צאו לרחובות, תנו בצופרים, עשינו את זה. השגנו שלוש נקודות מול יריבה מרתיעה, כל-כך מרתיעה שהיינו צריכים לשחק בבית עם שלושה בלמים. היינו טובים. מה זה טובים? מעולים. ועכשיו אפשר לחלום על ניצחון מול גאורגיה שיעלה אותנו כמעט למקום השני. היורו קרוב, ממש מעבר לפינה, רק עוד "פוש" קטן. ולמה בכלל ביקרנו את פרננדז הגאון?
למה? כי הנבחרת הזו נראית כמו כלום בפיתה. והגיע הזמן שחבורת הבכיינים בהתאחדות, וגם אלה שיושבים עם חליפות על הספסל, וכמובן אלה שלובשים את המדים הלאומיים, חלקם בלי סיבה, יפסיקו להתלונן ולבכות שבתקשורת מבקרים אותם סתם ורוצים שהם ייכשלו. כולנו רוצים שהנבחרת תצליח, אבל לכולנו, כאוהדים, נשבר מזה שעושים מאיתנו צחוק.
ופרננדז עושה מאיתנו צחוק. למען השם - שלושה בלמים במשחק בית מול לטביה? דחילק, מי זאת לטביה? עזבו מי זאת לטביה, מי זה איציק כהן ואיפה לעזאזל הוא משחק? ורמי גרשון - מי מסוגל לבטא את השם של הקבוצה שלו? לואיס מסבך אותנו עם משוואות בשני נעלמים, פלא שהאוהדים נעלמים?
 |
| איציק כהן מנסה לעצור את ורפקובסקיס. מי זה? (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אה כן, ויואב זיו מגן ימני. תמצאו אוהד אחד של מכבי תל-אביב שיגיד שיואב זיו משחק כדורגל מאז תחילת השנה. להפועל תל-אביב יש שני מגינים ימניים טובים יותר. גם למכבי חיפה - כן, אפילו משומר כבר יותר טוב מזיו. אחרי חצי שעה של משחק אפילו לחברים שלו בכחול כבר נמאס והם הפסיקו למסור ימינה. לפחות על טאלב אי אפשר להתלונן - לפרננדז אין עם מה לעבוד באגף שמאל. באמת רחמנות - הצרפתי ממש מוציא מים מהסלע, אנחנו מסירים את הכובע ומתנצלים.
רגע, לפני ההתנצלות, למה אלמוג כהן לא פותח בהרכב? הוא בסך-הכל שחקן הרכב בקבוצה שנמצאת בקרב על מקום באירופה מהבונדסליגה. ומי זה עומר דמארי? בן סהר לא יותר טוב? אלירן עטר? טוטו תמוז? דודו ביטון? איתי שכטר עם רגל אחת? אה, כן - יש לו את משבצת הפתח-תקוואי התורן למלא. אולי זה יביא עוד כמה קולות בבחירות לראשות העירייה.
ואחרי שפרננדז בחר את ההרכב ההזוי שלו, הוא החליט מי יהיו המחליפים. מה הוא בדיוק חשב לעצמו באותו רגע? איך יכול להיות שאלמוג כהן הוא השחקן הכי הגנתי על הספסל. מה קורה אם שחקן הגנה נפצע? לחמישה שחקנים על המגרש לא היה מחליף אחד. בדקה ה-66, כשיואב זיו (סוף סוף) יצא, איציק כהן הפך בפעם הראשונה בחייו למגן ימני. אם שחקן הגנה אחד היה נפצע לאחר מכן מי היה יורד להגנה? בירם?
 |
| לואיס פרננדז והסוכריה. היה טעים? נהנית? אנחנו סבלנו (שי לוי) |
|
| |
ובינתיים בטביליסי האימפריה הגאורגית ניצחה את קרואטיה. הייתם מאמינים? כן, נבחרת קטנה יכולה לנצח אפילו את קרואטיה הענקית והמאיימת. אנחנו לא באמת ניסינו, כי אנחנו כבר לא מנסים, נגד קרואטיה הפסד מכובד מתקבל בהבנה, כמעט בשמחה. ותיקו בגיאורגיה וניצחון בשיניים מול לטביה זה הישג. לא נמאס?
לא, כנראה שלא נמאס. השחקנים שוב יתלוננו שהתקשורת לא מפרגנת, המאמן שוב ידבר על זה שיש לנו סיכוי ותוקפים אותו כי הוא לא ישראלי ואבי לוזון ימשיך לדבר על מבחן התוצאה. ואנחנו נצטרך להמשיך ולהתמודד עם משחקים כאלה, עם יכולת מעליבה כזו, עם הרכבים הזויים כאלה. אז אם אנחנו צריכים לחיות עם זה, בואו לפחות נצחק ביחד, בואו נחתים את פרננדז לעוד ארבע שנים. יהיו צחוקים.
רק לא מזמן היתה לנו נבחרת מרגשת, כזו שהלכנו אחריה לחו"ל, כזו שמילאנו בשבילה את אצטדיון ר"ג. 40,000 איש. הפעם רק 9,000 משוגעים הטריחו את עצמם לבלומפילד. לשאר נמאס, אין להם כח לראות שחקנים שהם לא מכירים, מאמן שלא אכפת לו והתאחדות שמתעקשת לעשות הכל כדי להוציא לנו את החשק. ואלה שנשארו בבית - תגידו את האמת, בכלל זיפזפתם רק לפעמים למשחק ובאמת ראיתם את הגמר של האח הגדול, לא? אולי לאח הגדול 4 נשלח את לואיס פרננדז והמתורגמן. יהיו צחוקים.
הכתוב הנו טור דעה