להיות באצטדיון עם הנבחרות הטובות ביותר על הדשא ולהתרכז בכלל במה שקורה במגרש אחר, בידיעה שזה יכול להשפיע על האווירה במשחק שאתה צופה בו, זה דבר די נדיר. אלא שבמונדיאל בקטאר זה קרה לא פעם. לראות אוהד קוריאני דומע וממתין לשריקת הסיום במשחק מקביל שהוא צופה בו בפלאפון, או עיתונאי גרמני שצועק על מסך הטלוויזיה באמצע המשחק של ספרד נגד יפן למרות הנבחרת שלו בפיגור מול קוסטה ריקה במגרש אחר, זה מראה כמה דרמה הייתה בפתיחת המונדיאל הזה.

שלב הבתים הסתיים בקטאר. 48 משחקים מאחורינו, לא פחות מ-120 שערים נכבשו עד כה ונשארנו עם חצי מכמות הנבחרות. הטוב עוד לפנינו, אבל רגע לפני שלב שמינית הגמר זה הזמן לנתח את ההבדלים מהמונדיאל הקודם לזה הנוכחי, מהן המגמות הבולטות, מי הנבחרות שהפתיעו, איך נראה המונדיאל עד כה מקטאר, ומה היה הרגע הכי סוחף ומרגש?

היי אירופה. ערה?

מכל בית עלתה נבחרת אירופאית, כך שאירופה היא עדיין יבשת הכדורגל החזקה ביותר, אבל היו כמה אירופאיות שהציגו יכולת מדאיגה. ההבדל המשמעותי ביותר בין המונדיאל הנוכחי לקודמו הוא בפער בין היכולת שהציגו הנבחרות שסיימו במקומות השני והשלישי ברוסיה 2018 לבין איך שהן נראו בטורניר בקטאר. קרואטיה ובלגיה פשוט לא דומות לעצמן. במונדיאל האחרון שתיהן ניצחו את כל המשחקים בשלב הבתים, אך הפעם קרואטיה ובלגיה התקשו מאוד. אפילו המשחק ביניהן הסתיים ללא שערים ועם אכזבה גדולה. בכלל, קרואטיה, הפיינליסטית מרוסיה שהצליחה להעפיל לשמינית הגמר בקטאר, היא הנבחרת היחידה במונדיאל הנוכחי שסיימה פעמיים ב-0:0 בשלב הבתים. מבאס.

עלו, אבל לא דומים לעצמם. שחקני נבחרת קרואטיה (רויטרס)עלו, אבל לא דומים לעצמם. שחקני נבחרת קרואטיה (רויטרס)

הבלגים כבר הודחו בבושת פנים. הכוכבים אדן הזאר וטיבו קורטואה נרכשו על ידי ריאל מדריד בעקבות ההופעה שלהם במונדיאל הקודם, וכעת הזאר נראה כמו הצל של עצמו וקורטואה אומנם מגלה יכולת גבוהה בקבוצה שלו אך בנבחרת ספג שער מביך וסיים עצבני. גם קווין דה בראונה לא הצליח לעזור.

בכלל, "האירופאיות המובילות" חטפו מכה קשה בטורניר הזה. גרמניה, שזכתה ב-2014 בגביע העולמי, מאז הודחה בשלב הבתים בשני מונדיאלים רצופים. זה חתיכת כישלון. גם דנמרק סיימה רע וסרביה לא הרשימה.

כישלון. שחקני נבחרת גרמניה (רויטרס)כישלון. שחקני נבחרת גרמניה (רויטרס)

הקהל הערבי שלט, הארגנטינאים בטירוף

יכול להיות שזה נובע בין היתר גם מכך שלא הגיעו הרבה אוהדים מאירופה לקטאר. במשחק של ארגנטינה מול פולין היו 42 אלף ארגנטינאים ביציעים וה-2,000 שהגיעו מפולין נבלעו ברעש מחריש האוזניים של הדרום אמריקאים. פולין לא איימה פעם אחת על המסגרת באותו המשחק ומאמנה של ארגנטינה ליונל סקאלוני סיפר אחר כך: "הרגשנו כאילו שיחקנו בארגנטינה". מעבר לזה, המפגש של סרביה עם שווייץ במחזור הסיום של שלב הבתים היה אמור להיות משחק לוהט, אך חצי מהמושבים באצטדיון היו ריקים בכלל.

למעשה, הקהל הערבי היה הדומיננטי ביותר בקטאר עד כה, כפי שמתבקש מהמונדיאל הערבי הראשון אי פעם. זה עזר לנבחרות החלשות דווקא במשחקים מול הנבחרות החזקות, שכן היו סנסציות ענק שנוצרו בין היתר בעזרת מומנטום שבנה הקהל, כפי שהיה בניצחון של ערב הסעודית מול ארגנטינה, שם האצטדיון רעד מהקהל בירוק. כשרוב הנבחרות הערביות הודחו, האוהדים שהכי הרעישו ביציעים היו הדרום אמריקאים, שמייצרים אווירה ביתית וזוכים לאהדה גדולה גם בקרב המקומיים. יש לזה יתרון והשחקנים מרגישים את זה על המגרש.

