כריסטיאנו רונאלדו ירד לחדר ההלבשה בבכי. בחלומותיו הגרועים ביותר הוא לא דמיין שכך עלולה להסתיים הקריירה הבין-לאומית שלו. היו כמה אופציות מציאותיות לסיוט, כמו למשל הפסד לליאו מסי בגמר, או הדחה בשלב הבתים – חוויה שהוא כבר עבר ב-2014. להפסיד למרוקו על תקן שחקן ספסל שלא הצליח להושיע כאשר קיבל את הצ'אנס? זה כבר באמת היה יותר מדי. עבור נבחרת פורטוגל כולה היו בטורניר הזה לא מעט היבטים חיוביים, אבל מבחינת הקפטן עצמו היה זה אקורד אחרון צורם מכל הבחינות האפשריות.
לפני רבע הגמר, השאלה המרכזית שהעסיקה את התקשורת הייתה כיצד עדיף לנסות לפרוץ את הבונקר המרוקאי – עם כריסטיאנו או בלעדיו? התשובה הסופית, מוזרה ככל שתהיה, התבררה כי זה לא ממש משנה. הפורטוגלים כשלו בשתי הגרסאות, והמערך המאורגן של האריות שמר על מאזן מרשים בכל קנה מידה.
הם קיימו כבר חמישה משחקים, התמודדו מול קרואטיה, בלגיה, ספרד ופורטוגל, ועדיין אף שחקן יריב לא הצליח להכניע את השוערים שלהם. רק שער עצמי מקרי מאוד של נאייף אגרד נרשם לחובתם, והבלם בכלל לא היה כשיר אתמול. האם זה פגע בסיכויי פורטוגל לשים את הכדור המיוחל ברשת? בדיחות ציניות – זה כל מה שנשאר להם עכשיו.
שחקני פורטוגל מקיפים את השופט (רויטרס)הזדמנויות היו להם, כמובן. גונסאלו ראמוס, גיבור השלושער מול שווייץ בשמינית הגמר, קיבל נגיחה חופשית לגמרי באמצע המחצית השנייה, ושלח את הכדור החוצה. ז'ואאו פליקס סחט הצלה גדולה מהשוער בונו בבעיטת יעף ממרחק. עמוק בזמן פציעות, מצא את עצמו פפה ממש מול השער אחרי כדור קרן, במצב טוב יותר מזה שהסתיים בשער לרשת שווייץ, אבל נגח איכשהו החוצה.
ובעוד פניהם של הפייבוריטים שידרו בעיקר ייאוש ככל שהמשחק התקדם, על פרצופו של בונו היה מרוח חיוך שובב באופן כמעט תמידי. הייתה תחושה שהוא יודע שהקסם ילך איתו. מרוקו הריחה היסטוריה באצטדיון שהפך לביתי עם קהל אוהד מאוד ביציעים. היא נועדה להיות הנבחרת הראשונה מאפריקה בחצי גמר גביע העולם.
הקסם הלך איתו. שחקני מרוקו מניפים את יאסין בונו באוויר (רויטרס)פורטוגל ממש לא חשבה כך אחרי ה-1:6 על שווייץ, ובנסיבות אלה גם לא הייתה למאמן פרננדו סנטוס שום ברירה – הרכב מנצח כזה לא מחליפים, ולכן רונאלדו נשאר על הספסל. עם זאת, בניגוד מוחלט לשמינית הגמר, לא הורגשה שום הרפתקנות מצד הפורטוגלים. הם היו זהירים, קצב ההתקפות היה איטי הרבה יותר, וניכר היה כי ההבנה ברורה – אסור לעשות טעות, כי היא עלולה להיות קריטית מול יריבה כה עקשנית. ובכן, הטעות הזו הגיעה, והיא באמת התבררה כגורלית.
וכאן עומד סנטוס שוב באור הזרקורים. המאמן בן ה-69 הואשם פעמים רבות בשמרנותו, ובכך שהוא מהסס לבצע את השינויים הנדרשים – ע"ע רונאלדו. העניין הוא שזה לא מדויק, או אולי בעצם פשוט לחלוטין לא נכון. ייתכנו חילוקי דעות לגבי נחיצות שחקנים מסוימים בהרכב ובסגל, אבל הבוס הוותיק דווקא ביצע כמה מהלכים מהפכניים, ובראשם החלפת השוער. רוי פטריסיו המנוסה והטוב עמד בין הקורות במשך יותר מעשור, והייתה לו תרומה עצומה לזכיה ביורו 2016, אבל לקראת המונדיאל הזה החליט סנטוס ללכת על העתיד, וקידם את דיוגו קוסטה.
סנטוס ורונאלדו (רויטרס)לשוער בן ה-23, שעלה לגדולה כמטאור במדי פורטו, יש המון יתרונות, בין היתר משחק הרגל המשובח, הנכונות להשתתף בבניית התקפות, ואינסטינקטים אדירים על קו השער. הוא עשוי להיות נכס נדיר בדו קרב פנדלים – הרי העונה הוא הפך לשוער הראשון אי פעם שהדף שלוש בעיטות מהנקודה הלבנה בקמפיין בודד בליגת האלופות.
בטווח הארוך, ההימור עליו בהחלט עשוי להשתלם בגדול, ובמונדיאל הזה צבר קוסטה נסיון יקר מאוד. אלא שהיה לכך שכר לימוד, ואת הטעויות הראשונות הוא עשה כבר במחזור הפתיחה נגד גאנה. אז זה היה פחות דרמטי, ופורטוגל ליקטה בכל מקרה 3 נקודות, אבל אתמול זה כבר היה סיפור אחר.
דייגו קוסטה (רויטרס)היציאה האיומה של קוסטה להגבהה שגרתית של יחיא עטיה אללה אפשרה ליוסף אן-נסירי לנגוח לרשת החשופה על סף השריקה להפסקה, והעיתוי הזה אומלל למדי מבחינה מורלית. נותרה רק מחצית אחת, ולא קל לחזור מפיגור מול נבחרת שלא סופגת כלל. הפורטוגלים התמודדו עם האתגר הזה באופן שונה. ז'ואאו פליקס שרף שטחים וחיפש הזדמנויות לרוחב כל המגרש. ברונו פרננדש ניסה לקחת את המשחק על עצמו, לעתים בכוח, ושידר יותר מדי עצבים – הוא פרפקציוניסט, וזה מאפיין אותו תמיד כאשר דברים לא מסתדרים.
ברננדו סילבה דווקא נעלם לחלוטין, בקושי הורגש, ואיבד כמה כדורים פשוטים – באופן כללי, היה זה טורניר חלש ביותר עבורו מבחינה אישית. רפאל ליאאו נכנס עם המון אנרגיות, ופרשנים פורטוגלים רבים לא מסוגלים להבין מדוע השחקן שנמצא בכושר הטוב ביותר לא קיבל את האשראי בהרכב, אך הכדרורים שלו לא תמיד היו תכליתיים.
בפורטוגל לא מבינים איך לא פתח. ליאאו (רויטרס)והיה גם רונאלדו. הוא נכנס הרבה לפני ליאאו, כבר בדקה ה-51, כי סנטוס לא יכול היה להרשות לעצמו להשאיר אותו על הספסל בפיגור. גם כך הוא מתח את הקפיץ עד הסוף בהחלטה אמיצה להשאיר את הקפטן בחוץ. כעת הוא נכנס להופעת השיא מספר 196, והבמה הייתה פתוחה עבורו. אחרי כל הציטוטים של אחיותיו על "השפלה" לכאורה, זה היה הצ'אנס שלו לגרום למבקריו לאכול את הכובע. ובשורה התחתונה, הכובע לא נאכל. הוא אפילו לא ננגס. בעבר, הייתה עצם נוכחותו של רונאלדו עלולה לערער את השקט הנפשי של שחקני מרוקו. הפעם, הוא בקושי היווה פקטור כלשהו.
אולי זה לא תוכנן כך זמן רב מראש, אבל רונאלדו החליט להפוך את המונדיאל הזה לסוג של חלון ראווה עבור מעסיקים פוטנציאליים. הוא יזם את הפיצוץ עם מנצ'סטר יונייטד ממש לקראת שריקת הפתיחה, דאג לביטול חוזהו, והגיע על תקן כוכב חופשי. הדיווחים אודות חתימה על חוזה עתק בליגה הסעודית הוכחשו בינתיים, והמטרה הייתה לשווק את עצמו למועדון אירופי מוביל. ובכן, השבועות שבילה כריסטיאנו בקטאר לא תרמו למשימה זו, אלא דווקא הזיקו. הם קיבעו אותו בתודעה הציבורית כשחקן עבר, שלא בהכרח מסוגל להתמודד נפשית עם השינוי במעמדו. לא יהיה פשוט למצוא קבוצה שתסכים מרצון להיכנס לכל קרקס רונאלדו אם זו התמורה שהיא הולכת לקבל על הדשא.
הפך את המונדיאל לחלון ראווה. רונאלדו (רויטרס)המצב אמנם לא היה מזהיר לפני כניסתו, אך הוא לא השתפר בעקבות שילובו, וגם ברגעים האחרונים חבריו לא חיפשו אותו. הכדורים לא הלכו לעברו, והוא גם לא הצליח להשתמש בניסיונו על מנת להרגיע את הרוחות ולגרום לנבחרת לתפקד כיחידה מגובשת. אחרי שריקת הסיום, הלכו המצלמות אליו, וההפנמה הייתה ברורה. הדרך תמה. מסי ממשיך בינתיים לחצי הגמר, אבל חלקו של רונאלדו הסתיים. גביע העולם לא יהיה שלו.
הזמן לסיכומים עוד יגיע. אחרי שיודיע על פרישה מהמדים הלאומיים, נתפנה לסקור את דרכו המיוחדת שנמשכה על פני כמעט שני עשורים, הניבה 116 שערים וזכייה באליפות אירופה. אבל בינתיים זה הזמן ללקק את הפצעים, וכל פורטוגל מרגישה שהייתה כאן החמצה גדולה מאוד. את התנופה שנוצרה בשמינית הגמר אפשר היה לתרגם למשהו אחר לגמרי, אם הצוות היה ממשיך לעבוד בהתלהבות ובתעוזה. זה לא קרה, והשינויים צפויים להיות נרחבים. ללא רונאלדו, תהיה זו נבחרת שונה בתכלית. ייתכן שהיא תהיה מאוזנת יותר ובטוחה יותר בעוצמתה, כי מבחינת פוטנציאל הכוכבים הצעירים, יש לפורטוגל למה לצפות.
רונאלדו בכה: הפוסט המרגש של זהבי