הגרמנים חזרו ובגדול, האנגלים נפרדו מפרגי ועדיין לא יודעים איך לאכול את סוארס, בספרד הכוכבים עזבו, הילדים כיכבו וכמובן מסי ורונאלדו המשיכו לשבור שיאים ולא רק על כר הדשא ורק באיטליה, המגף עדיין שקוע עמוק בבוץ - קבלו את שנת 2013 בכדורגל העולמי.
אי שם, בשנת 1990, גארי ליניקר האגדי הטביע את המשפט: "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים". אומנם עברו 23 שנים מאז שהחלוץ האנגלי המתוסכל הודח על ידי אלופת העולם, אך נדמה כי בעשור האחרון הווינריות שכל כך אפיינה את האימפריה ממרכז אירופה דעכה לה בצורה דרסטית.
רשימת הכישלונות החלה בשנת 2002 כשהמאנשאפט הפסידה בגמר המונדיאל לברזיל, נמשכה במונדיאל לאחר מכן בהפסד כואב לאיטלקים בחצי הגמר בטורניר שנערך על אדמת גרמניה ונמשכה באותו מעמד בדיוק גם במונדיאל האחרון עם הפסד כואב לנבחרת ספרד. גם באיירן מינכן, הקבוצה המעוטרת בכל הזמנים בבונדסליגה, נדבקה במגיפת הלוזריות שתקפה את הכדורגל הגרמני והפסידה פעמיים בגמר ליגת האלופות ב2010 וב-2012.
לשמחתם של יורגן קלופ, יופ היינקס , פרנק ריברי ושאר הכוכבים הגדולים של השנה, אחרי התקופה השחורה שציינו, הגיעה לה 2013 והחזירה לגרמנים את האופי הישן והטוב שכל כך היה חסר להם. באיירן מינכן ודורטמונד הראו לשאר אריות היבשת שאחרי 90 דקות לא רק מנצחים את היריב, אלא גם עושים זאת בסטייל.
להתראות סר אלכס, שלום סניור לואיס
אין ספק כי העונה הנוכחית בפרמייר ליג היא אחת הטובות והמסקרנות שהיו מאז ומעולם. עם כל הכבוד למרוץ המטורף לצלחת האליפות, את 2013 נזכור לעולם כשנה האחרונה של אחד מאגדות הכדורגל הגדולות מאז ומעולם - סר אלכס פרגוסון. המנג'ר הסקוטי שראה הכול בכדורגל הכריז על פרישה והותיר רשימת תארים שכוללת 38 תארים שמתוכם 13 אליפויות ושתי זכיות בליגת האלופות.
 |
| אלכס פרגוסון. 2013 הייתה שנתו האחרונה על הקווים (רויטרס) |
|
| |
האיש והמסטיק שהגיע ב-1986 לאולד טראפורד בנה את השדים האדומים בצלמו ובדמותו ולאורך כל הדרך הראה לכוכבים הגדולים ביותר שאין אף אחד יותר גדול מהמועדון. בסופו של דבר הסקוטי האגדי סיים את דרכו המפוארת בצורה היחידה אותה הכיר - כאלוף.
דמות נוספת שבהחלט הפכה לנו את השנה האחרונה להרבה יותר מרגשת היא זו של לואיס סוארס. אפשר להגיד הכל על הקוסם מאורוגוואי -פרובוקאטור, אלים, ברברי, מתחזה לא קטן, אך יחד עם כל "התארים" הלא מחמיאים במיוחד מדובר באחד השחקנים הגדולים של דורנו. שנת 2013 הפכה את "אל פיסטולרו" לד"ר ג'קיל ומיסטר הייד הרשמי של הכדורגל העולמי.
 |
| סוארס שואג (רויטרס) |
|
| |
רבים יציינו את שנה זאת בגלל הנשיכה הברברית של לואיס לכתפו של ברניסלב איבנוביץ', אך אף אחד לא ישכח את הקאמבק המדהים אחרי השעיה של עשרה משחקים. מה שבטוח כולם יזכרו את 2013 כשנה של גיבורנו.
הכוכבים עזבו, הילדים כיכבו
בפתיחה הכתרנו את הקבוצות הגרמניות כמנצחות הגדולות של 2013. שנה זאת תיזכר גם בתור כישלונן של הספרדיות. נכון, מלחמת הטיטאנים בין מסי לרונאלדו שברה שיאים חדשים גם הפעם ולא רק על כר הדשא. CR7 חנך מוזיאון מפואר בעיר הולדתו, מסי יזכור את שנה זאת בעיקר בגלל פרשת המס, אך בסופו של דבר שני הכוכבים הגדולים ביותר של הכדורגל העולמי לא הצליחו לסחוף את קבוצתן לזכייה בליגת האלופות - המטרה הרשמית של הבלאנקוס והבלאוגרנה.
 |
| רונאלדו ועיתונאים בכניסה למוזיאון |
|
| |
אין ספק כי שנה זו תיזכר בספרד בגלל הבריחה ההמונית של הכוכבים הגדולים -טיאגו אלקנטרה, חסוס נאבאס, אלברו נגרדו רוברטו סולדאדו ופרננדו יורנטה הם רק חלק קטן מאותם כוכבים מקומיים שעזבו לאיטליה, גרמניה ואנגליה וקבעו משמעות חדשה לביטוי "גירוש ספרד". כמובן שבארסה וריאל הראו שגם בקטגוריה זאת הם נבדלים משאר הלה ליגה כשהחתימו את ניימאר וגארת' בייל בסכומים אסטרונומים.
