אליפות אירופה בגרמניה כבר בפתח, כאשר שלל כוכבים שכבר עברו את גיל 30, עלולים לשחק את טורניר היורו האחרון שלהם בקריירה, יחד עם התקווה האחרונה לזכות בתואר הנכסף. האם אחד מכוכבי העל הללו מסוגל להנהיג את נבחרתו לעבר ההישג הגדול?

מנואל נוייר

שוער באיירן מינכן עבר לא מעט פציעות לאורך השנים, אך למשימות החשובות במדי נבחרת גרמניה הוא תמיד כשיר. יורו 2024 יהיה עבורו הטורניר הגדול השמיני בקריירה, ואליפות אירופה רביעית. בעוד ארבעת הטורנירים הראשונים היו מוצלחים, שלושת האחרונים הניבו אכזבות גדולות, כולל הדחות חסרות תקדים בשלב הבתים בשני המונדיאלים האחרונים. הפיאסקו בקטאר היה כה צורם שנוייר הרגיש צורך לצאת לחופשת סקי על מנת לנקות את הראש – וחווה שבר מורכב מאוד ברגלו. לקח לו כמעט שנה להחלים באופן מלא, אבל עכשיו הוא שוב מוכן, ומעמדו בנבחרת איתן כשהיה.

וכאן נשאלת השאלה המרכזית – האם זה מוצדק? הייתכן כי מארק-אנדרה טר שטגן יישב שוב על הספסל, ונוייר יפתח בהרכב ללא עוררין? המאמן יוליאן נאגלסמן, אשר צעיר מהשוער שלו בשנה, סבור שהתשובה חיובית, והכריז על כך באופן חד משמעי. הדיון הפך ללא רלוונטי מאז, כי ההחלטה לא תשונה בכל מקרה, אבל הספקות נותרו. באופן אירוני, הם התעצמו אחרי המשחק הטוב ביותר של נוייר העונה. במשחק הגומלין מול ריאל מדריד בליגת האלופות, סיפק השוער תצוגה עילאית והצלות מרהיבות, עד שביצע שגיאה בסיסית ביותר בדקה ה-88, שמט כדור פשוט של ויניסיוס, איבד את הניצחון וגרם להדחה.

מחיר טעויות מסוג זה ביורו עלול להיות גבוה מאוד, וזו הרי ההזדמנות האחרונה של נוייר להיות אלוף אירופה. שיאן ההופעות במדים הלאומיים בקרב שוערים עשוי לפרוש מהנבחרת בתום הטורניר הביתי, עשור אחרי שהניף את גביע העולם על אדמת ברזיל. המטרה היא לפרוש עם תואר נוסף, 50 שנה בדיוק אחרי שספ מאייר זכה במונדיאל על אדמת גרמניה. 

מנואל נוייר במדי נבחרת גרמניה (רויטרס)מנואל נוייר במדי נבחרת גרמניה (רויטרס)

הארי קיין

נוייר נותר ללא תואר בבאיירן בעונה החולפת, לראשונה מאז 2012, והציניקנים מתלוצצים כי זה קרה בגלל הגעתו של קיין. החלוץ האנגלי הביא לכאורה מלונדון את הלוזריות הטבעית של טוטנהאם הישר למינכן, והבווארים נדבקו בה. את אוהדי נבחרת אנגליה הבדיחה הזו ממש לא מצחיקה לקראת יורו 2024. עובדה היא כי קיין בן ה-30 טרם זכה בתואר קבוצתי כלשהו, ואמנם ברור שהוא לא מביא מזל רע, אבל מה עם הביטחון העצמי? האם הקפטן הלאומי בכלל מאמין שהוא מסוגל להסיר את "הקללה"?

