אנדרס אינייסטה נתפס לרוב כאישיות מופנמת, כזו ששייכת לזן הפחות מוחצן של עולם הכדורגל. אך הבוקר (שני) פורסמו בכלי התקשורת בספרד ציטוטים מראיון מסקרן מאוד שערך הקשר האגדי, שעזב את ברצלונה ועבר לשחק ביפן הרחוקה, בו הוא חשף בין היתר כי סבל במהלך הקריירה מדיכאון, דווקא אחרי שהגיע לפסגה עם ברצלונה בעידן פפ גווארדיולה.
“הכל החל להכות בי אחרי שזכינו בטרבל בעונת 2008/2009.זאת הייתה עונה מדהימה שהיה בה הכל – הגול מול צ’לסי, הזכייה בצ’מפיונס והטרבל המדהים”, הסביר אינייסטה והמשיך: “אבל אחרי זה בקיץ, התחלתי להרגיש מוזר, כאילו הדברים כבר לא מתנהלים בשורה, לא ידעתי איך לאפיין את מה שאני מרגיש. נכנסתי ללופ של מחשבות והתחלתי לחוש ריקנות כשגם מותו של דני חארקה השפיע עליי”.
תגרת ענק בסיום המשחק של אינייסטה“באותה תקופה כבר לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ופשוט הייתי מחכה שיגיע הלילה כדי שאוכל לקחת כדור נגד דיכאון”, חשף אינייסטה. “לא הייתה בי תשוקה וחשתי שאין בי שום רגש, כשאתה סובל מדיכאון אתה פשוט לא אתה, אתה במצב הכי פגיע שיכול להיות וקשה לך לשלוט על בחיים שלך. קיבלתי טיפולים פסיכולוגיים”, הוסיף מספר 8 האגדי של ברצלונה ונבחרת ספרד בעבר.
בנוסף לחשיפת הדיכאון ממנו סבל, אינייסטה גם חשף פרטים מעניינים מהתקופה בה ז’וזה מוריניו אימן את ריאל מדריד וכיצד נוכחותו של המאמן הפורטוגלי העיבה על היחסים בין שחקני הקבוצות בנבחרת הלאומית: “נקלענו למצב לא נעים והטריגר לכך הייתה נוכחותו של מוריניו. היריבות בנינו, שחקני הקבוצות, הייתה קיצונית ומכוערת יותר מתמיד והיה אפשר להרגיש את זה כשהגענו לשחק יחדיו בנבחרת, האווירה הייתה בלתי נסבלת. מוריניו עשה נזק גדול לנבחרת הלאומית באותם ימים”.
אנדרס אינייסטה נפרד מאוהדי ברצלונה (רויטרס)ומה לגבי העזיבה שלו את ברצלונה? ‘המהנדס’, שנחשב לאחד מגדולי הסמלים ששיחקו במועדון עוד לפני שפרש ממשחק פעיל, אמר בנחרצות: “הלוואי והייתי יכול לשחק בבארסה כל חיי, אבל במצבי כבר לא הייתי במצב שאני יכול לתת 100 אחוז לקבוצה ולכן הייתי צריך להיות אמיתי עם עצמי ולעזוב”.
לעומת הפרידה המרגשת מברצלונה עם הדאבל, את הפרק שלו בנבחרת ספרד סיים אינייסטה בצורה פחות חיובית, אחרי המונדיאל הכושל ברוסיה בקיץ. הקשר הוותיק התייחס כמובן לפרשת ז’ולן לופטגי שהשפיעה עליו ועל חבריו בלה רוחה רגע לפני שהחל הטורניר: “אין לי זיכרונות טובים מרוסיה, מה שמתחיל בצורה רעה גם ייגמר ככה. לא הבנתי את ההחלטה לפטר את ז’ולן ואמרתי את זה לפרננדו היירו. כיבדתי את ההחלטה כי הייתי חייב”.
אנדרס אינייסטה, כך פחות או יותר נראה המונדיאל האחרון שלו (רויטרס)