נתחיל מהשורה התחתונה: נבחרת ישראל עברה בשלום את תקופת המבחנים. לא ביכולת גדולה וללא הרבה ברק, אך כפי שנוהגים לומר הסטודנטים: "העיקר שעברנו את המבחן".

כפי שכבר כתבתי לפני צמד המשחקים בבלומפילד מול לטביה וגאורגיה, גם שש הנקודות שלקחנו מלטביה וגאורגיה לא יעזרו לנו כדי לעלות ליורו 2012. הנבחרת צריכה עוד לשחק בלטביה, לארח את יוון ולצאת למשחק חוץ קשה וכמעט בלתי אפשרי בקרואטיה. ארבע נקודות לטעמי יהיו המקסימום שישראל מסוגלת להוציא וזה, כידוע, לא מספיק.

עוד יהיה זמן לסכם את הקמפיין ולכן כעת אתרכז בשני הניצחונות של הנבחרת. צריך לומר מילה טובה ללואיס פרננדז על שהשיג שני ניצחונות, אך ההרגשה שלי היא שלא היתה לו השפעה מכרעת בהשגתם.

לא רואים טביעת אצבע של מאמן בדרך העמידה של השחקנים על כר הדשא ונראה שהכל מקרי. אפשר לזקוף לזכות פרננדז את החילוף של טל בן חיים, אך השער הגיע מיכולת אישית של בירם כיאל, מאור בוזגלו וליאור רפאלוב, שאיחדו כוחות וניפקו רגע קסם די נדיר במשחקי הנבחרת.

השלישייה שציינתי הם גם שלושת המצטיינים שלי בצמד המפגשים הללו. בירם כיאל עשה שיפור גדול בסלטיק והוכיח שהמחמאות שמורעפות עליו בסקוטלנד מדי שבוע, הן לא לחינם. כיאל התבגר, הפך לאחראי יותר והיה הסלע של הנבחרת במרכז השדה. כשפרננדז חיפש שחקנים איתם יוכל לצאת למלחמה הוא פנה בצדק לכיאל וקיבל לא מעט בחזרה.

פרננדז חוגג עם בן חיים. (יוסי ציפקיס)
פרננדז חוגג עם בן חיים. הבינגו היחיד של המאמן (יוסי ציפקיס)
 

גם מאור בוזגלו הוא שחקן מהסוג הזה. ילד שקט, שעובד קשה ותמיד ייתן את הכל. גם אם מדי פעם שמו נקשר בדברים שליליים, לרוב זה נובע ממוטיבציית יתר או משטויות שפולט אביו.

במכבי תל-אביב לא מעריכים מספיק את בוזגלו ולטעמי היו צריכים לסיים את פרשת ההתפרצות שלו כלפי מוטי איווניר בצורה מכובדת יותר, כראוי לשחקן במעמדו. הרי אין ספק שההשעיה שלו ממשחק אחד תפגע בעיקר בקבוצה ופחות בשחקן. בתום העונה הבאה יסיים בוזגלו חוזה בקרית שלום ולא תהיה קבוצה בארץ שלא תקפוץ על המציאה ולכן במכבי היו צריכים לשמור על החיוך הטאלנט שלהם ולא לדכא אותו.

ליאור רפאלוב. נכנס לנעליו של יוסי בניון (יוסי ציפקיס)
ליאור רפאלוב. נכנס לנעליו של יוסי בניון (יוסי ציפקיס)
 

בחזרה לנבחרת ולליאור רפאלוב. קשרה של מכבי חיפה הוא לא מסוג השחקנים שרצים 90 דקות ועובדים קשה ולמרות זאת הוא מקבל קרדיט גם מלואיס פרננדז וגם מאלישע לוי. ההסבר לכך הוא שרפאלוב חי על היכולת האישית, על ההברקות ועל הפעולות שמכניסות אצטדיון שלם לטירוף.

שתי פעולות כאלה עשו את החיים קלים יותר עבור פרננדז. מול לטביה, רפאלוב סידר לאליניב ברדה את השער הראשון ומול גאורגיה הוא בישל בחוכמה לטל בן חיים. זה יהיה עוול להשוות את רפאלוב ליוסי בניון, אך הקשר המוכשר בהחלט סיפק את הסחורה ונכנס לנעליים הגדולות של הקפטן בצמד המפגשים האחרונים.

אני מקווה שפרננדז ימשיך להאמין בשלושה הללו ויוסיף אליהם שחקנים דוגמת גילי ורמוט, ערן זהבי, טוטו תמוז וכמובן יוסי בניון, כדי שבכל זאת, אולי יהיה לנו סיכוי.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה