לפני פחות משנה הבקיע חוליאן אלברס שלושער כפול, כלומר שלישייה בכל מחצית, בטורניר בינלאומי. היה זה ב-1:8 של ריבר פלייט על אליאנסה לימה בגביע הליברטדורס והדקות של השערים מזכירות מאוד את מה שעשה אתמול (שלישי) ארלינג הולאנד. העכביש הקטן הפציץ פעמיים תוך זמן קצר כדי להכריע את ההתמודדות (15 ו-18), לקראת סוף המחצית הראשונה (41), פעמיים בתחילת המחצית השנייה (54 ו-57) ואז לקינוח לקראת הסוף המשחק (83).
הנורבגי הלך בעקבותיו ב-0:7 במשחק הגומלין מול לייפציג בשמינית גמר ליגת האלופות עם שני שערים תוך זמן קצר שהכריעו את ההתמודדות (22 ו-24), לקראת סוף המחצית הראשונה (45), פעמיים בתחילת המחצית השנייה (53 ו-57) ואז החליף אותו פפ גווארדיולה כדי להכניס את אלברס עצמו במקומו.
הציניקנים יגידו כי עשה זאת כדי למנוע מהולאנד לשבור את השיא של מסי שהבקיע חמישייה לזכות ברצלונה ב-2012 מול יריבה גרמנית אחרת, לברקוזן, כאשר גווארדיולה עמד על הקווים גם כן. הפרגמטים יטענו שהוא רצה למנוע פציעה והעדיף לשמור את הכוחות של הסקורר כאשר המשחק כבר הוכרע. כך או כך, הולאנד עצמו הצהיר שהשתוקק לכבוש שלושער כפול, ואם זוכרים כיצד הפציץ תשיעייה מול הונדורס במשחק בודד במונדיאל עד גיל 20 ב-2019, אפשר להניח שהיה מסוגל לעשות משהו דומה גם אתמול.
מה שכן, החמישייה שלו הייתה די חיוורת בהשוואה לביצועים של מסי לפני 11 שנה. הפרעוש כבש שערים מרהיבים, כולל שתי הקפצות עדינות ואמנותיות מעל השוער ברנד לנו וצירופים קבוצתיים עם מסירות כפולות מהממות. אגב, גם השישייה של אלברס הייתה עוצרת נשימה עם שערים מכל הסוגים, כולל טיל ממרחק וסלאלום ברחבה. גם הנורבגי יודע לכבוש שערים יפים מאוד, כמובן, אבל אתמול זה היה מקרי ומשעמם, אם מתבוננים בכל שער בנפרד.
הראשון היה פנדל – ויש לומר כי מדובר בשריקה שעורייתית שמדגישה את חוסר הצדק בחוקים הקיימים ואת הצורך לשנות אותם בהתאם. אפילו בקרב שחקני מנצ'סטר סיטי איש לא שם לב שהכדור ליטף את ידו של בנג'מין הנריקס, בעוד המגן הסתכל בכלל לכיוון השני. שבריר שנייה קודם לכן, הוא קפץ לכדור גובה ולא הגיע אליו, וידיו לא יכלו להיות "במצב טבעי" בהגדרה אחרי הניתור הזה.
מכיוון שהיה עם גבו לאירוע, לא הייתה לכוכב לייפציג שום דרך למנוע את המגע, מה גם שהמגע בכלל לא שינה מהותית את מעוף הכדור. אז גם שחקני המארחת הופתעו כאשר השופט נקרא למסך על ידי ה-VAR, והחלטות מסוג זה גורמות לתחושה של קיפוח מכוון. ואם לא די בכך, ספג הנריקס כרטיס צהוב – על מה בדיוק? איך זה ייתכן אחרי שהשופט צופה בהילוכים חוזרים?
בכל מקרה, את הבעיטה מ-11 מטרים ביצע הולאנד ללא דופי וכך נפתחה החגיגה. השער השני היה בריבאונד מהמשקוף, השער הרביעי בריבאונד אחרי שהשוער יאניס בלאסביך הדף ניסיון של חברו לשעבר לדורטמונד, מנואל אקאנג'י, וגם החמישי היה בריבאונד אחרי ניסיון של אקאנג'י. באשר לשער השלישי, הרי שהוא בכלל היה קומי – כדור שהתגלגל על קו השער של לייפציג הורחק על ידי אמאדו היידרה הישר לרגליו של הולאנד וניתז פנימה. בקיצור, שערים מכוערים אחד אחד, ודווקא את שתי הבעיטות של הולאנד שהגיעו בהתקפות נאות של אלופת אנגליה הצליח בלאסביך להדוף במחצית הראשונה.
