פירלו ממשיך לסתום פיות

לא כל כך אופנתי להיות אוהד של נבחרות איטליה ואנגליה בימים אלו, ולמען האמת עובדה זאת לא התשתנתה ב-20 השנה האחרונות. עוד בימי ילדותי הייתי נחשב כ"עוף מוזר" בגלל אהבתי הבלתי מוסברת לסקוואדרה אזורי, הרי למה לאהוד נבחרת בה משחק רוברטו באג'יו ועוד 10 נגרים כשאפשר לאהוד את ברזיל הנוצצת של רומאריו ובבטו, את ארגנטינה של באטיסטוטה, קניג'ה ורדונדו ואפילו את הולנד של ברגקאמפ, קלייברט ודווידס. אני בטוח שאותה הרגשה שאני הרגשתי בילדותי בתור אוהד איטליה, הרגישו גם אלו שבחרו לאהוד את נבחרת שלושת האריות.

אומנם לא מעט שנים חלפו, אך די סביר להניח שגם ביורו הנוכחי האהדה בציבור הישראלי מתחלקת בין הנבחרות הנוצצות של פורטוגל, גרמניה וכמובן ספרד. למה בכלל לבחור בשתי נבחרות די אפורות שהניפו רק גביע אחד בלבד ב-30 השנה האחרונות (איטליה ב-2006) כשאפשר ליהנות מהטיקי-טקה הספרדי, היכולת הנפלאה של כריסטיאנו רונאלדו וכמובן המשחק השוטף וההתקפי של נבחרתו של יוגי לב.

סביר שגם אחרי רבע הגמר העגמומי בין האזורה לנבחרת שלושת האריות מחנות האוהדים של האיטלקים והאנגלים לא יקבלו לחיקם חברים חדשים. אך בכל זאת אי אפשר שלא להעריץ את הלחימה וההקרבה שהציגו היריבות הוותיקות שלפרקים רבים נראו כמו זוג מתאגרפים שפשוט מסרבים להיכנע. לצערנו חוץ מאותה לחימה והקרבה לא ראינו כלום במשחק השומם כשהאשמים העיקרים בכך הם חניכיו של רוי הודג'סון.

למרות המשחק הפחדני של האנגלים מסתבר שבכדורגל הטובים לעיתים רחוקות כן מנצחים ואי אפשר שלא לשמוח עבור השחקן האגדי אנדראה פירלו. הקוסם מברשיה שבתחילת העונה שעברה נזרק בבושת פנים ממילאן, השתיק את כל המבקרים במולדתו כשלקח השנה עם יובנטוס אליפות קסומה והוא ממשיך לסתום פיות גם ביורו הנוכחי כאשר הוא סוחף משחק אחר פעם את שאר חבריו במנהיגות ויכולת אימתנית שאי אפשר שלא להעריץ.

פירלו מזנק על החברים. אל תהמרו נגד הכחולים כשהוא משחק (יוסי ציפקיס)

לעומת המעפיל הטרי לחצי הגמר, מי שהיה אמור להיות הברומטר האנגלי, סטיבן ג'רארד, פשוט לא הגיע לאצטדיון בקייב ובלעדיו לא היה לאנגלים מה למכור. נכון שבסיבוב הבא חניכיו של צ'זארה פראנדלי הולכים להיות אנדרדוג מובהק מול גרמניה אך אם תפשפשו מעט בדפי ההיסטוריה תראו שהפעם האחרונה שהשתיים נפגשו בטורניר רשמי הייתה אי שם ב-2006, באותו מונדיאל מפורסם שנערך על אדמת גרמניה.

גם לאותו מפגש חניכיו של יורגן קלינסמן הגיעו כפייבוריטים ברורים ואכלו את הכובע אחרי שני שערים של פאביו גרוסו ודל פיירו בהארכה. למרות שעברו 6 שנים, כמו היום, גם אז, איש המשחק היה מי אם לא אנדראה הגדול. האם הגרמנים ישיגו הפעם נקמה או ששוב האיטלקים ייצאו כשידם על העליונה? כשפירלו על המגרש לא הייתי שם את כספי נגד הכחולים.

הכתוב הינו טור דעה