לשחקני נבחרת גרמניה היה קשה מאוד לעכל את ההדחה ברבע גמר היורו, אבל ההופעה הכללית בטורניר הביתי החדירה אמונה והחזירה את הגאווה למדינה. “פתאום שוב מגניב ללכת ברחובות עם חולצת הנבחרת”, תיארו ב’בילד’ את התחושות. אחרי שש שנים רעות מאוד המנשאפט עשו את הצעד הראשון חזרה לטופ ויוליאן נגלסמן כבר מסמן את מונדיאל 2026 כמטרה.
אחרי ההדחה הכואבת מול ספרד, עם שער בדקה ה-119, ישבו טוני קרוס ותומאס מולר שרשמו את הופעת הפרידה מהמדים הלאומיים יחד עם יוזואה קימיך, אנטוניו רודיגר ועוזר המאמן סנדרו וגנר וניתחו את המשחק עד 07:30 בבוקר. לצד האכזבה הגדולה הרוח הייתה חיובית כפי שאמר נשיא ההתאחדות ברנד נוינדורף: “הפסדנו, אבל לא נכשלנו. נמשיך בדרך הזו”.
בחדר ההלבשה אחרי ההפסד קימיך כינס את השחקנים ומלבד השבחים שפרגן לקרוס, אמר לחבריו: “מעולם לא חוויתי את מה שהיה לנו כאן לפני כן, זו הייתה תחושה של ‘כולם בשביל כולם’, ככה זה צריך להיות בנבחרת. מעולם לא הייתי בקבוצה שבה אין אגואיסט אחד, שיש בה אחדות כל כך חזקה”. הדברים שלו זכו למחיאות כפיים חזקות וסיפרו בעצם את המהפכה בגרמניה.
הנבחרת הלוזרית מהשנים האחרונות בשיאו של תהליך ההבראה תחת נגלסמן. המאמן לא מתכוון לשנות את הדרך וימשיך באותה צורה בדיוק, כשסגנון המשחק יישמר גם אחרי הפרישה של קרוס. בלי ניסויים טקטיים או מערכים של שלושה בלמים, במשחקי ליגת האומות בספטמבר, אוקטובר ונובמבר גרמניה תמשיך את הדרך שנבנתה וישנה משמעות ישירה בנוגע למספר שחקנים.
את התפקיד הקשה ביותר, להיות היורש של קרוס, יקבל אלכסנדר פבלוביץ’ בזמן שאנג’לו שטילר ופסקל גרוס יהיו שם כגיבוי. המשמעות היא שלאון גורצקה שוב לא אמור להיות מזומן ולמרכז שדה שלו יחד עם קימיך כבר אין מקום יותר מבחינת נגלסמן. קימיך אגב אמור להמשיך כמגן ימני, בזמן שהוא עדיין שואף לשחק בקישור וזו אחת הסיבות למשבר שלו עם באיירן מינכן.
בשער לא יהיה שינוי. מנואל נוייר בן ה-38 ימשיך ושואף לשחק גם בגביע העולם, מה שישאיר את מארק אנדרה טר שטגן מתוסכל. מולר כנראה סיים את דרכו לפי כל הדיווחים, הקפטן אילקאי גונדואן עדיין מתלבט והצוות מעוניין מאוד שיישאר וימשיך להיות הדמות שמחברת בין הקישור להתקפה. קאי האברץ יפתח למרות ההחמצות, כשמבחינת נגלסמן הוא מילא את התפקיד היטב.
גרמניה תפגוש את הונגריה ב-7 בספטמבר בדיסלדורף ושלושה ימים לאחר מכן תתארח באמסטרדם אצל הולנד. נגלסמן לא רוצה לחדש את הסגל, אבל שמות כמו רוקו רייץ ובריאן גרודה, שהיו שם במחנה האימונים לפני היורו, יכולים לקוות להזדמנות. “עד כמה שההדחה הייתה מרה עבור גרמניה, היא מייצגת התחלה חדשה שיש לה מטרה ברורה: זכייה ב-2026”, סיכמו ב’בילד’.