אם יש הפסד ספציפי שמעורר אצל האוהדים הספרדים זיכרונות נוסטלגיים נעימים מאוד, הרי שזהו ההפסד לשווייץ בדורבן. במשחקם הראשון במונדיאל 2010, נכנעו האדומים לחבורה של אוטמר היצפלד, 1:0 משער קצת מוזר של ג'לסון פרננדס, וזה היה האות לתחילת הדהירה חסרת המעצורים לזכייה במדליות הזהב. היו שגרסו כי המעידה גרמה לכוכבים של ויסנטה דל בוסקה להתרכז יותר ולא לזלזל לרגע ביריביהם. ההישג, בסופו של דבר, היה היסטורי.
עד אתמול, היה זה ההפסד היחיד של ספרד לשווייץ, ולכן הפסד שני אי פעם התקבל בתחושה משעשעת של סיפוק. הרי המונדיאל החדש נמצא ממש מעבר לאופק, ואולי גם הפעם תביא התוצאה הזו לחגיגה המיוחלת בקטאר בדצמבר. אם ממנפים את הסטירה הזו נכון ומפיקים את הלקחים המנטליים המתאימים, היא יכולה להיות סוג של ברכה, כמו לפני תריסר שנים בדרום אפריקה. העניין הוא כי יש הדל מהותי מאוד בין שני ההפסדים המדוברים.
ב-2010, היה זה בעיקר חוסר מזל. ספרד היטיבה לשחק, הייתה מסוכנת, ותפסה את השוער השווייצרי דייגו בנאליו ביום טוב. ג'רארד פיקה החמיץ הזדמנות פנטסטית, צ'אבי אלונסו הדביק כדור אדיר למשקוף, ובאופן כללי הייתה זו הצגה לא רעה. לעומת זאת, הפיאסקו אתמול בליגת האומות היה מדכא בהחלט. במחצית הראשונה, לא נרשמה אף בעיטה ספרדית למסגרת של יאן זומר, וגם בעקבות שיפור קל אחרי ההפסקה אי אפשר היה להתלונן על התוצאה הסופית. אם מסתכלים על המשחק כאל אחת ההכנות האחרונות לקראת גביע העולם, המסקנה המתבקשת היא שהסגל של לואיס אנריקה עדיין לא מוכן.
הסגל עוד לא מוכן. לואיס אנריקה (רויטרס)ייתכן שהיכולת ההתקפית הדלה נובעת מכך שהמאמן בחר לפתוח עם שלישיה שלא נמצאת במצב טוב, וזאת בלשון המעטה. מרקו אסנסיו, ששולב כתשע מדומה עם מספר 10 על גבו, לא רואה דשא בריאל מדריד, והביע תסכול עמוק עד כדי כך שבתקשורת החלו לדבר על מעבר אפשרי לברצלונה. עם ארבע הופעות קצרצרות כמחליף בכל המסגרות, הוא אולי רענן ורעב מאוד, אבל לא בדיוק מסוגל לסחוב על גבו את החוד של הנבחרת.
פראן טורס, שהגיע לברצלונה ממנצ'סטר סיטי בינואר לבקשתו המפורשת של צ'אבי, איבד בעונה החדשה את האמון מצד הבוס. הוא פתח בשני משחקים בלבד, רואה את אוסמן דמבלה מלהטט במקומו, ולא מפגין יכולת גבוהה כאשר מקבל הזדמנות. יש יסוד סביר להניח שמדובר במשבר זמני, אבל מבחינת הנבחרת העיתוי לשימוש בו לא אידיאלי.
פראן טורס (רויטרס)פאבלו סראביה עבר עונה נפלאה אשתקד בהשאלה בספורטינג ליסבון, והיה אחד הכוכבים הבולטים ביותר בליגה הפורטוגלית, אבל פאריס סן ז'רמן בחרה להחזירו למועדון – ואין לו שום סיכוי לנצח את ליאו מסי, ניימאר וקיליאן אמבפה, קל וחומר בכושרם הנוכחי. הוא אמנם שיחק בסופר קאפ מול נאנט בבלומפילד, אבל זה לא מספיק, ומבחינת ספרד מדובר בפספוס לא מבוטל. האוהדים היו מעדיפים לראות את סראביה ממצה את הפוטנציאל שלו במקום המתאים, ולכולם זכורות ההופעות החיוביות שלו ביורו 2020 לפני שנה. איש לא יבוא בטענות ללואיס אנריקה אם הוא יהיה בסגל למונדיאל, אבל בשורה התחתונה הטריו הזה אכזב מאוד.
