ולספר לעולם את דעתו.
הצ'אנס שלו לחזור ולעצבן את כולם. ואן חאל (רויטרס)הוא לא חושש מדבר ויודע שזו קדנציה קצרה ואינטנסיבית. הוא לא מהסס להשמיע ביקורת על ההחלטה המושחתת והמבישה להעניק את אירוח גביע העולם לקטאר והיה המאמן הראשון שדרש להקים קרן לפיצוי קורבנות בניית האיצטדיונים. "זה חייב לקרות, בין היתר כי פיפ"א עושה רווחים של מיליונים", הוא הצהיר גם אתמול, כי במסיבת העיתונאים לא רק יוצרים פרובוקציות משעשעות, אלא גם מדברים לעניין.
הוא גם נהנה מאוד לסגור חשבון עם מנצ'סטר יונייטד על ההחלטה איתה לא הסכים ולא השלים מעולם. הוא משקיע לא מעט מרץ בנסיונות לשכנע את השחקנים ההולנדים לא לעבור לאולד טראפורד והמליץ על כך בין היתר ליוריאן טימבר, אותו רצה אריק טן האח להביא מאייאקס. "זו רק עצה והשחקנים מקבלים את ההחלטות בעצמם", מדגיש המנטור הוותיק, אבל כוכבים נוטים לקחת עצות מסוג זה ברצינות.
סביר שוואן חאל אף רואה בכך שליחות ומאמין שהוא מעניק לחניכיו המלצות טובות – ואולי בצדק. הוא מכיר את הליגה האנגלית לעומק, ויש לו חלק בכך שקודי גאקפו נותר הקיץ באיינדהובן במקום לעבור לפרמייר-ליג. על הדרך, ואן חאל עצמו מרוויח בנבחרת שחקנים עם מקום בטוח בהרכב על בסיס שבועי. זה עדיף על המצב של פרנקי דה יונג וממפיס דפאיי בברצלונה, עליו המאמן התלונן אתמול.
ואן חאל התלונן על מצבם. דה יונג וממפיס (רויטרס)הקדציה השלישית בנבחרת מהנה מבחינתו. הראשונה, אליה הגיע בשלב מוקדם יחסית בקריירה, הפכה לסיוט כאשר הוא התרסק במוקדמות המונדיאל ביפן ודרום קוריאה עם סגל עמוס כוכבים שהיה חייב להעפיל ללא בעיות. השנייה, אליה מונה כדי לבצע את התיקון ההיסטורי, הייתה מוצלחת הרבה יותר בברזיל 2014 והולנד דהרה לחצי הגמר, גם אם הניצחון על מקסיקו בשמינית הגמר היה דרמטי עם המון מזל, ואת קוסטה ריקה עברו הכתומים ברבע הגמר רק בפנדלים. 1:5 על ספרד במשחק הראשון בשלב הבתים עשה את הטורניר מבחינת ההולנדים והמאמן הותיר טעם של עוד כאשר עזב כמתוכנן לטובת יונייטד.
טבעי, אם כך, שההתאחדות ההולנדית קראה לו בעקבות הפיאסקו של פרנק דה בור ביורו 2020 לפני שנה. ואן חאל הכניס מיד רוח רעננה לנבחרת והוא נהנה למשוך את האש לכיוונו. משחקים עם אנשי תקשורת במסיבות העיתונאים עשויים להעניק לשחקניו שקט תעשייתי. ואן חאל יגן על אלה שהוא בחר לסמוך עליהם, ועל הדרך הוא ייתן שואו לכולם. איתו אף פעם לא יכול להיות משעמם, גם אם אוהדי יונייטד טענו את ההיפך בכל הקשור לסגנון המשחק באותה תקופה. עולם הכדורגל זקוק לאנשים מסוגו ואפשר ליהנות ממנו כל עוד הוא כאן.
אין רגע דל. ואן חאל עם ויינאלדום (ההתאחדות ההולנדית)
5 השערים היפים במחזור ה-6 בספרד