בכל שנה הכדורגל מספק לנו סיפורים מיוחדים ויוצאי דופן. קבלו ארבע דוגמאות נהדרות שהתרחשו ב-2024 ברחבי העולם.
הגנים של האב המנוח
הסיפור המדהים והמרגש הזה התרחש ב-4 בדצמבר כאשר לוגרונייס הקטנה, שמשחקת בימים אלה בליגה הרביעית, אירחה את ג'ירונה במסגרת גביע המלך. בעמדת המגן השמאלי של האנדרדוג פתח פול ארנאו, ואם השם מצלצל לכם מוכר, אז זה אכן המצב – מדובר בבנו של פרנססק ארנאו. שוער ברצלונה ומלאגה לשעבר, שהתאבד במאי 2020 כאשר פול היה בן 16. כעת, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-20, הוא הגיע לראשונה לבמה הגדולה, וזה היה מפתיע מבחינתו, כי פול ארנאו לא נחשב לבעל פוטנציאל אפילו במונחים של לוגרונייס, ושיחק בעיקר בקבוצת המילואים שלה בליגה החמישית.
בנובמבר הוא הוזעק לסגל הראשון בגלל מכת פציעות לקראת מפגש מול אייבר בגביע, נכנס כמחליף וכבש את שער הניצחון ב-118. כסוג של פרס, שלח אותו המאמן למערכה נגד ג'ירונה, ואיש לא העלה בדעתו איזה תסריט מטורף יצמח מכך. לוגרונייס שמרה היטב בהגנה, גררה את המשחק המאופס להארכה, אבל בדקה ה-105 נפגע השוער שלה בראשו כאשר כל החילופים כבר בוצעו. הקבוצה לא קיבלה אישור להכניס שוער מחליף, ועל כן שחקן שדה היה צריך להיכנס אל בין הקורות. הבחירה נפלה על ארנאו, בעיקר בגלל הייחוס המשפחתי.
זו הייתה הברקה יוצאת דופן, כי עד לשריקת הסיום עצר המגן שלוש בעיטות מסוכנות. הקרב הלך לפנדלים, וארנאו עצר בו בזינוק נפלא את הבעיטה של אבל רואיס – חלוץ עם הופעות בנבחרת ספרד. כדור של כריסטיאן סטואני הלך למשקוף (וממנו מעבר לקו, אבל השופטים לא הבחינו בכך), ולוגרונייס חגגה עליה סנסציונית עם גיבור לא צפוי באופן קיצוני. "חשבתי על אבא לפני שנכנסתי לשער. אני יודע שזה בזכותו, והוא המלאך ששומר עלי ועוזר לי", אמר פול אחרי שכולם הניפו אותו באוויר. ואולי זה המסר מלמעלה – יש לו גנים מעולים, והוא כנראה צריך להיות שוער. הרי כמגן הוא התקדם בינתיים רק לקבוצת המילואים של לוגרונייס.
חבר מוריד חבר
והנה לכם עוד תסריט הזוי שהיה מתאים להוליווד. מעשה בשני פולנים שמעולם לא היו כדורגלנים, אבל האהבה שלהם למשחק דחפה אותם להתמקד באימון. אדריאן שמנץ ודויד שולצ'ק הכירו במהלך הקורס, מצאו מיד שפה משותפת, והפכו לחברים קרובים מאוד. הם ביצעו ביחד אינספור ניתוחים, כתבו מאמרים, ואז יצאו לחפש תעסוקה. שמנץ עבד עם שחקנים בוגרים כבר בגיל 21, שולצ'ק קיבל את הג'וב הראשון שלו בהמלצתו הישירה. לאחר מכן, הלך שמנץ להיות עוזרו של אירנאוש מארמוט בשלל קבוצות, ושולצ'ק התקדם מהר ממנו. ב-2021, בהיותו בן 31, הוא מונה למאמן וארטה פוזנאן בליגה הבכירה והצליח מאוד. זה גרם למועדונים נוספים לשקול מאמנים צעירים וחסרי ניסיון, ובאפריל 2023 מונה שמנץ בן ה-31 למאמן יאגלוניה ביאליסטוק שהייתה שקועה בתחתית.
זמן קצר קודם לכן, הוא דחה הצעה להיות עוזרו של שולצ'ק, והבחירה הזו הייתה אדירה. נסיקתו בביאליסטוק הייתה מדהימה בכל קנה מידה, והקבוצה דהרה לצמרת הגבוהה עם כדורגל התקפי סוחף וביטחון עצמי חריג. יאגלוניה מעולם לא זכתה בכלום והיו פרשנים שניבאו לה ירידה, אך היא הפכה ללהיט הגדול של פולין, ולקראת המחזור האחרון דורגה במקום הראשון. לפיכך, היא הייתה זקוקה לניצחון כדי לזכות באליפות היסטורית ראשונה בתולדותיה. ומי באה להתארח אצלה במשחק הגורלי? נכון, וארטה פוזנאן של שולצ'ק.
וזה ממש לא הכל, כי עבור וארטה הייתה זו עונה גרועה באופן מפתיעה. על הנייר היא הייתה צפויה לסיים מעל יאגלוניה, אך בפועל המציאות הייתה שונה ב-180 מעלות, ולקראת מחזור הנעילה היא הייתה בסכנת ירידה. שולצ'ק היה חייב לקחת נקודות מחברו כדי לשרוד – ולמנוע ממנו אליפות. שמנץ היה צריך לקחת נקודות מחברו כדי לקחת אליפות – ולהוריד אותו לליגה השנייה.
"אני אוהב את דויד, אבל התואר חשוב יותר", אמר שמנץ. "אני אוהב את אדריאן, אבל המשימה שלנו חשובה יותר", אמר שולצ'ק. וזה לא היה כוחות. יאגלוניה כבשה בפתיחה, הביסה את וארטה 0:3 וחגגה הישג חסר תקדים. וארטה ירדה, ושולצ'ק עזב אותה. בינתיים, שמנץ נהנה גם בקונפרנס ליג, ואל תופתעו לראות אותו בליגות בכירות יותר. מדובר במאמן אמיץ ומוכשר מאוד, שניחן ביחסי אנוש נהדרים.
חויבו לשחק פעמיים באותו יום – וחגגו פעמיים
ב-8 בספטמבר קיימה הואצ'יפאטו הצ'יליאנית שני משחקים באותו יום, בהפרש של דקות ספורות. בשעה 12:00 היא אירחה את או'היגינס במסגרת הליגה, זמן קצר מאוד אחרי שריקת הסיום כבר יצא לדרך באותו האצטדיון גם המפגש מול אימפריאל אונידו במסגרת הגביע. האוהדים קיבלו, אם כך, הצגה כפולה – והיו מאושרים פעמיים בתום היום המרתק. איך זה אפשרי? ובכן, הסיפור התחיל בסופת שלגים שהתחוללה בדרומה של צ'ילה ביוני – כידוע, הדרום הוא האזור הקר שם, ויוני הוא שיא החורף. המשחק בשמינית גמר הגביע, בו הייתה אמורה הואצ'יפאטו להתארח את פרזידנטה איבנייס בקצה הדרומי של המדינה נדחה במפתיע בגלל שלג, ואז נדחה שוב בחלוף שבועיים בגלל מגרש קפוא.
