אינטר מיאמי הודחה באופן סנסציוני בסיבוב הראשון בפלייאוף ב-MLS, ולליאל עבדה הייתה תרומה לאירוע, גם אם בעקיפין. הקיצוני הישראלי של שארלוט סיפק את משחקו הטוב ביותר העונה כאשר כבש צמד בניצחון 2:3 על אטלנטה יונייטד בתחילת יוני. היה זה הפסד בית חמישי ברציפות לאטלנטה, אשר פיטרה מיד לאחר מכן את המאמן המקסיקני גונסאלו פינדה.
עוזרו האלמוני, רוב ולנטינו בן ה-38, מונה במקומו עד לסיום העונה, והנה לכם – הוא חתום על ההפתעה המרעישה של השנה. הרי מעטים מאוד, אם בכלל, האמינו שהסגל הצנוע שלו יכול לשלוח הביתה את "ברצלונה החדשה" של ליאו מסי, לואיס סוארס, סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה.
יש לומר כי התוצאות של אטלנטה השתפרו רק קצת בעקבות קידומו של ולנטינו. הייתה לה עונה מאכזבת מאוד גם בסטנדרטים שלה, והיא הצליחה להתברג איכשהו במקום התשיעי בקונפרנס המזרחי בזכות ניצחונות דחוקים בשני המחזורים האחרונים. את די סי יונייטד במקום העשירי, ממנו כלל לא עולים לפלייאוף, היא הקדימה בזכות הפרש שערים בלבד. 40 הנקודות שצברה ב-34 מחזורים לא היו מספיקות לא כדי לעלות לפלייאוף בעונה שעברה. הן לא היו מספיקות גם בקונפרנס המערבי, בו נותרו אוסטין ודאלאס בחוץ עם מאזנים טובים יותר.
בכל הליגה, לא הייתה קבוצה שעלתה לפלייאוף עם התקפה פחות טובה מאטלנטה – היא כבשה רק 46 שערים. לעומת זאת, אנטר מיאמי דורגה בפסגה עם 79 שערי זכות. החבורה בצבעי ורוד-שחור השיגה 74 נקודות אשר מהווים שיא MLS במתכונת הנוכחית. מסי וסוארס הפציצו 20 שערים כל אחד. המשימה שלהם מול בסיבוב הראשון בסדרת הטוב משלושה משחקים נראתה קלילה. בהמשך, אולי אפשר היה לדמיין אתגרים משמעותיים, אבל לא כאן. הרי אטלנטה עוד נדרשה להתמודד קודם לכן בקרב מול מונטריאול שסיימה שמינית במזרח, כמעט עפה ועלתה לבסוף רק בפנדלים בתום 2:2. על הנייר, זה פשוט לא היה כוחות. אלא שבפלייאוף הכל אפשרי.
דיקמבה מוטומבו הלך לעולמו לפני מספר שבועות. הסנטר האגדי התפרסם במיוחד בזכות תמונת חגיגה אייקונית כאשר דנבר נאגטס הדיחה את סיאטל סופרסוניקס בסיבוב הראשון בפלייאוף NBA ב-1994. סיאטל סיימה את העונה הסדירה כקבוצה הטובה ביותר בפער ניכר, עם 63 ניצחונות ו-19 הפסדים. דנבר הייתה בינונית מינוס עם 42 ניצחונות ו-40 הפסדים. כאשר סיאטל ניצחה ללא בעיות בשני המפגשים הראשונים בסדרת הטוב מחמישה, אף אחד לא היה מעז להמר נגדה. אלא שדנבר ניצחה פעמיים בבית, ואז השלימה את הקאמבק ההיסטורי עם ניצחון מטורף בהארכה במשחק החמישי בחוץ. מוטומבו נשכב אז על הפרקט והניף את הכדור בצרחות של אושר. מה שאטלנטה יונייטד עשתה לאינטר מיאמי בחלוף 30 שנה הרגיש כסוג של מחווה לזכרו.
