הרבה מאוד דעות שליליות נאמרו ונכתבו על חוסר ההצלחה של מכבי חיפה להשיג נקודות ולכבוש, אבל התקדמות אמיתית לכיוון אירופה נעשית על ידי פרמטרים אחרים.
על ידי חשיבה מהירה, תהליך קבלת החלטות במשחק, טכניקה ומהירות תחת לחץ, אבל בעיקר על ידי שחקנים אמיצים, שנראו רוב הזמן שווים ואף עדיפים לפרקים מול שחקני יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו.
בזאת מכבי חיפה הצליחה בגדול. אפשר להגיד שאם מכבי חיפה היתה הולכת לכיוון הבטוח והמוכר, של שחקנים בעלי ניסיון ומבוגרים יותר, המשחקים כדורגל טקטי וסגור עם יציאה למתפרצות, היא היתה משיגה נקודות או שערים ובדרך משתיקה כמה מבקרים, אבל לא היתה עושה התקדמות אמיתית ולא היתה נאמנה לדרך.
דרך? הרבה מדברים על המונח "דרך" ומכבי חיפה כרגע היא היחידה שמיישמת אותו. היא בוחנת ורוכשת צעירים רבים, אבל רק כאלו שמתאימים באופיים ועונים לדרישות ההישגיות.
רק מי שמסוגל לעמוד בקריטריונים שדרושים להצלחה, וזה לא מעט, משחקים בקבוצה הזו. בסופו של דבר, לא בהכרח המוכשרים ביותר מגישים למכבי חיפה, אלא בעלי האופי המתאים להשקעה לאורך זמן.
 |
| יניב קטן. מנהיג יוצא מן הכלל שלא כופה את עצמו על המשחק (אמיר לוי) |
|
אם דיברנו על צעירים, חייב להיות משהו שמאזן את הצעירים ולחיפה יש מנהיגות יוצאת מן הכלל. אני נהנה לראות את יניב קטן, שמעבר ליכולת המצוינת שלו אינו כופה את עצמו על המשחק, נותן מקום לצעירים שיפרחו לידו, אבל בעיקר לא מערב אגו גדול, אלא מגלה אישיות נעימה ונוחה לקבוצה, שבה קל מאוד לפתח אגו צהבהב נוזלי...
 |
| אלון חרזי. שחקן עם אישיות ספורטיבית ואנושית שעוד נתגעגע אליה (עמית מצפה) |
|
אז איך ראיתי את חיפה בליגת האלופות? מאומנת מעולה, משחקת כדורגל התקפי מתקדם, לא חוששת לקחת סיכונים במקומת שעד היום לא ניסינו לשחק בהם כדורגל. צעירים מצוינים שמשתלבים עם דור ביניים מתקדם שבורך במנהיגים כמו חרזי, דוידוביץ', קטן, בוקולי וקינן, שחקנים עם אישיות ספורטיבית ואנושיות שעוד נתגעגע אליה, במיוחד זו של אלון חרזי.
יש כאלה שאומרים לאחרונה: "זה מה יש". זה כל כך נכון וגם כל כך הרבה.