אני יושב לי בבית, מתענג על הספה ומחכה לשריקת הפתיחה. זה מסוג המשחקים שגורמים לי לקשקש בזנב. באיירן מינכן וריאל מדריד בעלות עבר מפואר, הווה טוב עם שחקנים מצוינים ועתיד מבטיח.
לשתיהן סגנון משחק התקפי ולשתיהן שחקני מפתח. אריאן רובן, פרנק ריברי ומריו גומז מצד המארחת, כריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה ומסוט אוזיל אצל האורחת. עבודה קשה ומדויקת מוטלת על שחקני ההגנה.
ריאל מדריד מגיעה מעט עדיפה גם כדי להעביר את ההכרעה לברנבאו. באיירן חייבת להפוך את הביתיות ליתרון בשערים, ולנסוע למדריד עם תקווה להעפיל ולחזור למשחק הגמר באצטדיונה הביתי. האצטדיון, הקהל והתפאורה מחכים לשריקת הפתיחה.
 |
| ריברי עצבני. שואו ענק באליאנץ ארינה (GettyImages) |
|
| |
המשחק ללא ספק עומד בציפיות. מסוג המשחקים שצריך לשדר בבתי ספר לכדורגל. הנעת כדור מסודרת, טיפול נכון בכדור, דאבל פס והשתחררות מלחץ, תנועה ללא כדור, עקיפות וקצב מהיר כשהתקפה רודפת התקפה. מחצית ראשונה מצוינת עם יתרון של באיירן במגרש ועל לוח התוצאות, אבל ריאל עדיין בחיים.
מחצית שנייה קצבית בשליטה של הגרמנים, ואילו הספרדים במשחק אנמי ולא מדויק הצליחו להשוות. אך שער של גומז בדקות הסיום עשה חסד והגדיל את הסיכויים לקראת הגומלין. מעל כולם התבלט הקשר הצרפתי הכישרוני, פרנק ריברי.
ונתעסק קצת בעילוי ושמו רונאלדו. הוא התברך בכישרון טכני, בעיטה קטלנית ומשחק ראש מצוין. הוא פיזי, חזק ומהיר, סקורר מדהים ובקיצור, אחד במינו. מלהטט עם הכדור, משחיל עקב ונותן שואו לקהל.
 |
| רונאלדו. יש גם חצי כוס ריקה (רויטרס) |
|
| |
זה לא שאני מחפש את חצי הכוס הריקה, אבל... לטעמי הפורטוגלי לא מספיק קבוצתי ודומיננטי. אני מצפה ממנו להיות יותר מעורב במשחק הקבוצתי ולהשפיע יותר. לא לחנות בצד שמאל או ימין, לחכות לכדור או לבעיטת עונשין. יכולות לעבור להן עשר דקות מבלי שהוא ייגע בכדור. חבל...
יתרון הביתיות של ריאל בגומלין ישחק לטובתה. בטח כשהיא תשחק עם שער חוץ יקר מפז. אבל הגרמנים, כמו גרמנים טיפוסיים, כבר הוכיחו בעבר שהכל ברגליים שלהם. באיירן קבוצה שכיף לראות אותה ויש לה סיכוי טוב להעפיל לגמר שייערך באליאנץ ארנה.