סוף סוף הגיע הערב שכל חובב כדורגל בעולם חיכה לו – החלק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות והמפגש הסופר קלאסי בין באיירן מינכן לברצלונה. רק דבר אחד היה שונה. הקטאלונים הגיעו למשחק כאנדרדוג, בפעם הראשונה בשנים האחרונות. אני לא חושב שזה קרה אפילו פעם אחת בזמן האחרון.
באיירן מינכן הגיעה למשחק בכושר הטוב ביותר שלה בשנים האחרונות, מול בארסה שהגיעה בכושר פחות טוב מבחינתה. היא הגיעה ללא כמה שחקני מפתח וזה פגע בה. למרות הניצחון הגדול, הקבוצה המקומית לא הציגה משחק ענק, אבל למרות זאת היא תהיה פייבוריטית מכל יריבה שתבוא מולה בגמר.
המחצית הראשונה הייתה מאכזבת מאוד. הבווארים נתנו בדקות הראשונות כבוד מיותר לקטאלונים ואיפשרו להם להחזיק את הכדור בצורה חסרת תועלת. אבל לפעמים, גם כשאתה בכושר הכי טוב, להיעזר במצבים נייחים זה לא מזיק. ברגע שהגרמנים עלו ל-0:2, המשחק היה גמור. באיירן השתחררה ושלטה בצורה מוחלטת בכר הדשא.
היה עצוב מאוד לראות את הספרדים. שוב הוכח עד כמה ברצלונה הופכת להיות אנושית מאוד כשליאו מסי לא במיטבו. הדבר שהכי בלט על כר הדשא היה שמסי לא היה כשיר לחלוטין. ראינו כבר משחקים לא טובים שלו, אבל היה נראה כי הוא סובל מכל פעולה.
 |
| ליאו מסי תופס את הראש (רויטרס) |
|
| |
מצד שני היה נראה שהבווארים עשו שיעורי בית והשכילו להבין שכל עוד הפרעוש לא קיים, אזי בארסה לא יכולה לאיים על השער. בכל פעם שהוא החזיק כדור, ארבעה שחקנים באדום הקיפו אותו. ביום שכזה, כשהנציג הספרדי הכי טוב על כר הדשא הוא חאבי מרטינס, לא היה שום סיכוי לקטאלונים לצאת עם משהו מהמשחק הזה.
אפילו בגרמניה לא האמינו שכבר אחרי משחק אחד הסיפור יהיה גמור. הם יכולים לשבת נינוחים ולהמתין לראות מי תהיה היריבה בגמר. יהיו כאלה שיגידו שיש סיכוי ושהיו ניסים בכדורגל. זה נכון, אבל לא בכושר שבאיירן נמצאת בו ושברצלונה משחקת עם מסי שלא כשיר. אני לא רואה סיכוי במשחק הגומלין.
 |
| שחקני באיירן מינכן חוגגים קונצרט (רויטרס) |
|
| |
אני לא רוצה להיסחף ולהגיד שמדובר בסוף עידן מבחינת הספרדים, כי אני ממש לא חושב שזה המצב. כל עוד מסי משחק במועדון הזה, הוא יהיה אחד הגדולים באירופה אם לא הגדול מכולם. אני בהחלט חושב שבעונה הבאה הגיע הזמן לרענון בסגל. גם בחוליית ההגנה (אי אפשר להישען על קרלס פויול) וגם בהתקפה. עם כל הכבוד לאלכסיס סאנצ'ס ולדוד וייה, הגיע הזמן להחליפם בשחקנים חדשים.