מבחינה אישית, הייתה לקיין עונה פנטסטית, והוא אף זכה בנעל הזהב אחרי שהבקיע 36 שערים ב-32 הופעות בבונדסליגה – וזה שיא קריירה מבחינתו. הוא הפציץ גם שמונה פעמים בליגת האלופות, ולפיכך הגיע ל-44 שערים בכל המסגרות. במקביל היו לו גם שמונה כיבושים במוקדמות אליפות אירופה, כולל שלושה בשני המפגשים מול איטליה. כידוע, הוא שיאן השערים של הנבחרת בכל הזמנים, ועוד בפער ניכר מוויין רוני אותו עקף, אבל מה האסוציאציה הראשונה שעוברת בראש כאשר חושבים על קיין ואנגליה? נכון, הפנדל הגורלי שהוחמץ ברבע גמר המונדיאל מול צרפת. 

היה לו אז צ'אנס להשוות ל-2:2 ולקחת את המשחק להארכה, אבל הוא החטיא, וזו הפעולה האחרונה שלו נכון לעכשיו בטורניר גדול. זה החוב שיש לקפטן כלפי הנבחרת, והוא אמור להחזיר אותו ביורו 2024. הרי לא רק קיין מעולם לא זכה באליפות אירופה. אנגליה כולה אף פעם לא עשתה את זה. אם זה ישתנה הקיץ, אף אחד בממלכה לא יעז לעולם לומר שוב שקיין לוזר. 

הארי קיין באנגליה (רויטרס)הארי קיין באנגליה (רויטרס)

אנטואן גריזמן

כן, קיליאן אמבפה אמור להיות הכוכב המרכזי של צרפת, והוא אפילו עונד את סרט הקפטן, אבל השחקן הכי חשוב במערך הוא גריזמן, גם אם תרומתו עוברת לעתים מתחת לרדאר. פעם הוא היה הדמות הזוהרת ביותר של הכחולים, ומשך את כל תשומת הלב ביורו 2016 כאשר החבורה של דידייה דשאן הייתה אמורה לקחת את הגביע על אדמת המולדת והפסידה בגמר לפורטוגל. גריזמן הוכתר אז למלך שערי הטורניר, אולם חשיבותו דווקא עלתה מאז הופיע אמבפה. במונדיאל האחרון, למשל, לא מצא גריזו את הרשת, אבל הוא היה השחקן הקריטי ביותר במערך, מעמדה נסוגה במרכז המגרש. דווקא בגמר מול ארגנטינה היה לו משחק חלש – ואז כל הנבחרת לא תפקדה עד הקאמבק המאוחר.

דשאן בקושי מסוגל לדמיין את הנבחרת בלי גריזמן, ששבר שיא כאשר שותף ב-84 משחקים רצופים בין יוני 2017 למרץ 2024. הוא רק הולך ומשתבח, והחזרה לאתלטיקו מדריד הועילה לו מאוד בשלהי הקריירה. וזה הרי המונח הנכון – הכוכב כבר בן 33, וסביר מאוד להניח כי תהיה זו אליפות אירופה האחרונה שלו.

שמונה שנים אחרי האכזבה הגדולה בגמר, שלוש שנים אחרי ההדחה המפתיעה בידי שווייץ בשמינית הגמר, זו ההזדמנות האחרונה שלו להיות אלוף אירופה. מדליית זהב של אלוף עולם כבר יש לו, אבל דור הזהב שכלל גם את דשאן הניף את שני הגביעים. זו המטרה של גריזמן כדי לבסס את מעמדו כאחד הכוכבים הגדולים בתולדות הכדורגל הצרפתי. במדי אתלטיקו, כושרו הטוב לא תורגם לתארים, אך יש לכך גם יתרון כי השבועות האחרונים לפני האליפות הפכו לגארבג' טיים ואיפשרו לו לנוח, בעיקר נפשית. צרפת זקוקה לו בריכוז מקסימלי.

