קארים אדיימי נולד במינכן, העריץ את אריאן רובן, אהד את באיירן, אותר על ידי הסקאוטים שלה בגיל 8 והשתלב באקדמיה. חלוץ העתיד של נבחרת גרמניה היה, אם כך, אמור להיות חלק מהמערכת של האלופה, אבל המציאות שונה בתכלית. בימים אלה הוא מנהל משא ומתן מתקדם מאוד לחתום בשורות בורוסיה דורטמונד, ובינתיים מתכונן לפגוש את באיירן מינכן בשמינית גמר ליגת האלופות. מחר (רביעי) ב-22:00 תתארח האימפריה הבווארית בזלצבורג, ובחודש הבא יתארח אדיימי באליאנץ ארנה כיריב בפעם הראשונה, וכנראה ממש לא האחרונה, בקריירה.
בהנהלת באיירן עשו בשנים האחרונות מאמצים לא מבוטלים להשיב את הבן הגולה הביתה, אך לשווא. הרומן הזה נגמר כבר כאשר קארים הקטן היה בן 10, אז הוגדר כלא ממושמע באופן קיצוני. הוא לא השקיע בלימודים בבית ספר, לא מילא הוראות של מאמנים וגם היחסים בין הוריו לראשי האקדמיה עלו על שרטון. כך הוחלט על פרידה עוד ב-2012, ואדיימי למד להשלים עם העובדה הזו. הוא ממש לא מעוניין לחזור למועדון שגירש אותו, והמפגש הפיקנטי בצ'מפיונס ליג מהווה אתגר ענק עבורו. בדיעבד, אולי הוא רק הרוויח מכך שנדרש לחפש דרך אלטרנטיבית לתהילה.
הצעד הראשון היה בבית הספר של אונטרהאכינג, מועדון צנוע מאוד בפרברי מינכן שעשה פעם, כאשר שיחק לראשונה בתולדותיו בבונדסליגה, טובה ענקית לבאיירן במחזור הנעילה בעונת 1999/00. לברקוזן היתה זקוקה אז לתיקו באונטרהאכינג כדי לחגוג אליפות היסטורית, אבל הפסידה 2:0 בגלל שער עצמי של מיכאל באלאק, ובאיירן הוכתרה על חשבונה. התהילה הזו נצחית, גם אם המועדון התדרדר מאז בחזרה למעמקים.
מנפרד שוואבל, קשר באיירן לשעבר שמנהל אותו כבר שנים ארוכות, זיהה את הפוטנציאל של אדיימי, לקח אותו תחת חסותו ואיפס לו את הראש. הנער ידע שיוכל לשחק רק אם יתמיד בלימודים, וכאשר הגיעו סקאוטים מכל רחבי אירופה כדי לצפות בביצועיו הוא כבר לא הוגדר כבעייתי. בזכותו, שבה אונטרהאכינג לכותרות.
במי לבחור? זו היתה השאלה שניצבה בפניו של הכשרון בגיל 16. צ'לסי הזמינה אותו להתרשמות, דורטמונד רצתה אותו באקדמיה, ברצלונה גיששה ברצינות, באיירן הייתה בטוחה שתוכל להשיבו, וזו רק רשימה חלקית. אחרי שכל ההיבטים נשקלו על ידי המשפחה, נבחרה דווקא אופציית רד בול זלצבורג, והיו לכך מספר סיבות טובות. ראשית, המרחק ממינכן קצר מאוד, נסיעה של שעה וחצי בלבד, ולכן קל היה לבקר את המשפחה ואת החברים מאונטרהאכינג בתדירות גבוהה. שנית, לזלצבורג יש מוניטין מוכח בקידום צעירים, והיא הציגה תוכנית מפורטת לגבי אדיימי. שלישית, באוסטריה, בניגוד לגרמניה, אין מגבלת גיל להשתלבות נערים בליגות למבוגרים, ולכן החלוץ יכול היה להשתדרג באופן מיידי.
אונטרהאכינג אולי הייתה שמחה לשמור אותו, אבל שוואבל ידע שאסור לו לעכב שחקן כה מוכשר, וגם הסכום שהציעה רד בול היה חלומי מבחינתו, 3 מיליון יורו הם בערך התקציב השנתי של המועדון. אז אדיימי נדד לעירו של מוצארט, ומיד שולב בקבוצת הבת ליפרינג שמשחקת בליגה השנייה ומשמשת להרצת שחקנים כמוהו. אחרי מכירתו של ארלינג בראוט הולאנד לדורטמונד, הוא זומן בהדרגה גם לקבוצה הבכירה בליגה הראשונה, ובעונה שעברה שימש כגיבוי לפאטסון דאקה, תוך שהוא מבקיע שבעה שערי ליגה. כאשר הזמבי עבר ללסטר בקיץ האחרון, היורש כבר היה מוכן, ואדיימי עושה חיים משוגעים בכל החזיתות.
אחרי הפתיחה הסוערת בליגה האוסטרית באוגוסט, הגיע גם הזימון הראשון לנבחרת. אולי זה היה מעט מוקדם עבור שחקן בן 19 לא מלוטש, אבל הגרמנים ממש רצו למנוע הפתעות לא נעימות. אביו של קארים ניגרי, אימו רומניה, ושתי ההתאחדויות המדוברות לטשו לעברו עיניים כאשר הפנימו עד כמה הפוטנציאל עצום. אדיימי אמנם פסל את האופציות על הסף, אבל האנזי פליק החליט שאין צורך לקחת סיכונים מיותרים, וההתנסות עם הכוכבים הבכירים אף עשויה להועיל לו. אחרי הכל, אין לגרמניה עושר של חלוצים מרכזיים, ועבור אדיימי זו המשבצת המועדפת, על אף שהוא מצטיין גם באגפים בזכות מהירותו המסחררת.
אז הנה לכם, כבר כאשר שולב לדקות ספורות מול ארמניה במוקדמות המונדיאל בספטמבר, הספיק אדיימי למצוא את הרשת בזמן פציעות, ורבים ראו בכל סימן ברור. הוא שונה בסגנון ממירוסלב קלוזה, אבל זה עשוי להיות היורש לו חיכתה מדינה שלמה, וטימו ורנר צריך להתחיל לדאוג למעמדו. הכותרות החיוביות עודדו מאוד את הנער, והוא שב לזלצבורג כדי להמשיך בתנופה.
בעונה שעברה הוא נטל חלק בליגת האלופות רק כמחליף, אבל העונה הוא באנקר בהרכב, וכבר במשחק הפתיחה בשלב הבתים קבע שיא כאשר הרוויח לבדו שלושה פנדלים במחצית הראשונה בסביליה. אמנם שניים מהם הוחמצו, כולל החטאה של אדיימי בעצמו, אבל גם תיקו 1:1 באנדלוסיה הייתה תוצאה סבירה, ובשורה התחתונה הוא שהעניק לאלופת אוסטריה את המקום בשמינית הגמר לראשונה בתולדותיה. אדיימי ממש לא פחד לגשת לפנדלים אחרי הפיאסקו, הוא דייק פעמיים בניצחון על ליל, והוסיף גם כיבוש בניצחון חשוב על וולפסבורג.
ההמולה סביב הולאנד הייתה הרבה יותר גדולה בזמנו, אבל זה דווקא פועל לטובתו של אדיימי, אחרת הוא היה עלול לאבד את הקשר עם המציאות, וזה מסוכן מאוד בגילאים אלה. הוא מנסה לשמור את הרגליים על הקרקע וגם לא לקפוץ מהר מדי וגבוה מדי. אפשרות המעבר לדורטמונד, שסוכמה בקווים כלליים לפי הדיווחים, עשויה להיות הגיונית, בין אם הנורבגי יעזוב בקיץ ובין אם לא. הולאנד כבר סלל את הדרך, והמאמן מרקו רוזה, שעבד בזלצבורג עד 2019, מכיר את חניכו לעתיד מקרוב.
בינתיים, זה הזמן לעשות את המקסימום בליגת האלופות העונה, והמפגש מול באיירן מספק לזלצבורג את הבמה להפתיע. ממש אין לה מה להפסיד, היא משוחררת לחלוטין מכל לחץ, והביטחון העצמי הגבוה של הכוכבים הצעירים גורם להם לחלום. "לדעתי באיירן לא פייבוריטית, בוודאי לא במשחק הראשון. לא נשחק על תיקו כי אנחנו רוצים לנצח. אחר כך נראה מה נוכל לעשות גם בגומלין", הצהיר אדיימי. מבחינתו, מדובר בקרב מול האקסית שלא רצתה בו, גם אם זה היה לפני עשור, והוא כבר חגג בחודש שעבר את יום הולדתו ה-20. ומי יודע, אולי אחרי המפגש הזה, באיירן ממש תתחרט על כך ששחררה את הילד הזה בגלל הפרות משמעת.