בכל סרט פעולה ממוצע הסצנה הזאת חוזרת על עצמה בכל פעם מחדש. הגיבור הטוב נדחק עם הגב על הקיר, חוטף מכל עבר וכשנראה שהנה זה נגמר ו”הרעים” מנצחים, עדיין יש בנו משהו שאומר לנו שזה מוקדם מדי. כאן בדיוק נכנס “הגיבור החדש”, הלא צפוי, שמגיע ממקום לא צפוי ובלי שהנבל המרושע שם לב, מגיח מאחור ומציל את הגיבור האמיתי, כנגד כל הסיכויים.
את הסיפור הזה ניתן להמשיל בצורה הטובה ביותר לסיפורה של נבחרת איטליה ופדריקו קייזה ביורו הזה. האיטלקים, שהרשימו את כולנו בשלב הבתים והפכו את עצמם לפייבוריטים לזכייה בעיני רבים, נקלעו למצבים לא פשוטים בכלל בשמינית הגמר נגד אוסטריה ובחצי נגד ספרד. בשתי הפעמים הללו האזורי, שהפכו בחודש האחרון ל”טובים” בסיפור, היו זקוקים לגיבור שיבוא מאחור ויציל אותם. בשתי הפעמים האלה, הגיבור הזה היה קייזה.
פדריקו קייזה (רויטרס)וקייזה עונה על ההגדרה הזאת בצורה מושלמת. מי שפחות עוקב אחרי הסרייה א’ באדיקות קרוב לוודאי שנחשף לטאלנט הלוהט של הכדורגל האיטלקי רק בחודש האחרון, אך מי שכן כבר זיהה את אותן תכונות שהופכות את בנו של כדורגלן העבר האגדי אנריקו לאותו גיבור לא צפוי. הוא עשה את זה הרבה מעבר למצופה בעונת הבכורה שלו ביובנטוס - אם זה עם צמד בלתי נשכח מול מילאן שהייתה הקבוצה הלוהטת ביותר בסרייה א’ באותה תקופה, שלושה שערים נגד פורטו בשמינית גמר האלופות שלצערו לא עזרו לאלופה, ושער ניצחון אדיר בגמר הגביע האיטלקי מול אטאלנטה, שסיפק סיום מתוק לעונה שהסתיימה בצורה רעה מאוד בליגה עם איבוד הסקודטו לראשונה מזה 9 שנים לאינטר השנואה.
פרדריקו קייזה עם הגביע (רויטרס)לא הרבה שחקנים ידעו להתמודד עם המשקולת שיש לקייזה על הגב. מדובר כמובן על העובדה שאביו, אנריקו, נחשב לאחד השחקנים הבולטים בכדורגל האיטלקי בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. בדומה לקספר שמייכל שייאלץ תמיד להתמודד עם ההשוואות לאביו פטר שנחשב לאחד מגדולי השוערים בהיסטוריה של הכדורגל, גם פדריקו נתקל בתחילת הקריירה בלא מעט קשיים.
כשגדל באקדמיה של פיורנטינה, לא רבים חזו שיגיע לאן שהגיע, לרוב נטו ליפול לנרטיב הציני לפיו לא יגיע לרמה של אביו. “הייתי צריך להילחם כדי לקבל דקות משחק מועטות פה ושם, כי מבחינה פיזית הייתי פחות מפותח מנערים אחרים” סיפר בעבר. כמה שנים לאחר מכן, עם אותו גול מול אוסטריה בשמינית, אנריקו ופדריקו הפכו לאב ובנו הראשונים שכובשים ביורו, אחרי שאביו עשה זאת ב-1996. אז, זה נגמר בהדחה מביכה בשלב הבתים.
אנריקו קייזה (רויטרס)שנה לאחר אותו טורניר, באוקטובר 1997, איטליה אירחה את אנגליה באולימפיקו ברומא במוקדמות מונדיאל 1998. המשחק הזה נגמר ב-0:0, אבל ממנו אנריקו יזכור בעיקר את אותה כניסה פראית של שחקן נבחרת שלושת האריות ומאמנה בהווה, גארת’ סאותגייט. באופן פרדוקסלי, בנו הבכור של אנריקו, פדריקו, בא לעולם בדיוק שבועיים אחרי אותו מקרה. 23 שנה אחרי, אותו בן בכור יכול לסגור עבורו יופי של מעגל.
עם כל הכבוד לאנריקו, הוא כבר מזמן לא הסיפור, אלא הבן שלו, שלאט לאט הופך לתקווה הכי גדולה של הכדורגל האיטלקי, שבמשך שנים ארוכות לא ייצר כוכב ברמה בינלאומית גבוהה. במידה מסוימת, אפשר לומר שקייזה מסמל במידה מסוימת את הרנסנס שחווה הכדורגל בארץ המגף בכלל והנבחרת בפרט. הוא צעיר, אבל גם לא ילד (23), ועושה רושם שעבר תהליך הבשלה מדויק להפליא.
אחרי שכבר הוכיח את עצמו בפיורנטינה, שם קיבל לראשונה את ההזדמנות מאקס מכבי ת”א ומאמן נבחרת פולין כיום, פאולו סוזה, עם 34 שערים ו-25 בישולים, העונה ביובנטוס, אליה עבר בהשאלה עם חובת רכישה ב-40 מיליון אירו בקיץ הקודם, כבר הגיעה קפיצת המדרגה המשמעותית. עם “דאבל-דאבל” של 14 שערים ו-10 בישולים ב-43 הופעות בכל המסגרות, קייזה הפך בעיני רוב לנקודת האור המרכזית בעונה הרעה ביותר של הגברת הזקנה בעשור האחרון וניפץ לא מעט סימני שאלה שעלו כשפורסם הסכום הגדול תמורתו נרכש. שווה כל אירו.