אנטואן גריזמן במדי הטירקולור (רויטרס)אנטואן גריזמן במדי הטירקולור (רויטרס)

קווין דה בריינה

פרשנים רבים לא לוקחים ברצינות את בלגיה הפעם, כי דור הזהב שלה כבר נגמר לכאורה, ועדות לכך היא ההדחה המבישה בשלב הבתים במונדיאל האחרון. אלא שחילופי הדורות דווקא עוברים לא רע אצל השדים האדומים, והשחקן הגדול ביותר עדיין כאן במלוא הדרו. דה בריינה סיפק חודשים מעולים במדי מנצ'סטר סיטי אחרי שהחמיץ את החודשים הראשונים של העונה בגלל פציעה – וזה בהחלט צריך לפעול לטובת הנבחרת, כי הוא רענן. מאידך, זה לא עזר לתכולים לזכות בליגת האלופות, והם אפילו הפסידו בדרבי למנצ'סטר יונייטד בגמר הגביע האנגלי. לכן, למרות הזכייה באליפות אנגליה, דה בריינה גם רעב במיוחד. 

למונדיאל לפני שנה וחצי הוא הגיע עייף מנטלית וללא חשק. הפעם זה עשוי להיות שונה, וגם הסכסוך הארוך עם טיבו קורטואה לא יפריע אם דה בריינה יפגין את הלהט שגרם לו לשחק עם זריקות ביורו 2020. אז זה לא עזר מול איטליה ברבע הגמר, וזכור לו במיוחד התסכול העצום שחש אחרי המשחק האישי הגרוע מול צרפת בחצי גמר מונדיאל 2018, בו הייתה לבלגיה אפשרות ריאלית ביותר לזכות. אחד המוסרים הטובים בתולדות המשחק ראוי להופיע לפחות בגמר במדי נבחרתו, וכעת זה הצ'אנס שלו. בגיל 33, הוא יודע שהצ'אנס הזה לא יחזור.

קווין דה בריינה במדי נבחרת בלגיה (רויטרס)קווין דה בריינה במדי נבחרת בלגיה (רויטרס)

וירג'יל ואן דייק

זו תהיה אליפות אירופה ראשונה בקריירה של הקפטן הכתום. במהלך יורו 2012, היה ואן דייק בלם זוטר בכרונינגן ואפילו לא חלם על הנבחרת. ליורו 2016 הולנד לא העפילה. את יורו 2020 הוא החמיץ בגלל פציעה בברכו. ורק עכשיו, כשהוא כבר כמעט בן 33, הוא מגיע סוף כל סוף לטורניר. בעצם, זה הטורניר השני בלבד בקריירה שלו. הראשון – במונדיאל לפני שנה וחצי – נגמר ברבע הגמר בגלל הפסד דרמטי בפנדלים לארגנטינה. הפעם המטרה היא ללכת רחוק יותר.

מבחינה אישית, זו הייתה עונה מצוינת לוואן דייק במדי ליברפול. החלום לזכות באליפות בעונת הפרידה מיורגן קלופ נגוז בשבועות האחרונים של המרוץ, אבל הבלם עצמו הפגין יכולת יציבה מאוד לאורך כל הדרך, והשכיח את התקופה הבעייתית מהעונה הקודמת. כעת, בעקבות העזיבה של המאמן הגרמני, גם עתידו באנפילד כבר הרבה פחות בטוח בצל הבנייה לעתיד, ויש תחושה שהשיא כבר מאחוריו, גם אם הוא במיטבו כרגע. אין לדעת באיזה מצב הוא יגיע למונדיאל בעוד שנתיים, אז צריך להשקיע את המקסימום כאן ועכשיו.

המאמן הלאומי רונאלד קומאן היה בלם בעצמו, והוא זכה ביורו 88 – התואר היחיד של הכתומים בהיסטוריה עד כה. יהיה זה סמלי אם הוא ידריך את ואן דייק שיהפוך רשמית ליורשו. מובן שהסגל ההולנדי הנוכחי לא מזכיר את הכוכבים מלפני 36 שנים, ומרקו ואן באסטן חסר מאוד, אבל עדיין מותר לחלום.

וירגוירג'יל ואן דייק (רויטרס)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה