הרגע ההיסטורי של הפועל

בפעם הראשונה בקריירה שלו אירח אצטדיון בלומפילד משחק בליגת האלופות והאמת, התרגשתי בעיקר בשבילו. כל כך מגיע לאצטדיון הזה, שלטעמי הוא אחד הכיפיים, הידידותיים לאוהד והביתיים באירופה לארח סוף סוף את הפנינה שבמפעלים האירופיים.

תדמו לכם דולפין יפה שכל חייו מקבל סרדינים קטנים לארוחת בוקר ופתאום הוא זוכה לקרפיון גדול וטעים. אם הוא רק יכול היה לספר לנו כמה הוא נהנה מהקרפיון הצרפתי הזה. האצטדיון הזה עושה טוב לכל קבוצה ביתית שתשחק בו ועל אחת כמה וכמה להפועל תל אביב.

מעבר לדחיפה של הקהל, האצטדיון הזה עושה חייל עם קבוצות שבאות כאנדרדוג בשל גודלו או יותר נכון מידותיו הקטנות. להפועל היה היום הרבה יותר קל לסגור את המשחק ולעצור את צעדיהם של הצרפתים המוכשרים בהרבה. הנסיון של מכבי חיפה לפני שנה לימד שאצטדיון רמת גן טוב להופעות של זמרים ואומנים שונים, לא כאלה מהסוג של ורמוט ושכטר. אוהדי הפועל הבינו את זה ודרשו מההנהלה לא סתם להעתיק את המשחקים למבצר ביפו.

בלומפילד. רק במגרש הזה הפועל יכולה להשיג נקודות (שי לוי)

הבדלי הרמות בין שתי הקבוצות ברורים ואם לא שני השערים המוקדמים של ליון שבאיזשהו מקום גמרו את המשחק, שורת הסטטיסטיקה של הכדורגל הישראלי בליגת האלופות בשנתיים האחרונות היתה נשארת ריקה. הצרפתים באו לעבור את המשחק הזה בשלום במיוחד לנוכח המצב הנזיל במועדון. הפועל מצידה התחילה את המשחק בהתלהבות רבה אך הפנדל שהגיע לאחר 7 דקות החזיר אותי אחורה למשחק בליסבון. באדיר אומנם החליף את פרנסמן אבל הבעיות נשארו אותן בעיות -מרכז ההגנה.

בקלות מדי הגיע גומיס, לא בדיוק אוסיין בולט, למצב בתוך הרחבה. באדיר שטעה כשלקה בשמירה על הענק הצרפתי, הוסיף על הטעות שלו בהכשלה שבישרה יותר על הכנעה מצידו. באדיר המנוסה לא יכול לשחק ברמות האלה של המשחק ובחדרי חדרים נשאלת השאלה מה היה קורה אילו דה סילבה היה מצטרף לליל בקיץ כפי שתוכנן. אז היה צריך להסתדר אניימה עם מרכז הגנה שכולל את באדיר ופרנסמן, לא חומה מבוצרת.

אוהדי הפועל ששילמו כל כך הרבה, זכו לקבל תמורה בשער השני של ליון. בלומפילד זכה לראות את אחד השערים הנדירים שיכבשו העונה בליגת האלופות. בדיוק בשביל יכולת אישית כזאת, כל כך רוצים אוהדי הכדורגל בארץ להגיע למפעל הזה. טכניקה נדירה בבעיטה וטיל שהתלבש לבאסטוס והשאיר פיות פעורים בשער חמש, זה מסוג הדברים שככל הנראה לא נראה במחוזותינו.

גילי ורמוט מול באסטוס. הקשר גדול על הפועל תל אביב (יניב גונן)

מאותו רגע ליון הורידה הילוך והפועל נראתה משוחררת הרבה יותר. קשה למדוד את היכולת בפיגור 2:0 כשהלחץ נעלם לו וגילי ורמוט יכל להתחיל ללהטט ולהפגין את כישוריו. אין ספק, השחקן צריך להגיע לבלומפילד רק בביקורים כאלה של קבוצות מליגת האלופות. מהצד השני של המתרס כמובן.

במחצית השניה ליון כבר ירדה להילוך ראשון והפועל ניצלה את זה לישיבה על השער של לוריס, מה שהוביל בסופו של דבר לפנדל לזכותה, להבקעת שער (איזה הישג!) ולאנחת רווחה בציון. הסטירה העירה את הצרפתים שחזרו לשלוט ואפילו הבטיחו את הניצחון בתוספת הזמן.

אצטדיון דוחא. ועכשיו, חזרה לשגרה (מחאסן נאסר)

המטרה הושגה-הצרפתים עברו בשלום את המסע לארץ הקודש. אז גול כבר הובקע אך נקודות ראשונות אין. לא בטוח שכדאי לחפש אותן בגלזנקירשן וגם לא בסטאד דה ז'רלאן אלא רק אצל הדולפין היפה הזה שנמצא ביפו. מבלומפילד תצא הישועה. עד אז כדאי לגוטמן וחניכיו לנחות חזרה בגרין ודוחא כי הלחם והחמאה עוד מעט יעלו עובש וגם אותם האדומים יצטרכו לזרוק לפח וחבל.

הכתוב הינו טור דעה