עושים רעש. מסי מודה לאוהדי ארגנטינה (רויטרס)עושים רעש. מסי מודה לאוהדי ארגנטינה (רויטרס)

המפה קצת השתנתה

במפת הכדורגל העולמי, יבשת אסיה מתחזקת. שלוש נבחרות אסייתיות עלו לשמינית הגמר והן עשו זאת באופן מרשים ביותר. יפן העפילה אחרי שניצחה את ספרד במחזור הסיום, דרום קוריאה ניצחה את פורטוגל ועלתה, ואוסטרליה הדיחה את דנמרק בדרך ל-16 האחרונות. ברוסיה 2018 הייתה רק נציגה אסייתית אחת ובברזיל 2014 לא הייתה אף נבחרת אסייתית שרשמה הופעה בשמינית הגמר.

היפנים והקוריאנים עשו את זה בדרך הכי מרגשת שיש. אמנם אין להם נבחרות פיזיות ומאיימות, אבל הם משחקים עם המון חוכמה, תעוזה ואמביציה. השיפור ביבשת אסיה ניכר בטורניר הזה. כמו כן, גם נבחרת מרוקו הצליחה להרשים ולייצג גם את אפריקה ששלחה שתי נציגות לשלב הבא וגם את העולם הערבי כנציגה היחידה שנותרה לו, אבל איך אומרים פה החבר'ה מספרד? "מה זה, אנחנו מכירים אותם, הם בכלל באו מאירופה".

מרשימים. שחקני דרום קוריאה בטירוף (רדאד גמרשימים. שחקני דרום קוריאה בטירוף (רדאד ג'בארה)

מלך השערים שינה תואר והכוכבים עם קמטים

מלך השערים של הטורניר הקודם, הארי קיין, שכבש חמישה שערים בשלב הבתים ברוסיה במדי אנגליה, הפך למלך הבישולים בקטאר עם שלושה אסיסטים. גם כריסטיאנו רונאלדו, הכוכב הפורטוגלי שרוצה לעשות היסטוריה, הרעיד את הרשת רק פעם אחת ודרש שיכירו בשער נוסף שלא נרשם על שמו, בעוד שבמונדיאל הקודם הוא כבש שלושער כבר במשחק הראשון של פורטוגל. "איתו הכול יכול לקרות והוא תמיד יהיה בכותרות", אמר לפני הטורניר הזה העיתונאי ז’ואאו דומינגוש שמלווה את פורטוגל לכל אורך הדרך, והוא צדק.

הטירוף סביב ארגנטינה וליאו מסי הוא ענק. אין מה להשוות בכלל בין היחס של אוהדי ארגנטינה למסי ברוסיה ליחס שהוא מקבל במשחקים בקטאר. זה משהו שאי אפשר להסביר. במשחק שלו נגד פולין אצטדיון שלם היה שייך לאוהדי ארגנטינה, שלא הפסיקו לשיר ולעודד את מסי.

מקבל יחס מיוחד. מסי (רויטרס)מקבל יחס מיוחד. מסי (רויטרס)

התמונות שלו לצידו של דייגו מראדונה שהלך לעולמו הפכו את מסי לקדוש, והשיר החדש שנכתב עליו נשמע ביציעים כמו תפילה שמרחיבה את הלב כשחוזרים עליה שוב ושוב. כשמסי הבקיע את השער נגד מקסיקו ורץ באקסטזה ליציע, זה היה רגע שעשה צמרמורת, רגע בו הפנטזיות התגשמו לארגנטינאים. לכן הם עולים לרגל בהמוניהם גם עכשיו כדי לראות אותו בפעם האחרונה.

הכוכבים הגדולים נמצאים במונדיאל האחרון שלהם והם כמובן עוד יכולים לעשות היסטוריה. טוב, חלקם. נבחרת אורוגוואי פתחה עם שלושה ניצחונות במונדיאל הקודם והייתה פשוט מושלמת עם מאזן שערים של 0:5, אלא שהפעם היא הודחה מהטורניר בשלב מוקדם. לואיס סוארס, אדיסון קבאני ודייגו גודין לא הושיעו, והופעתם האחרונה בנבחרת הסתיימה עם דמעות ומוקדם מהצפוי. קשה להיות במעמדם עם הלחץ המטורף שיש מסביב. ואין ספק, מהיציע כבר רואים להם את הקמטים.

לא הושיע. לואיס סוארס ממרר בבכי (רויטרס)לא הושיע. לואיס סוארס ממרר בבכי (רויטרס)

אומרים שהעולם שייך לצעירים, וזה ייבחן גם בקטאר. בינתיים קיליאן אמבפה ממשיך להוביל את נבחרת צרפת בגיל 23, הצעירים של ספרד גאבי ופדרי בני 18 ו-20 אבל מובילים את הנבחרת להצלחה, אנסו פרננדס בן ה-21 הפך לאחד מהבולטים בנבחרת ארגנטינה - וגם הם עוד יכולים לעשות היסטוריה. רגע לפני שהבמה מתפנה מהכוכבים הגדולים של העשור האחרון, יש להם הזדמנות לגנוב את ההצגה כבר עכשיו.

