ניימאר זה לא ג'יזל

הברזילאי הצעיר, ניימאר, לא אשם. הבטיחו לו במה ייצוגית להראות לראווה את כישרונותיו הבולטים בפני המועדונים האירופים העשירים, שיתחרו ביניהם בסכומי ענק כמו מדובר במכירה פומבית. כאילו ניימאר רק צריך לנענע את האגן מול היריבים הנחותים, ממש כמו דוגמנית, כאשר הטבע והפלאשים בהמשך כבר יעשו את העבודה.

אך בניגוד לעשרות הסופר-מודלס מארץ הסמבה, ניימאר וחבריו לא סיפקו את הסחורה. מאנו מנזס בנה נבחרת לראווה, קבוצה זמנית, שאמורה להבשיל לקראת המונדיאל ב-2014. ניצוצות של כדורגל ברזילאי משובח? להשפיל יריבות בדורסנות? לא אצל מאנו. וניימאר? במקום ממשיך דרכם של רומאריו וריבאלדו, קיבלנו משהו בין דודו ביטון לאלירן עטר.

ניימאר. בניגוד לסופר מודלס, הברזילאים לא מספקים את הסחורה (רויטרס)

אולי בהמשך הצעירים יתחברו ויזכירו את הסלסאו שכל חובבי הכדורגל אוהבים לראות. אולי לא. בכל מקרה, השבוע הוכח כי בקופה אמריקה יש נבחרות מצוינות חוץ משתי היריבות הענקיות. קולומביה שיחקה נכון מול ארגנטינה והיתה קרובה יותר לנצח, מפראגוואי נשדדו שלוש נקודות על ידי ברזיל בדקות הסיום.

פראגוואי הציגה משחק אלגנטי, התקפי ומתוכנן, ובניגוד לארגנטינה למשל, הציגה מרכז שדה אפקטיבי שידע לנתב בין ההגנה וההתקפה. מרסלו אסטיגריביה, הקיצוני בן ה-23, שמשחק היום בליגה המכסיקנית וסחרר את דני אלבס בקלות מרשימה, יזכה בקרוב מאוד להתעניינות מצד מועדון אירופי גדול ונצטרך להתאמן בהגיית שמו. גם רוקה סנטה קרוס הוכיח שכוחו עדיין במותניו.

כמו קולומביה, גם פראגוואי לא נכנעה לקבוצה עדיפה על הנייר. בניגוד לדעת פרשנים רבים, עם שמות לא מנצחים כדורגל, גם אם אתה ארגנטינה או ברזיל. חשבו ששתי הגדולות רק צריכות להופיע והדרך תיסלל לפניהן, אך באמריקה הלטינית יורשיהם של צ'ילאברט ו-ואלדרמה יודעים לשחק, כמו גם אלה מצ'ילה וכמובן אורוגוואי.

צ´ילאברט. היורשים בהחלט יודעים לשחק (רויטרס)

הדרך עד המונדיאל בברזיל ארוכה ומנזס ירגיש בקרוב שגם אם התהליך שהוא בונה נכון, מתוך כוונה להרכיב שלד של מספר שחקנים שימשוך נוספים בשנתיים הקרובות, אוהדי הסלסאו בכל העולם רוצים לראות תוצאות. הלחץ מצידם יופעל על המאמן בן ה-49, שכלל לא ברור אם יישאר בתפקיד עד המשימה הלאומית בעוד שלוש שנים.

אצל ארגנטינה המצב יותר גרוע. אין דרך, אין תהליך, הכל שליפות. במקום לבנות מרכז שדה יצירתי סביב פסטורה, מרכיבים קישור אחורי גרזני ומשאירים את כל מלאכת היצירתיות על מסי. בניגוד לטניס, בכדורגל שחקן אחד לא יכול לנצח. סביר להניח ששתי היריבות יתעשתו ויגיעו לגמר לבסוף, אבל בינתיים אפשר ליהנות מכדורגל קצבי ומצוין באליפות הזאת, עם מתח ותוצאות מפתיעות.

הכתוב הינו טור דעה