ואולם, מה מגדיר יותר טוב את חיית הרחבה מאשר הכישרון להיות במקום הנכון ולכבוש את השערים המכוערים האלה? אחת האיכויות המרכזיות של הולאנד היא יכולתו לגבור על כל שחקני ההגנה, חסונים ככל שיהיו, במאבקים על הכדורים האלה – כי הוא גם החזק מכולם, וגם החד מכולם. חוץ מזה, הספק העבודה שלו עצום, ותרומתו גדולה הרבה יותר מכיבושים נטו. קל לראות זאת כאשר רואים את ההשפעה המשולשת שלו על השער השני של מנצ'סטר סיטי.
לשם התחלה, מפעיל הנורבגי לחץ ללא כדור על שחקני ההגנה ומכריח את בלאסביך להרחיק את הכדור ללא כתובת, היישר לרגל של שחקן בתכלת. שנית, הוא זה שזוכה במאבק האווירי לכדור שהוגבה לרחבה ומסדר לקווין דה ברוינה את ההזדמנות לבעוט. וכאשר הכדור של הבלגי מפספס בסנטימטרים ופוגש את המשקוף, הנה לכם הולאנד מגיע בתזמון מושלם כדי לנגוח אותו פנימה למרות ששני בלמי לייפציג מנסים להפריע לו. הוא גם עושה הגנה, גם מבשל וגם מבקיע – הכל תוך שניות ספורות. לא במקרה הגדיר גווארדיולה את הופעתו כקרובה לשלמות.
כדאי להתמקד גם במעורבותו של הולאנד בשער של אילקאי גונדואן בתחילת המחצית השנייה. הוא מתחיל את ההתקפה הזו במסירה לגרמני שמבצע בהמשך מסירה כפולה עם ג'ק גריליש, ובזמן הזה מושך הנורבגי את תשומת הלב של רוב השחקני בתוך הרחבה כדי לאפשר לחברו מצב נוח הרבה יותר להבקעה. זו הדרך בה מסוגל החלוץ להשפיע על המתרחש גם בלי לגעת בכדור, אשר לא בא לידי ביטוי בנתונים הסטטיסטיים. אלה, בכל מקרה, היו מזהירים – 30 נגיעות בכדור שהניבו 8 בעיטות למסגרת ו-5 שערים.
מה היה קורה לו היה נשאר על המגרש גם אחרי הדקה ה-63? לעולם לא נדע, והולאנד עצמו מרגיש פספוס מסוים, אבל יש להניח שהוא ינסה לפצות על כך גם במשחקים הבאים. בקצב שלו, הגיוני מאוד להניח שזו לא תהיה החמישייה היחידה שלו בקריירה בצ'מפיונס-ליג. הוא הגיע כבר עכשיו, בגיל 22 בלבד, ל-33 כיבושים במפעל, ורק אתמול, בערב חלומי אחד, השאיר מאחור בדירוג כובשי גביע האלופות של כל הזמנים את אריאן רובן (31 שערים), קאקה (30), אנטואן גריזמן (30), וויין רוני (30), סמואל אטו (30), פאקו חנטו (30), דויד טרזגה (29), רוי מקאי (29) ופטריק קלייברט (29).
לעתים נדמה שהוא חי בעולם משלו, וכדאי לציין כי כריסטיאנו רואנלדו רק הבקיע את שעריו הראשונים בליגת האלופות כאשר היה בן 22, בניצחון 1:7 של מנצ'סטר יונייטד על רומא. היה זה במשחקו ה-26 במפעל, כי ב-25 הראשונים הוא לא מצא את הרשת. להולאנד יש 33 שערים ב-25 המשחקים הראשונים. השיא של הפורטוגלי נמצא, אם כך, בסכנה ממשית ביותר. נותר להולאנד רק עוד 108 שערים כדי לשבור אותו, ואם ישמור על ממוצע הכיבושים מתחילת הקריירה יידרשו לשם כך 82 משחקים. טוב, קצת נסחפנו עם התחזיות האופטימיות, אבל המגמה ברורה. נכון לעכשיו, פשוט אין לו מתחרים.