הקהל באצטדיון רומארדה בסראגוסה דרש עוד לפני שריקת הפתיחה לראות על הדשא את בורחה איגלסיאס. הוא זוכר לו לטובה את עונת הפריצה שעשה בקבוצה המקומית בליגה השנייה ב-2017/18, כאשר הבקיע 23 שערים וסלל לעצמו את הדרך באיחור לא מבוטל לליגה הבכירה. הוא גם יודע כי מדובר בכובש הספרדי המצטיין בליגה נכון לעכשיו – שני רק לרוברט לבנדובסקי בדירוג המבקיעים. הוא נכנס להופעת הבכורה בגיל 29, ולא הספיק להשפיע על המתרחש יתר על המידה, וגם ניכר שהוא לא משתלב באופן אופטימלי בשיטה של המאמן. וזה הרי השיקול המרכזי ביותר של לואיס אנריקה – השיטה.
בורחה איגלסיאס (La Liga)"כאשר אני מסתכל על מה שהשחקנים עשו בקבוצותיהם ועל מה שהם עשו בשבילי, תמיד הרבה יותר חשוב מה הם עשו בשבילי", הוא קבע. נקודת המבט הזו עומדת מאוחרי הסירוב העיקש לזמן לסגל את יאגו אספאס. בספרד יש קונצנזוס כי גם בגיל 35 ממשיך כוכב סלטה ויגו להיות החלוץ הספרדי הטוב ביותר, והוא גם רב גוני במיוחד. העונה כבר יש לו חמישה כיבושים, וכל המשחק של הקבוצה עובר דרכו. ואולם, לואיס אנריקה לא היה כנראה שבע רצון ממה שעשה עבורו אספאס אי שם בתחילת הקדנציה ב-2018, ומאז הוא הפך ללא רלוונטי.
"אתם רואים אותו בקבוצה שלו, אבל שם הוא מספר אחת, וכולם משחקים למענו. הוא רק יוצר, ולא עושה הגנה. בנבחרת המצב שונה בתכלית. כאן אנחנו לא משחקים עבור שחקן אחד, אלא עוזרים זה לזה. כולם רצים קדימה, כולם רצים אחורה. היו שחקנים שהתקשורת דרשה לזמן, הם באו לכאן, וקרה מה שקרה. הנבחרת היא לא הרכב של 11 השחקנים הכי טובים בספרד. אנחנו מחפשים תלכיד. אנחנו רוצים לקחת סיכונים, ללחוץ גבוה, לשחק כמו צוות. אני מחפש שחקנים שמסוגלים להבין את הדרך ואת השיטה שלנו", הצהיר לואיס אנריקה. האם הביקורת הזו על אספאס מוצדקת? מובן שהיא לא מכוונת רק אליו, אבל הציטוט הזה מסביר את החשיבה של המאמן, ואת הנאמנות שהוא מגלה כלפי שחקנים מסוימים.
יאגו אספאס (La Liga)כך, למשל, לא כולם הבינו מדוע קיבל ג'ורדי אלבה זימון גם הפעם, למרות שבברצלונה הוא ירד למקום השלישי בסדר העדיפויות אחרי אלחנדרו באלדה ומרקוס אלונסו בעמדת המגן השמאלי. אפשר היה לראות בחגיגה של הקטלוני אחרי כיבוש השער עד כמה הוא היה חשוב עבורו, והוא אף הצהיר אחרי שריקת הסיום: "אני רוצה להודות ללואיס אנריקה על התמיכה, ועל כך שהוא סומך עליי". אסנסיו גם יכול להיות מרוצה מהבישול הווירטואוזי שסיפק, למרות שביתר הדקות הוא לא הצליח להיכנס לקצב.
מבחינה הגנתית, ספרד ספגה לראשונה מאז 2004 פעמיים מכדורי קרן שגרתיים, וזו סיבה נוספת לדאגה, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציות. משחק כושל אחד לא אמור להכניס את האוהדים לפניקה, והיה זה בסך הכול הפסד ראשון של לואיס אנריקה בשנת 2022. ואולם, המגמה הכללית עלולה להיות שלילית, אם הבוס יתמיד לבחור את השחקנים לפי העדפות אישיות, מבלי להתחשב יתר על המידה בכושרם הנוכחי.
כעת, תזדקק ספרד לנצח את פורטוגל בבראגה ביום שלישי כדי לטפס מעליה לפסגת הבית ולהעפיל לחצי גמר ליגת האומות. יהיה זה מבחן חשוב ומאתגר למאמן ולשחקניו הנאמנים, ועל סמך הביצועים ניתן יהיה להסיק מסקנות מדויקות יותר לגבי סיכויי הספרדים בגביע העולם. מי יודע, אולי ההפסד לשווייץ שוב יביא להם מזל.