ההתאחדות פסקה על הפסד טכני למארחת הצנועה, אך היא ערערה, ההליך המשפטי נמשך עד אוגוסט, והוחלט לבסוף להחזיר את פרזינדנטה איבנייס למפעל. הואצ'יפאטו הביסה אותה 0:12 בתחילת ספטמבר, אבל אז נוצרה הבעיה – מתי משבצים את משחקי רבע הגמר מול אימפריאל אונידו? הרי כל יתר הקבוצות כבר שיחקו ביוני, ולוח הזמנים צפוף. אז המשחק הראשון נקבע ל-4 בספטמבר (הואצ'יפאטו ניצחה 1:2 בחוץ), והגומלין ל-8 בספטמבר למרות שכבר היה אז להואצ'יפאטו משחק ליגה. בהתאחדות הסבירו משום מה שזה הפתרון היחיד, ובמועדון בחרו לא להתבכיין אלא להתכונן עם סגל מורחב.
שחקנים שוליים יותר פתחו במשחק הליגה החשוב מול או'היגינס, בו כבשה הואצ'יפאטו בדקה הראשונה, שמרה על רשת נקייה, ניצחה 0:1 ועלתה מעל הקו האדום. באופן מופלא, נכנסו לאנדרו דיאס, סבסטיאן סאס ומקסימיליאנו גוטיירס כמחליפים במהלך המחצית השנייה, ואז נשארו על הדשא ופתחו במשחק השני של היום. גם הפעם העדיפה הואצ'יפאטו להתמקד בהגנה, סיימה ב-0:0 ועלתה לחצי הגמר בסיכום שני המפגשים. אגב, היא הודחה בחצי הגמר, אבל משימת ההישארות בליגה הושלמה בהצלחה בסופו של דבר.
חוליגנים ועננים מאחדים כוחות
משחקי הדרבי באי קורסיקה בין באסטיה לאז'קסיו נוטים להיות חמים במיוחד, כי היריבות בין מחנות האוהדים יצרית וקשה. לכן הוחלט בשלב מסוים בהמלצת המשטרה לאסור על אוהדי קבוצות החוץ להיכנס לאצטדיונים. העניין הוא כי החוק המדובר דווקא מזיק מאוד ומעצים את הבעיות. מדוע? כי במצב רגיל, מוקצה לאוהדי החוץ יציע משלהם. כאשר כניסתם לא מתאפשרת לכאורה, אין צורך ביציע חוץ, אבל האולטראס מוצאים דרך להסתנן בכל מקרה – והם עושים זאת הישר ליציעים של האוהדים הביתיים.
זה מה שקרה ב-26 באוקטובר במשחק שהתקיים באצטדיונה של אז'קסיו. לא ברור מי תקף ראשון – אולי האוהדים הביתיים שלא אהבו את הפולשים, ואולי החוליגנים מבאסטיה שהפרו את התקנות. ידוע רק שהעסק הידרדר במהרה לקטטה המונית. בדקה ה-42 הבלאגן יצא לגמרי משליטה, והשופט נאלץ להפסיק את ההתמודדות, עד שהשוטרים יפרידו בין הפורעים ויוציאו את אוהדי באסטיה החוצה. השחקנים ירדו מהמגרש והמתינו בחדרי ההלבשה במשך זמן רב. ואז, בדיוק כאשר אפשר היה כביכול לחדש את המשחק, התברר שיש צרה חדשה. השמיים היו בהירים קודם לכן, אך לפתע ירד מבול של ממש, והמגרש הפך לבריכה.
היו כבר משחקים שפוצצו בגלל התנהגות אוהדים. היו גם משחקים שהופסקו בגלל מזג אויר חריג. שילוב בין השניים? זה כבר באמת משהו מיוחד ותקדימי. המשחק הושלם ב-3 בדצמבר, והוא החל מהדקה ה-42 כשהכדור אצל באסטיה. רק השחקנים שהיו רשומים בסגלים להתמודדות המקורית היו רשאים לשחק, אך המאמנים הורשו לערוך שינויים בהרכבים מבלי שזה נחשב לחילוף. האירוע זכה לתשומת לב תקשורתית בעיקר בגלל הנסיבות הביזאריות, ורבים בצרפת צפו בשידור. אלא שכדורגל איכותי לא היה שם, וזה נגמר ב-0:0. באופן מפתיע, היה רק כרטיס אדום אחד.