למרות הפסקאות השליליות שהצגנו בפניכם עד כה, ספרד יכולה להתנחם בכך ששנת 2013 הולידה מתחרה נוספת לנציגות הקלאסיקו באחת הליגות הכי פחות מותחות באירופה. חניכיו של דייגו סימאונה הראו לכולם שאפשר להתחרות בכסף הגדול בעזרת נחישות ולחימה שכה אפיינו את הלוחם הארגנטינאי בתור שחקן. הקולצ'ונרוס שבסיום העונה שעברה שברו את ההגמוניה הלבנה במדריד והותירו את ריאל בלי תואר, ממשיכים ביכולת הנפלאה גם בעונה הנוכחית וכשצ'ולו על הקווים, רק השמיים הם הגבול מבחינת הסיירת המובחרת.
 |
| שחקני ננבחרת ספרד הצעירה בגמר היורו (יוסי ציפקיס) |
|
| |
נקודת אור נוספת מבחינת הספרדים היא כמובן ה"לה רוחיטה" שלמדה מהנבחרת הבוגרת והניפה את גביע אירופה הנחשק אחרי 1:4 על איטליה הצעירה בטורניר שנערך כמובן במדינתו הצנועה. נכון שבישראל האירוע שייזכר לעד מטורניר זה הוא החגיגה יוצאת הדופן של גיא לוזון לאחר הניצחון על אנגליה, אך ברחבי העולם לא מעט אוהדי כדורגל עצרו את נשימתם לנוכח היכולת האדירה של איסקו, טיאגו אלקנטרה, אלברו מוראטה ושאר החברים באדום שהראו לכולנו שהשליטה הספרדית בזירה הבינלאומית לא הולכת להסתיים בקרוב.
ארץ המגף עדיין שקועה בבוץ
אם הנבחרת הצעירה של ספרד הראתה "שהכול בחיים זה עניין של המשכיות" אז באיטליה ניתן לפרש את משפט זה דווקא לשלילה. כמו בשנה שעברה, ארץ המגף הראתה שהיא עדיין שקועה עמוק בבוץ. יובנטוס לא התקשתה במיוחד בזירה המקומית וקטפה את הסקודטו השני ברציפות בעידן אנטוניו קונטה, אך למרות הטיולים הקלילים של הגברת הזקנה באיטליה, היא ושאר הנציגות מהסרייה A מתקשות לבצע את קפיצת המדרגה במפעלים האירופאים.
 |
| קרלוס טבס. נתן תחושה של רנסנס באיטליה (רויטרס) |
|
| |
אומנם כוכבים נוצצים כמו קרליטוס טבס, פיפיטה היגוואין ומריו גומז נתנו לנו תחושה של רנסאנס בתחילת העונה הנוכחית, אך הדחתן של הביאנקונרי ושל החמורים הקטנים מליגת האלופות וכמובן פרשות השחיתות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם, גורמות לנו להבין שלאיטלקים החביבים יש עוד כברת דרך ארוכה עד שיוכלו להחזיר עטרה ליושנה.
ובחצי השני של הכדור: רונאלדיניו זכה בתארים
אם עד כה נגענו בסיכום השנה בגרמניה, אנגליה איטליה וספרד הגיע הזמן לסיים עם סיכום מחציו השני של הגלובוס. אין צל של ספק כי 2013 הייתה בסימן הסמבה. הכדורגל הברזילאי הציג בפנינו את שני צידי המטבע במקום שבו בשנה הבאה ייערך טורניר הספורט הגדול בעולם.
 |
| רונאלדיניו. קטף את הליברטדורס עם אתלטיקו מיניירו (רויטרס) |
|
| |
מצד אחד הקבוצות הברזילאיות עשו חיל. סאו פאולו של רוג'ריו סאני זכתה בסודה אמריקנה, אתלטיקו מיניירו של רונאלדיניו קטפה את גביע הליברטדורס ונדמה כי התקציבים הענקיים והכוכבים הגדולים פשוט גדולים על המתחרות ביבשת הדרומית. מצד שני בשנה זאת נרשמו אינספור מקרי אלימות מחרידים.
שחקנים שנחטפים כל שני וחמישי, שופט שרוצח שחקן וראשו נערף על ידי הקהל הזועם, מהומות בלתי פוסקות ביציעים ואם כבר רואים את כוחות המשטרה, אז מראות אלו יהיו מלווים באלימות וברוטאליות בלתי מוסברת. כך שאם נוכל לבקש דבר אחד לסיכום העונה הבאה בכדורגל העולמי, נבקש שבמונדיאל שייערך בעוד מספר חודשים נראה רק את צידה היפה של מולדת הסמבה, הצד של הכדורגל.