במשחק הראשון בפלורידה ניצחה הפייבוריטית. סוארס כבש את הראשון בפתיחה, מסי בישל לאלבה את השני, ואינטר מיאמי לא התרגשה במיוחד כאשר ירדה מהמגרש עם 1:2 סולידי. בתקשורת גם לא התייחסו ברצינות לשער השוויון הזמני של אטלנטה, אותו כבש סאבה לובז'נידזה הגיאורגי מבישול גאוני של המגן הפורטוגלי פדרו אמאדור, אבל כדאי היה לשים לב אליו. היכולת של אמאדור הדגישה את הפוטנציאל של הסגל נטול הכוכבים של אטלנטה. הרי איך אפשר להקביל אותו לאלבה? אמאדור הגיע בקיץ ממוריירנסה – קבוצה שכלל לא ידועה מחוץ למולדתו. ואפילו בה הוא ישב לרוב על הספסל. אלא שבפלייאוף מול אינטר מיאמי הוא הפך לכוכב.
המשחק השני, על אדמת ג'ורג'יה, היה אמור להיות האחרון. אינטר מיאמי עלתה ליתרון בשלהי המחצית הראשונה בגלל טעות של השוער בן ה-40 ברד גוזאן, והתכוונה לסגור את הסיפור, אבל חסרונו של בוסקטס הפצוע בקישור המרכזי היה בעורכיה. כאשר גם חברו הצעיר יאניק ברייט, שפרץ לתודעה העונה, נאלץ להיות מוחלף בהפסקה, קיבלה אטלנטה חופש פעולה נרחב. דריק וויליאמס, ששיחק פעם בבריסטול סיטי ובבלקבורן בליגה השלישית באנגליה, השווה בנגיחה מהגבהה אדירה נוספת של אמאדור. ואז, עמוק בזמן פציעות, הפציץ שאנדה סילבה המחליף לחיבורים וקבע 1:2. גם הוא פורטוגלי אלמוני, ששיחק בהרכב באירופה רק בליגה הצרפתית השנייה במדי דיז'ון, אבל זה היה רגע התהילה שלו.
כך נגרר העסק למשחק השלישי והמכריע בפלורידה בשבת בלילה. בוסקטס עדיין לא היה כשיר, אבל מתיאס רוחאס הפרגוואי העלה את אינטר מיאמי ליתרון מהיר, וזה היה צריך להספיק. זה לא הספיק, כי ג'מאל טיארה כבש צמד בזק תוך שלוש דקות וביצע מהפך מטריף. ואם אתם תוהים במי מדובר, הרי שהחלוץ הסנגלי בן ה-31 שיחק במשך 4 שנים באבראנש בליגה הצרפתית השלישית, ואז עוד 5 שנים בלה האבר מהליגה הצרפתית השנייה.
כאשר עלתה לה האבר לליגה הבכירה, הוחלט שהוא לא מתאים, חוזהו לא חודש, והוא הגיע לאטלנטה כשחקן חופשי ללא ציפיות כלל. במאי הוא כבר הספיק להבקיע ב-1:3 בחוץ על אינטר מיאמי שנראה בדיעבד כמו חזרה גנרלית לקראת העתיד לבוא. אינטר מיאמי כלל לא הכירה אותו ולא התייחסה אליו, והוא העניש אותה פעמיים.
בשלב זה, המתקפה של הפייבוריטית הייתה עוצמתית למדי, אך היא נתקלה בגוזאן בכושר עילאי. אולי אתם זוכרים אותו כשוער אסטון וילה, שהיה חתום בין היתר על הירידה לליגת המשנה ב-2016. השוער עבר אז למילדסברו, וירד גם איתה ב-2017. ואז הוא חזר לארצות הברית, חתם באטלנטה יונייטד וזכה איתה באליפות ב-2018.
וזה החלק הפיקנטי כאן, כי המאמן שהצעיד את המועדון החדש להנפה ההיסטורית היה טאטה מרטינו. שם הוא שיקם את מעמדו אחרי האכזבות בברצלונה ובנבחרת ארגנטינה, ואינטר מיאמי האמינה שהוא יוכל לשחזר את ההישג. הבוס הארגנטיני הוחתם בקבוצה בעיקר בזכות קשריו המצוינים עם מסי, כמובן, אבל העבר המצוין ב-MLS לא הזיק לו כלל. הוא דווקא הבין את אטלנטה מצוין, והכיר גם את ולנטינו שהיה עוזרו בעונת האליפות ההיא. אלא שהוא די זלזל ביריבה בכל זאת, וכך גם שחקניו.
השחצנות הפכה לעצבנות כאשר גוזאן סיפק הצלות מרהיבות, וכוכבי אינטר מיאמי לא שלטו בעצמם. כאשר מסי השווה ל-2:2 בדקה ה-65, דחף לאונרדו קמפאנה בגסות את גוזאן, בעוד סוארס צרח עליו והתגרה בו. זה לא היה הדבר הנכון לעשות כי המוטיבציה של גוזאן רק עלתה עוד יותר. בינתיים, במקום להבקיע את השער השלישי, אינטר מיאמי דווקא ספגה. אמאדור הבריק עם בישול במשחק שלישי רצוף ושם את הכדור על ראשו של ברטוש סליש הפולני. 2:3 – ו"ברצלונה החדשה" בבעלות דייויד בקהאם עפה.
אחרי שריקת הסיום, התלוננו המפסידים על כך שאטלנטה כבשה את השער השלישי כששחקן שלהם שכב פצוע על הדשא. ההתבכיינות לא הייתה במקום, כי אינטר מיאמי עצמה נוהגת להמשיך לשחק כששחקני היריבה פצועים – ומבחינתה זה בסדר. הלך הרוח במועדון היה פשוט למדי – הכל מגיע להם. הם הכי עשירים, הכי מפורסמים, הכי מתוקשרים, והאליפות הייתה אמורה ליפול לידיהם כפרי בשל.
זה גם מה שהנהלת MLS רצתה, כי כך קל הרבה יותר לשווק את הליגה ברחבי תבל. מסי וסוארס זוכים במדליות הזהב זה סקסי. עכשיו חוששים שם כי ההדחה תגרום לעניין נמוך הרבה יותר בהמשך הפלייאוף מחוץ לארצות הברית, וגם בתוכה. ייתכן, אגב, כי אינטר מיאמי אף ציפתה לסיוע מצד השופטים אם משהו לא ילך כשורה, והעזרה הזו לא הגיעה.
אז אלבה קרא לשופט פחדן עוד במהלך המשחק השלישי מול אטלנטה. אחרי שריקת הסיום, הצהיר המגן הקטלוני: "היינו הקבוצה הטובה ביותר והיציבה ביותר. שברנו את שיא הנקודות בעונה הסדירה, ורצינו לקחת את הגביע. שיטת הפלייאוף לא הוגנת, ואני יודע שהיא נהוגה כאן הרבה זמן. השוער שלהם תפס יום גדול, עצר את הכל, וזה מה שקרה".
אלבה הדגיש, אולי בלי להתכוון, את הסיבה המרכזית לפיאסקו. אינטר מיאמי באמת הייתה הקבוצה הטובה ביותר מבחינה התקפית. עם מסי וסוארס, היא כבשה בקצב נהדר, ולכן בתחרות ארוכה כמו ליגה של 34 מחזורים היא דורגה ללא קושי במקום הראשון בזכות ההתקפה. אלא שהעורף שלה היה חדיר. שני הכוכבים הוותיקים הגדולים בחוד לא משתתפים בגילם במשחק לחץ ללא כדור, וגם בוסקטס כבר לא מסוגל לסגור הכל.
איכות שחקני ההגנה לא הייתה מזהירה גם כאן, ואינטר מיאמי ספגה 49 שערים בעונה הסדירה. זה לא נורא אם הפסד במשחק ספיציפי אינו גורלי כמו במסגרת הליגה. ואולם, בפלייאוף הסיפור אחר לגמרי. ואז, אם השוער בן ה-40 של היריבה מצטיין, אתה נתקל בבעיה רצינית.
אז טאטה מרטינו נכנע לאקסית המיתולוגית, וכעת תתפנה אינטר מיאמי לתכנון עונת 2025, במהלכה אף צפויה לה השתתפות בגביע העולם לקבוצות – המפעל השערורייתי שיזם נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, אשר אליו הוזמן המועדון עוד לפני שהתברר מי תזכה ב-MLS.
המטרה ברורה – מסי מביא יחסי ציבור וכסף, אז הוא צריך להיות שם. וזו, למעשה, גם המהות מאחורי הגעתו לאמריקה. "התואר האמיתי הוא עצם ההחתמה של מסי", אמר בזמנו בקהאם. את התואר הזה אף אחד לא ייקח לו, אבל על הדשא הפרויקט הזה נכשל. לפחות בינתיים.