חיכינו וחיכינו ואחרי זה עוד קצת חיכינו, אבל סוף סוף הוא כאן, סוף סוף טורניר היורו יצא לדרך ואיזה משחק נהדר קיבלנו בתור הטעימה הראשונה. כולם, כולל אותי, חשבו שיוון מול פולין יהיה המשחק הכי מרדים ביורו, הכי משעמם והכי לא ראוי להיות המשחק שיפתח את הטורניר לו מחכים בכל אירופה.

אבל ליוונים ובעיקר לפולנים היו תוכניות אחרות. הם הגיעו כדי לנצח וסיפקו שואו אדיר לאלפי ברי המזל שישבו באיצטדיון החדש והנהדר בוורשה. שני אדומים (תודה לשופט על הראשון), החמצת פנדל והרבה מתח השאירו אותי עם "טעם של עוד" לקראת המשכו של הטורניר.

טיטון עוצר את הפנדל, עוד אחד מהאירועים הגדולים של ערב הפתיחה (רויטרס)
טיטון עוצר את הפנדל, עוד אחד מהאירועים הגדולים של ערב הפתיחה (רויטרס)
 

לאחר המתאבן הנהדר, הגיעו הסילונים מרוסיה והמשיכו לרתק אותי למסך. איזה כיף היה לראות את המחצית הראשונה בה ארשבין וחבריו שורפו את הדשא והשאירו לצ'כים אבק. אין בכלל ספק שאת הבית שלהם יסיימו הרוסים במקום הראשון, הבעיה שלהם תהיה ברבע כשהמשכשול יהיה גרמניה או הולנד. אם גם את המכשול הזה יצלחו הרוסים, אני רואה אותם בגמר.

התובנה העיקרית שלי מיום מהמשחקים הראשון של אליפות אירופה 2012 הוא שערבי השבועיים הקרובים הולכים להיות פשוט נהדרים וזה ממש לא חשוב איזה משחקים יהיו או מה יהיו התוצאות בסיומם.

ואן פרסי, אחרי פתיחה שכזו, ההולנדים חייבים לספק משחק ענק (רויטרס)
ואן פרסי, אחרי פתיחה שכזו, ההולנדים חייבים לספק משחק ענק (רויטרס)
 

מה שחשוב הוא ששוב יש כדורגל, שוב אפשר לסיים את היום מול הטלוויזיה עם בירה קרה ביד, כשעל המרקע מתרוצצים השחקנים הטובים ביותר, הנלחמים על אחד התארים החשובים של המשחק.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה