דו קרב המפתיעות בחצי הגמר הראשון סיפק לנו מפגש בין שתי נבחרות שרצו למשוך עוד קצת את החלום. בחצי הראשון קיבלנו שתי נבחרות שפחדו יותר לספוג, מאשר רצו לכבוש. המחצית הראשונה הייתה הכי חלשה בטורניר.
במחצית השנייה כריסטיאנו רונאלדו, שזוכה לביקורות בדרך כלל כשהנבחת נכשלת, הוכיח שוב שהוא שחקן גדול, שנמצא בשביל הקבוצה בדיוק מתי שצריך אותו. כמו מול הונגריה בסיום שלב הבתים (צמד ובישול). העלייה שלו בגול הראשון הביאה לידי ביטוי את 'הגאונות' שלו, להיות שם ברגע הנכון ולהתעלות על עצמו.
 |
| כריסטיאנו רונאלדו חוגג. הוכיח שוב שהוא שחקן גדול (רויטרס) |
|
| |
בנוגע לנבחרת המנצחת בכללותה, באופן מפתיע ראינו פורטוגל שונה ביחס למה שניתן לצפות - שני שחקנים חופשיים (רונאלדו ונאני), ושאר השחקנים מחויבים טקטיית בצורה מטורפת, כדי להגיע, להרוויח את הכדור ולמסור אותם לשני השחקנים שנמצאים בהתקפה. זאת בניגוד לנבחרות הצעירות במדינה שם משחקים כדורגל יותר 'חופשי'.
יש עוד איש שראוי ללא מעט מחמאות. ודאי כולם יהללו את רונאלדו ונאני בעיתונים ברחבי אירופה, אבל אסור לשכוח את פרננדו סנטוס. הוא לקח את הנבחרת ברגע של משבר, והצליח להפנים שכדי להשיג משהו הוא יצטרך לתת את החופש רק לרונאלדו ולנאני, וששאר השחקנים יהיו בעיקר מחוייבים טקטית. יש לו מניות גדולות בעלייה לגמר.
 |
| פרננדו סנטוס. מניות רבות למאמן בהצלחה (רויטרס) |
|
| |
לגבי משחק הגמר, בין אם זו תהיה צרפת ובין אם זו תהיה גרמניה, פורטוגל תגיע כאנדרוג, למרות העובדה שרונאלדו משחק אצלה. אולי דווקא הפעם, כשתגיע מעמדת נחיתות, לא כמו בגמר הקודם והיחיד שלה עד כה ב-2004, מול יוון, היא תזכה. זה שלא מצפים מהנבחרת לזכות יגרום לשחקנים לדריכות טקטית.
לסיום, אי אפשר בלי מילה על נבחרת וויילס, שאמנם ירדה מנוצחת, אבל תגיע כגיבורה למולדת, כנבחרת הבריטית הגדולה בטורניר. במפגש היום, היא לא הופיעה למשחק הגדול בתולדותיה, אולי גם בגלל ההתרגשות, והלחץ, אבל בעיקר בגלל ההיעדרות של ארון ראמזי, החוליה המחברת. חבל שהוא נעדר מהמעמד הזה, ובעצם גם גרם לנבחרת להיעדר. לגבי גארת' בייל, הוא יסתפק בזה שהוא ישתף פעולה בעוד מספר ימים עם אחד השחקנים הטובים בעולם בריאל מדריד.
 |
| רונאלדו ובייל. האחרון לפחות יזכה לשתף פעולה עם CR7 בריאל (רויטרס) |
|
| |