ז’וזה מוריניו ממשיך לפתוח את הלב בני התקשורת האנגלית ואולי לנסות לשנות קצת את התדמית הבעייתית שנדבקה אליו, כאשר הוא מסביר, בין היתר, כיצד דמותו הציבורית שונה מדמותו האישית וגם מתעקש כי ההצלחה שלו במנצ’סטר יונייטד לא הייתה מספיק מוערכת כזכה עם הקבוצה ב-2017 בליגה האירופית וסיים במקום השני בליגה ב-2018.
התקופה במנצ’סטר יונייטד: “לא היה לי קל שם. אני חושב שהזכייה שלנו באירופה ליג הייתה הישג מצוין ואנשים לא העריכו את זה מספיק, לא היה נראה שזה חשוב להם. לסיים במקום השני היה אפילו הישג גדול יותר והרגשתי שאני עובד מצוין ולא מקבל על זה מספיק הערכה ראויה. הדבר היחיד שאני יכול להבטיח כרגע זה שבשמרה הבאה שלי כמאמן, אני אהיה כל כך מאושר, אני אגיע למסיבות עיתונאים עם חיוך ענק. זה אני יכול להבטיח”.
המאמן ב ה-56 שמחזיק באחוז ניצחונות גבוה יותר בליגה האנגלית מאשר יורגן קלופ, מאוריציו פוצ’טינו וארסן ונגר, נהנה בינתיים מהמזמן שלו מחוץ למשחק לאחר שעזב את יונייטד בדצמבר האחרון וכעת הוא נותן מבט קצת על דמותו מחוץ למגרש.
על ההבדל באישיותו על המגרש ומחוץ למגרש: “זו האשמה שלי. אני מאוד סגור. כשאני עובד אני צריך את הלבד שלי. המאמן הרבה נמצא לבדו, לבד עם המחשבות שלו. לבד עם הרגשות שלו. לבד עם ההחלטות שלו. ברור שיש אנשים שעובדים איתך, אבל מילת המפתח היא ‘החלטות’, רק אחד מחליט מה באמת קורה”.
“אז אולי זו אשמתי, כי אני נוטה להסתתר, אנשים רואים אותי רק במשך 90 דקות על המגרש וזהו. הדרך בה אתה מתנהג על המגרש, זה איך שאתה מופיע במצלמה. אנשים שרואם אותי ברחוב אומרים ‘או אתה נראה צעיר יותר, חשבתי שאתה שמן יותר, אתה גבוה יותר, אז אני חושב שהטלוויזיה משנה את הפרספקטיבה”, אמר המאמן והוסיף: “אני מי שאני, אני לא משחק. הכל אצלי טבעי, אני מתרכז במטרות. כשאני זורק את בקבוקי המים אני טבעי. אם יש לי סיבה לחייך אז אני מחייך”.
איך נוצר הביטוי ‘המיוחד’: “במסיבת העיתונאים הראשונה שלי כמאמן צ’לסי נשאלתי האם אני מוכן לפרמייר ליג. חשבתי לעצמי: ‘מה?’ הרגע זכיתי בצ’מפיונס ליג ואתם חושבים שאני כלום? אז מיד עניתי באגרסיביות כשאמרתי, ‘אני מיוחד’ ואז זה נתפס ונשאר, אין לי בעיה עם זה”.