יחד עם זאת, אסור לשכוח שעדיין יש כמה מועמדים בולטים לזכייה, כמו שחקני ברזיל שיכולים להגיע לגמר. בנוסף, אלופת העולם צרפת גם הפעם נראית חזקה יותר מכולן. הכול פתוח וכבר עכשיו יש מהמונדיאל הזה הרבה סיפורים, הרבה רגעים גדולים, הרבה טירוף במגרשים - והאקשן האמיתי עוד בדרך.

הכי חזקים? שחקני נבחרת צרפת (רויטרס)הכי חזקים? שחקני נבחרת צרפת (רויטרס)

בגינת ההפתעות של קטאר

על פי שלב הבתים, יש כמה הבדלים מהמונדיאל הקודם. ההבדל הבולט ביותר הוא שנדמה כי הכול אפשרי הפעם, כך שלפעמים הטורניר בקטאר מרגיש כמו ביקור בגינת ההפתעות. החלטות השיפוט, תוספות הזמן הארוכות ובדיקות ה-VAR מעיקים ומפריעים לטורניר. מערכת שיפוט המסך נכנסה לפעולה במונדיאל ברוסיה והיא עדיין לא עובדת טוב, למרות שחלפו כבר יותר מארבע שנים. הזמן עבר, הטכנולוגיה התקדמה, השופטים צברו ניסיון - אך עדיין יש חילוקי דעות ולעתים מתקבלות החלטות הזויות. איך זה ייתכן.

כמו כן, לא פעם עיתונאים ואוהדים נקרעים מצחוק כשהם שומעים מי השחקן שנבחר למצטיין במשחק מסוים: "דווקא הוא? זה תלוש מהמציאות, אפשר לקבוע מי יזכה מראש וזהו", נשמע לא פעם מהיציעים. יעיד על כך ליאו מסי שהעביר את הפרס לשחקן אחר מהנבחרת שלו, אקט שהעביר מסר ברור לפיפ"א - אל תתנו לי את מה שלא מגיע לי רק בגלל שזה השם שלי. הטורניר הזה היה יכול להתנהל אחרת מהבחינה הזאת, יש לא פעם ריח רע שעולה כאשר מתקבלת החלטה שכזאת. זה שקוף, זה מגוחך, זה לא לעניין. הגיע הזמן שפיפ"א תפסיק לזלזל באוהדי הכדורגל.

גם הוא לא הבין מה הפרס עושה אצלו. קווין דה בראונה (פיפ"א)גם הוא לא הבין מה הפרס עושה אצלו. קווין דה בראונה (פיפ"א)

חוץ מזה, אחרי כשבועיים ניתן לומר שקטאר היא מודל לאיך שטורניר צריך להתנהל - ולא מדובר על המופע הראוותני שהיא עושה כמו במופע של טרומן, עם תפאורה מוגזמת רק כדי שכולנו נתלהב מהאירוע או מזה שמדינה שתושביה הם רק כ-300 אלף איש שהביאו את הטורניר הכי גדול בעולם בהרבה כסף תוך ניצול של אחרים. מה שיפה בטורניר הזה שהוא הניהול שלו.

במונדיאל הזה הכול קרוב, הכל קורה בזמן, אין פקקים ומערך ההסעות מתקתק כמו שעון גם אם לפעמים קורות תקלות קטנות (לא כעסנו על הנהג שהוביל אותנו לדרך ללא מוצא באמצע הלילה ואפילו צחקנו תוך כדי שניסינו לסייע לו לסובב את האוטובוס בחזרה), האצטדיונים ברמה גבוהה (רק בחיאת, כבו את המזגן בערב! הבנו שיש לכם אופציה להקפיא את המקום!) והעובדים הפשוטים של פיפ"א הם מדהימים ותמיד רוצים לעזור מסביב לשעון (תודה למנהל שזיהה ישראלי צועד בבטחה עם הכרטיס שקיבל דווקא ליד השורה של תומכי המשטר באיראן, הזיז אותו למושב אחר ומנע מהומת אלוהים).

עבר או לא? סערה מהשער של יפן

הטורניר בקטאר נותן חומר למחשבה. אולי הגיע הזמן שהמונדיאל יפסיק להתנהל בכמה מדינות שונות אלא יעבור ל"גרסה אולימפית", כמו עכשיו, כשהכול קורה סביב עיר אחת, במרחק של נסיעה קצרה מאצטדיון לאצטדיון. זה קונספט נהדר ויש כמה ערים שיכולות להתאים לזה, כמו לונדון שיש בה כמה אצטדיונים מפוארים, או טורניר באזור מילאנו-טורינו. כן, זה מוזר שהטורניר הזה מתרחש דווקא באמצע עונת הכדורגל ויש הרבה ביקורות על המדיניות של הקטארים בעולם, אבל בסוף הכדורגל הוא מה שמעניין. ומתפתח כאן חתיכת טורניר.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה