זה כבר לא מרגש אותי. ההגרלות של אופ"א כבר לא מצליחות לגרום לי לפרפרים או לחכות להן. פעם, ולא לפני כל כך הרבה זמן, הייתי מחכה להגרלת שלב הבתים של ליגת האלופות בחוסר שקט. לפני הגרלת רבעי וחצאי הגמר בכלל לא הייתי ישן. כמובן שאני מגזים, אבל הנקודה היא שבעבר כל המפעל הזה היה הרבה יותר מרגש ומרתק אותי.
יכול להיות שזה מכיוון שהעונה לא הגיעה אף קבוצה שאני באמת מתחבר אליה לשלב הזה, יכול להיות שזה בגלל היעדר האנגליות שאני מחבב (מודה: לא מת על צ'לסי), אבל הסיבה העיקרית לחוסר העניין שלי בהגרלה הזו היא בעיקר העובדה שידעתי מה יהיו התוצאות. היה לי ברור שאיכשהו הכדורים יסתדרו ככה "שהמפגש שכל אירופה מחכה לו" יחול רק בגמר.
כמובן שאני מדבר על הקלאסיקו הגדול בין האימפריות מספרד. רק בשביל להבהיר ולהרגיע את המלעיזים, אין ספק שכיום ברצלונה וריאל מדריד הן שתי קבוצות הכדורגל הטובות ביותר באירופה ואין ספק שקלאסיקו במעמד גמר ליגת האלופות, בארנה המדהימה של מינכן, בהחלט יהיה מרגש ויענה על כל הציפיות.
 |
| מסי חובש את הכובע האהוב עליו. גם עליו הוא ילחם מול רונאלדו (GettyImages) |
|
| |
אבל, לא ברור לי איך, וסביר להניח שאני סתם מחפש פה תירוצים, אבל נראה שהכל היה מתוכנן כדי שלא יהיה מצב שמוריניו יפגוש את גוארדיולה בברנבאו או בקאמפ נואו.
ובכל זאת כשיקרה הצפוי והברור לכל וב-19 במאי יעלו שחקני ברצלונה וריאל מדריד על הדשא במינכן, נהיה כולנו, ובעיקר אני, מרותקים למסך הטלוויזיה ונצפה בעוד קרב מרתק בין הגלדיאטורים של המאה ה-21.
הכתוב הינו טור דעה