פדריקו קייזה (רויטרס)קייזה כאמור נהנה מגנים של שחקן עבר גדול, אך כאמור חווה לא מעט קשיים בדרך לפסגה. “כנער בן 14-15, חשבתי כבר להרים ידיים. למזלי הייתה לי את המשפחה שתמכה בי” סיפר. ואכן, הכוכב שאנחנו רואים ביורו הזה הוא בהחלט תוצר של עבודה קשה. “אני באותה גישה כמו כריסטיאנו רונאלדו. אין לו כישרון כמו למסי, אבל הוא זכה אותו מספר פעמים בכדור הזהב כמו מסי” אמר קייזה על חברו לקבוצה, כשהציטוט נאמר כמובן עוד לפני שהפרעוש זכה בתואר הפעם השישית וניצב בלעדית בפסגת הזוכים.
ואכן, העבודה הקשה של קייזה היא זו שהפכה אותו לסיוט של כל מגן. “מבחינה פיזית, הוא שונה מאוד מאביו” אמר עליו מאמן הנבחרת, רוברטו מנצ’יני, שמכיר מקרוב את אנריקו כשהשניים היו חלק מדור הזהב של סמפדוריה, אותה קבוצה שהפסידה לברצלונה בגמר האלופות ב-1992. “הוא רץ יותר מאבא שלו, הוא שחקן שמעורר פחד אצל היריבים שלו ומכריח את היריבות תמיד להצמיד לו שמירה כפולה”.
רוברטו מנצ'יני מודה לפדריקו קייזה (רויטרס)ומה בעצם הופך את קייזה לכמעט בלתי ניתן לעצירה ביורו הזה? זו כנראה העובדה שהתכונה הבולטת ביותר של הווינר היא שהוא בלתי צפוי. רגל ימין היא החזקה שלו, אך הוא מסוגל להיכנס מימין למרכז ולבעוט בשמאל (כפי שעשה העונה מול מילאן). הוא יכול לשחק על קו ימין ו”לקחת” מגנים על הקו בדרך לכדור רוחב, ובאותה מידה הוא גם יכול למצוא את עצמו בצד שמאל ולבצע את החיתוך למרכז בדרך לבעיטה, בדיוק כמו בגול האדיר נגד ספרד.
ובכלל, אותו שער בחצי הגמר מדגים את הערמומיות במשחק של קייזה, שאם לא אותו שער, בכלל היה מתוכנן להיות החילוף הראשון של מנצ’יני, כשדומניקו ברארדי כבר עמד על הקווים כדי להחליף אותו ובסוף נכנס ע”ח צ’ירו אימובילה. באותו גול, קייזה, שבכלל תופקד בצד ימין, זיהה את הסכנה. הכדור אמנם נמסר ע”י לורנצו אינסינייה לאימובילה, אך קייזה זיהה את המתרחש. הוא קרא את הסיטואציה, ידע שבסבירות גבוה בלם ספרדי יקדים את החלוץ האיטלקי והכדור עשוי ליפול לשטח מת, בדיוק מה שקרה, וקייזה שפתאום מצד את עצמו בכלל בצד שמאל של הרחבה, ניצל את אותו שטח בצורה מקסימלית עם ביצוע טכני מושלם. כל זה לא היה קורה בכלל אם קייזה לא היה שחקן שחי כל רגע ורגע במשחק.
פדריקו קייזה כובש מול ספרד (רויטרס)כבר שנים שביובנטוס צמאים לכוכב וסמל איטלקי אמיתי. ג’ורג’ו קייליני ולאונרדו בונוצ’י הם אכן סמלים, אך אין בהם מן ה”כוכבות” שמאפיינת אגדות דוגמת רוברטו באג’ו ואלסנדרו דל פיירו, גדול שחקני יובנטוס בכל הזמנים. “אני מברך את קייזה לא רק על השערים, אלא על כך שהתייצב מול המצלמות וסיפק הסברים אחרי המשחק” אמר הנסיך אחרי ההדחה מול פורטו באלופות, אחריה רבים באיטליה ביקרו בחריפות את מרבית שחקני הביאנקונרי, שהעדיפו “לברוח” לחדרי ההלבשה לעומת קייזה. “הוא ילד צעיר אבל מדבר כמו מבוגר, בנוסף לזה שהוא תמיד רעב להשתפר” הוסיף דל פיירו.
אלסנדרו דל פיירו (רויטרס)בתחילת היורו נשמעו באיטליה לא מעט ביקורות כלפי רוברטו מנצ’יני, שהעדיף לפתוח על הקו הימני בשלישיית ההתקפה עם דומניקו ברארדי. הן נבעו מכך שבארץ המגף רואים בקייזה משהו שונה. בזמן שאימובילה (31) ואינסינייה (30) כבר לא ילדים, קייזה הוא העתיד של הכדורגל האיטלקי ומי שאמור לקחת אותו לעתיד טוב יותר. כפי שזה נראה כרגע, הוא בדרך הבטוחה לשם, כשעוד צעד “קטן” בגמר הגדול מול אנגליה ייתן את החותמת שקייזה הבן גדול יותר מקייזה האב, שיהיה שמח לראות את הבן “דופק” את מי שנכנס באביו שבועיים לפני שנולד.
פרדריקו קייזה חוגג (רויטרס)