הסוף לשלב הבתים בצ'מפיונס?

פגרת החורף של ליגת האלופות, שתימשך עד חזרת הקבוצות לשלב שמינית הגמר באמצע פברואר, הוא זמן מצוין עבור ראשי אופ"א לעשות חשבון נפש.

שלב הבתים של המפעל העונה היה המשעמם ביותר מאז הגיחה לעולם מתכונת הצ'מפיונס ב-1992. עם קבוצות שלא ברמה הנאותה כמו ז'ילינה, בורסאספור ופרטיזן בלגרד וקבוצות צמרת שהבטיחו את עלייתן כבר אחרי ארבעה משחקים. דרמה ועניין? חפשו את המצרכים הללו בליגה האירופית. 

אל תגידו לי שארסנל ורומא הבטיחו את עלייתן רק במחזור האחרון, לאחר מתח מורט עצבים. מישהו באמת האמין שהחבורה של ונגר לא תגבור בבית על פרטיזן? חשבתם שרומא תפסיד לקלוז' בשעה שבאזל תנצח במינכן? הפערים באמת גדולים למדי, לא רק בהתמודדות של צ'לסי מול ז'ילינה.

וולקוט, ווילשר וצ`מאח. מישהו חשב שהם לא ינצחו את פרטיזן? (GettyImages)

האשם העיקרי הוא מישל פלאטיני. לנשיא אופ"א היו כוונות טובות: להעלות את מספר האלופות במפעל שבאו ממדינות קטנות על חשבון הלא אלופות שמגיעות מהליגות החזקות של היבשת. כתוצאה מכך קיבלנו את הקרבות הדרמטיים ביותר במוקדמות ובבתים ראינו בעיקר את הגדולות מטיילות. 

קרב איתנים בין ורדר ברמן לסמפדוריה היה מותח מכל מפגש שזימן לנו שלב הבתים בליגת האלופות. גם המפגשים בין פרטיזן לאנדרלכט, בראגה לסבילה, אוקזר מול זניט, אייאקס ודינמו קייב וכמובן הדרבי הסקנדינבי בין רוזנבורג לקופנהאגן, סיפקו מאבקים מרתקים בשיטת בית וחוץ. 

קלאודיו פיסארו חוגג במשחק נגד סמפדוריה (רויטרס)

אולי מדובר כאן בפשיטת רגל של שיטת הליגה הנהוגה בשלב הבתים. יכול להיות שהמסקנה מהדברים שנכתבו בפסקה הקודמת היא כי אין לפסול חזרה לשיטת גביע של בית וחוץ, בה לקבוצות אין אפשרות לתקן ועליהן לשחק בהרכבים החזקים וברצינות הראויה, בשונה לשלב הבתים הנוכחי המאפשר למועדונים לשחק על תוצאה ולהסתפק בהרכבים משניים בחלק מהמשחקים. 

הערה נוספת, לקראת הגרלת שמינית הגמר, נוגעת בנושא המיקום בסוף שלב הבתים. רבות דובר על רצון הקבוצות לסיים במקום הראשון וכך להימנע ממפגש עם ברצלונה. אך מאידך, בין המדורגות ראשון גם אחת משתי הקבוצות החלשות ביותר שעלו לשמינית, שחטיור דונייצק. 

המועדונים ממזרח אירופה וסקנדינביה נחלשים באופן משמעותי עם החזרה מפגרת החורף, כאשר הקבוצות הללו מגיעות חלודות ללא משחקי ליגה. 

שחקני קופנהאגן. נחלשים באופן משמעותי לאחר פגרת החורף (רויטרס)

דווקא הקבוצות שעלו מהמקום השני נראות מאיימות במיוחד. מי תרצה לקבל את ארסנל, מילאן או אינטר למשל? כולן בעלות ניסיון במפעל ויכולת מוכחת להתעלות במשחקים גדולים. לעומת זאת, מפגש עם ריאל, שסיימה את שלב הבתים ראשונה, אך לא עברה את שמינית הגמר בשש השנים האחרונות, דווקא עשוי להביא לצהלות שמחה אצל זאת שתוגרל מולה.

הכתוב הינו טור דעה