לא אתן לעשר הדקות האחרונות להטעות אותי - מנצ'סטר יונייטד היא המנצחת הגדולה של המשחק הזה ואני לא מכיר הרבה קבוצות שסופגות שער בדקה השניה ובמקום לקרוס מנטלית מתחזקות.

מנצ'סטר הראתה בפעם המי יודע כמה שלמועדון הזה יש חוסן מנטלי מהטובים בעולם. מספיק יהיה לחבר את כל הגולים שהם כובשים בדקות אחרונות של משחקים, בשביל לדעת שזו קבוצה שאין לה רגעי משבר. ביונייטד הגיעו למשחק הכי חשוב שלהם העונה, חטפו שער מוקדם ושוב מצאו את הדרך לחזור בגדול ולהוביל 1:3 בצורה מדהימה תוך הצגת כדורגל קבוצתי ו-ווין רוני אחד.

מה שקורה שם מקביל לבוקס-אנד-וואן בכדורסל, זאת אומרת משחק קבוצתי ו-ווין רוני שהוא השחקן הכי קבוצתי היום מכל שחקני הצמרת בעולם. מספיק היה לראות איך בדקה ה-90 הוא רדף אחרי פאטו עד לרחבת ה-16 שלו, חילץ כדור והוציא את הקבוצה שלו להתקפה נוספת.

נסטה נצמד לרוני. מדהים כמה הוא השקיע בדקות האחרונות (רויטרס)
נסטה נצמד לרוני. מדהים כמה הוא השקיע בדקות האחרונות (רויטרס)

מעבר לזה, יש משהו במועדון הזה שבלי קשר לשמות השחקנים על המגרש תמיד יהיו לו העוצמה והאופי בין אם האיכות עולה או יורדת. קבוצה שהיא הרבה מעבר ליחידים שלה ומראה את זה גם בבית וגם במשחקי החוץ.

כיף לראות את מנצ'סטר יונייטד מוצאת כל הזמן את הכוחות האלה לחזור ממצבים שרב הקבוצות היו נשברות בהם. זה עוד לא גמור לחלוטין... אם זה היה 50:50 לפני המשחק, עכשיו זה 10:90 למנצ'סטר, אבל הרבה בגלל מילאן. הסיבות הבודדות שבזכותן היא חזרה למשחק הזה הוא האצטדיון הביתי שלה, הטעות של מנצ'סטר, פלוס כמה רגעי כישרון מהנים של רונאלדיניו וסיידורף.

ניכר אצלה חוסר איזון גדול בין הקלות שבה היא מאבדת את הכדור לבין המאמץ שהשחקנים מוכנים להשקיע כדי להחזיר אותו אליהם. אין היום דינמיקה קבוצתית טובה במילאן, החלק האחורי והקדמי לא מחוברים ולא פלא שהיא לא פאקטור בליגה האיטלקית.

רונאלדיניו מול רפאל. מעניין מה היה קורה אם הוא היה רץ 8 ק&qout;מ (רויטרס)
רונאלדיניו מול רפאל. מעניין מה היה קורה אם הוא היה רץ 8 ק"מ (רויטרס)

אצל פירלו המתבגר שאמור להיות החוט המקשר המרכזי בין חלקי הקבוצה, עקומת היכולת בירידה וזה משפיע. הוא לא האשם היחיד, כיוון שיש תופעה במילאן של שחקנים מתבגרים שרחוקים משיאם, שחקנים אחרים שנמצאים בשיאם אבל הם לא מספיק טובים למעמדים האלה ובמקרה של השחקן הכי טוב שלהם צריך לומר שאם הוא כובש ומבשל בצורה נהדרת בזכות קילומטר וחצי של ריצה, תארו לכם מה הוא היה מסוגל לעשות אם הוא היה רציני יותר ורץ 8 קילומטר.

קצב המשחק הלם את המעמד. ראינו שחקנים בשתי הקבוצות עם קבלת החלטות יוצאת מן הכלל ודידה אחד. ברמות האלה לכל קבוצה שתעלה לרבע הגמר יש סיכוי לזכות בתואר וזה לא תלוי כל כך בכושר לאורך עונה אלא במומנטום - כמו שהערב בעשר הדקות האחרונות, משחק שנראה גמור לחלוטין הפך בהתקפה אקראית למותח. מי שיידע לנהל את המומנטום הוא זה שיזכה בתואר. אני רק שואל מי צעק ברצלונה?

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה